מתחבר לילדות. 'בוא ונצא'
מתחבר לילדות. 'בוא ונצא'בביצוע: יוחאי בן אב"י

'בוא ונצא',

יוחאי בן אב"י

הכלל "דברי חכמים בנחת נשמעים" לא תמיד חל על יוצרים בתעשיית המוזיקה.

מוזיקאים שיש להם משהו חשוב להגיד, פעמים רבות ילוו את האמירה האישית שלהם בקול רעש גדול, בהנחה שהתופים והגיטרות החשמליות יעניקו למסר שלהם תוקף ועוצמה.

האמירות של יוחאי בן אב"י לא פחות נוקבות, גם לו יש הרבה ביקורת על העולם, אבל אין לו בעיה להגיד את זה בעדינות. בנחת, בבלדה, אפילו בבוסה נובה.

לא במקרה בוחר יוחאי בן אב"י באלבומו החדש 'בוא ונצא' לבטא את עצמו בעדינות ובקלילות. זה הולך יחד עם המסר המרכזי שלו – קריאה לפשטות, לתמימות, לילדות, לפסק זמן מהטירוף המודרני. זכותו המלאה לעודד ליציאה אל הטבע, כתושב מושב הזורעים שבגליל. גם בעניין הקריאה להתחבר אל הילדות הוא נאה מקיים, כמי שעוסק בחינוך.

הפשטות של בן אב"י בהחלט אינה נאיביות. שומעים זאת קודם כול בלחנים המעניינים והמורכבים ובעיבוד העשיר והמקצועי. כאן ראוי לציין לשבח את עבודתו של הגיטריסט והמוזיקאי המופלא בני שוורץ, שאחראי על ההפקה המוזיקלית המוצלחת. שנית, האלבום כולל גם שירים כואבים, כמו העיבוד המקסים למילותיו האחרונות של הרב חנן פורת, וכן שיר מרגש על תלמיד של יוחאי שנפטר בגיל צעיר. בנימה אישית, אבהיר שהשיר דיבר אליי אפילו לפני שידעתי על מי נכתב. אחרי שגיליתי שמדובר בחבר שהכרתי, עמי פרג'ון ז"ל, שנפטר מסרטן והותיר אחריו אישה וילד קטן, אני יכול להגיד שהשיר המרגש הזה בהחלט ראוי לו.

לרגל החודש שנכנסנו אליו, נציין שהחיבור אל הטבע באלבום מתבטא גם בשיר "חשק נטיעת אילנות", המבוסס על פתגם של הראי"ה לחודש שבט. זהו הטקסט היחיד שאפשר לומר עליו שהוא לקוח מן המקורות, אך אולי הוא משמש השראה לכל יצירתו המקורית של יוחאי בן אב"י.