הרב יונה מצגר, שכיהן בעבר כרבה הראשי של ישראל, ירצה שלוש וחצי שנות מאסר בפועל, כך נקבע בהסדר הטיעון שעליו חתם השבוע. על פי ההסדר, תוקן כתב האישום והרב מצגר הודה בקבלת שוחד בסך של חמישה מיליון שקלים, יחד עם עד המדינה שהעיד נגדו.
בתמורה להודאת הרב מצגר, תסכים הפרקליטות לשחרור מוקדם שלו, כך שירצה בפועל רק 24 חודשי מאסר. בנוסף לכך, אחת מדירותיו תחולט על ידי המדינה.
בכתב האישום המתוקן נכתב שהוא ביצע כמה עבירות במהלך השנים שבהן כיהן כרב הראשי לישראל, כולל עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, עבירות על חוקי המס ושיבוש הליכי משפט – תוך ניצול תפקידו ומעמדו לשם כך.
עוד נכתב בכתב האישום כי במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן, קיבל הרב שוחד בסך כולל של כחמישה מיליון שקלים, מתוכם נטל לכיסו סך של כשלושה מיליון שקלים. יתר הכסף עבר לנהגו שהפך לעד התיק.
הרב מצגר הואשם בשישה אישומים שונים הקשורים לעבירות אלה. הראשון עוסק בקבלת טובות הנאה בשלושה מקרים מאנשי עסקים שביקשו להתגייר ועשו זאת, על פי כתב האישום, באמצעות הרב מצגר, ששלח אותם לרב מסוים בלוס אנג'לס, עמו התחלק בכספים שהעבירו.
סעיף אחר עוסק בגיוס תרומות לעמותות בתמורה לחלק גדול מאותן תרומות. סעיף אישום נוסף מדבר על קבלת טובות הנאה המוגדרת "שיטתית", בין היתר באירועים פרטיים בתמורה להשתתפות בהם.
אישום נוסף עוסק בשיבוש הליכי משפט בשתי הזדמנויות שונות, שבהן פנה, על פי כתב האישום, הרב לעד שהפליל אותו והפציר בו לדבוק בגרסה לפיה הרב לא ביצע עבירה.
עו"ד דניאל ויטמן מפרקליטות מחוז ירושלים אמר לאחר שנודע על הסכם הטיעון כי "הפרקליטות עמדה על כך כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וקנס כספי גבוה, במיוחד לאור חומרת המעשים המיוחסים למי שכיהן בתפקיד כה בכיר, אשר אמור לשמש דוגמה ומופת לרבים, ובמסגרת זאת ניצל את תפקידו ומעמדו הרם על מנת לגרוף כספים לכיסו הפרטי".
עורכי דינו של הרב ציינו כי "למרות שההגדרה בכתב האישום היא שוחד, לא מדובר בשוחד קלאסי. מי שקורא את הפרטים מבין שמדובר בדמי תיווך מקובלים בין תורמים לעמותות. לא הייתה כוונת זדון בנושא".