הרוח החדשה שמנשבת במסדרונות הבית הלבן הגיעה כנראה גם לישראל.
ראש הממשלה ושר הביטחון הכריזו בחגיגיות ביום שלישי על החלטה לאשר בניית 2,500 יחידות דיור - מספר גדול בהחלט, בוודאי ביחס לשנים האחרונות. אבל המהלך ספג ביקורת מהרגע הראשון. בשמאל האשימו את נתניהו שהוא מנסה להסיט את תשומת הלב הציבורית מדו"ח המבקר בעניין 'צוק איתן', ובימין מתחו ביקורת עוד יותר קשה ורמזו שמדובר במהלך שהוא מן השפה ולחוץ.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' אומר לנו כי לא רק שמדובר בספין, אלא הרבה יותר מכך – בניסיון לתחום את גבולות המדינה הפלשתינית על ידי בנייה בגושי ההתיישבות בלבד. "אנחנו לא מטומטמים", מצהיר סמוטריץ', "הניסיון לזרוק סוכרייה תקשורתית בדמות תוכניות לפרסום והפקדה של בנייה עתידית של יחידות דיור בגושי ההתיישבות, הוא במקרה הטוב תרגיל למניעת המשך תהליך החלת הריבונות ביהודה ושומרון, ובמקרה הרע הכנת התשתית להקמת מדינה פלשתינית מינוס. תעלולי היח"צ האלה לא עובדים עלינו יותר".
סמוטריץ' מבטא דעה של רבים מחברי הכנסת בימין, חלקם גם ממפלגת השלטון, ששומרים על שתיקה תקשורתית אבל מבקרים את המהלך פנימה. יש מהם הטוענים שהמהלך נועד לכסות על הפינוי הצפוי של עמונה, באיזשהו סוג של תחכום מצד נתניהו וליברמן. זאת לאחר שמתווה עמונה, כך נראה, יתקשה לצאת אל הפועל בשל עתירה לבג"ץ ובעיות הקשורות לחלקות שיועדו למפונים. ח"כ סמוטריץ' מעריך שהסיפור הזה עוד לא גמור. "מהרגע הראשון ידענו שיישום מתווה נכסי נפקדים לא יהיה פשוט - ואכן ישנן בעיות לא מבוטלות שהמערכת נתקלת בהן ביישום המתווה".
הוא מבהיר ל'בשבע' כי "בניגוד לפרסומים, המתווה לא נפל ואנחנו עושים לילות כימים לבצע אותו על הצד הטוב ביותר לנוכח הקשיים. המטרה שלנו מראשית הדרך הייתה ועודנה העברת חוק ההסדרה והשארת עמונה על ההר". סמוטריץ' מעריך כי "חוק ההסדרה יעלה כבר בשבועות הקרובים לקריאה שנייה ושלישית ויעבור בהתאם למחויבות הקואליציונית, ובנוסף נמשיך ללחוץ בכל כוחנו להשארת עמונה על ההר". פנינו גם לשרים בנט ושקד, שהזכירו אפיקים ופתרונות נוספים בעבר, אך הם העדיפו שלא להגיב בנושא.
על רקע הכרזת התושבים על חידוש המאבק השבוע, ביקשנו לשאול את השרים האם במצב שנוצר הם מצפים מתושבי עמונה לעמוד בהסכם שעליו חתמו ולהתפנות בדרכי שלום, חרף העובדה שפתרון נכסי נפקדים לא ייצא כנראה אל הפועל. במסמך ההסכם שנחתם על ידי נציגי התושבים נכתב: "אנו תושבי עמונה מודיעים בזאת, וכך אף נודיע לבית המשפט, כי המתווה המתואר לעיל מקובל עלינו וכי אנו נפנה את מתחם היישוב בדרכי שלום וללא כל עימות, ונימנע מהתנגדות לביצועו של פסק הדין, במועד שייקבע על ידי הדרג המדיני, בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון... או למועד מאוחר יותר שייקבע על ידי בית המשפט העליון, באם תתקבל בקשת הדחייה שתוגש על ידי המדינה כאמור לעיל. זאת אף אם לא ניתן יהיה לבצע את עמדת הדרג המדיני המתוארת לעיל, בחלקה או במלואה, בשל צווים שיפוטיים".
ח"כ סמוטריץ' אומר בעניין זה: "אנשי עמונה הגיבורים הנאחזים ברגבי אדמתנו, העבירו לעם ישראל ולכנסת ישראל שיעור חשוב בנחישות ואהבת הארץ. אף אדם בר דעת לא מניח שגיבורי החיל, שבמשך שנים נאחזים בקרקע למרות כל הקשיים, יארזו חפציהם ויתפנו מביתם בשירה ובריקודים. פינוי של אדם מנוף מולדתו הוא קשה מאוד, ובלי נדר אהיה איתם בצרתם", הוא מבטיח ומוסיף כי אין טעם לדבר על אלימות בפינוי, ומגדיר זאת "הבניית חשיבה שקרית". עם זאת הוא מציין כי "אנשי עמונה יפעלו גם בעת הפינוי להעביר לכולנו את המסר שמציאות שבה מגרשים יהודים מביתם בארץ ישראל איננה עניין של מה בכך, ולמחרת בבוקר עולם כמנהגו נוהג".
מי שנמצא בבעיה בעניין הזה הוא ראש הממשלה עצמו, שבכל כוחו ניסה להימנע מתמונות פינוי "בלתי נעימות", כפי שמגדירים זאת בסביבתו. במטה המאבק למען עמונה כבר הודיעו השבוע שיעשו את הפינוי "הכי כואב והכי קשה שאפשר". האם עוד נותר משהו לעשות? בין חקירה לדו"ח המבקר, ראש הממשלה יצטרך להתמודד בימים הקרובים גם עם הסוגיה הזאת.
ריבונות, הסדרה וסבלנות
אישורי הבנייה ליישובים בגושי ההתיישבות סימנו מגמה שהוביל בעת האחרונה השר אביגדור ליברמן, בגיבוי ראש הממשלה: הנמכת ציפיות מממשל טראמפ. המגמה הזאת כוללת הצעת תוכניות אלטרנטיביות מצד ישראל לפעילות מול הפלשתינים, בלי להוסיף מילה על ההזדמנויות שעשויות להיפתח מכיוון הנשיא החדש.
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי מבהירה בשיחה איתנו שלא אלה פני הדברים: "אין מחלוקת היום בימין שזו הזדמנות היסטורית לבצע מהלכים כמו החלת ריבונות. כשדיברתי על זה בעבר, זה היה נחשב בשולי המחנה והיום זה הפך למיינסטרים. אנשים מבינים שאנחנו צריכים יותר בנייה, אבל לצד זה התקדמות בסוגיית הריבונות".
ומה העיתוי הנכון לכך?
"אני חושבת שנדרש אורך רוח להתחלת שיחות עם האמריקנים. בסופו של יום, העמדות של הקואליציה הזאת ידועות. סיפוח מעלה אדומים זה מהלך קצת צר בעיניי. אם כבר רוצים לעשות מהלך שיש בו קריאת כיוון לקראת העתיד, אז כדאי לעשות מהלך בירושלים רבתי. למה שונה גורלו של גוש עציון ממעלה אדומים? צריך לחשוב מערכתית, לחשוב על תיאום עם האמריקנים ובנייה של יחסי אמון. 50 שנים לא הייתה לנו הזדמנות כזו. אבל מאחר שלא הייתה הזדמנות כזו, צריך לממש אותה כעת בצורה תבונית, לעשות כמה שיותר עבודת תיאום כדי להגיע להכרה של ארצות הברית במהלכים כאלה".
מה דעתך על חוק ההסדרה? נראה שיו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, בגיבוי נתניהו, מנסה למסמס אותו.
"אני תומכת גדולה בחוק ההסדרה - שהוא הגיוני, מוסרי וחיוני. צריך לעבוד על החוק ולצדו להוסיף הסדרה משפטית רחבה יותר - לקבל את דו"ח אדמונד לוי בהחלטת ממשלה. אם אתה שואל את חברי הכנסת והשרים של הליכוד - הם בעד חוק ההסדרה. הליכוד הוכיח אומץ לב גדול בסוגיה הזאת. יש כאן הרבה סוגיות כבדות משקל בעידן טראמפ. עם כל הכבוד, מה שאמר ביטן לא מחייב אותי ולא מחייב אנשים אחרים בסיעה. זה כלל לא הובא לדיון פומבי".
הפגישה בין נתניהו וטראמפ תתקיים בתוך שבועות ספורים. אחרי הדד-ליין של ה‑20 בינואר שכבר חלף, המפגש הזה יהיה נקודת הכרעה. ראש הממשלה יבין לאן נושבת הרוח ואז אולי נדע אם ההבטחות שמדובר בממשל אחר יזכו גם ליישום בשטח. ובל נשלה את עצמנו: העברת השגרירות יכולה להיות צעד סימבולי למדי, אבל אין בה כדי להעיד על הסכמה כזו או אחרת בנושא ההתיישבות.
ואף מילה על התיישבות
בינתיים ההתחלה של טראמפ ונתניהו נראית חיובית למדי. השבוע התקיימה ביניהם שיחת טלפון ראשונה שהוגדרה טובה על ידי שני הצדדים. האמריקנים פרסמו הודעה מפורטת אפילו יותר מזו שהוציא דוברו של ראש הממשלה והרעיפו שבחים על ישראל. שני הצדדים לא הזכירו את ההתיישבות במילה או בחצי מילה. לעומת זאת, שניהם דיברו באופן ברור על קידום תהליך השלום.
נושא העברת השגרירות שמעסיק את התקשורת, אינו באמת הדבר המרכזי כעת ביחסי המדינות. אירופה כבר הבהירה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאף מדינה שחברה באיחוד לא תעשה דבר בעקבות הצעד האמריקני. הנושא המרכזי הוא העמדה של טראמפ, שאותה טרם חשף, לגבי התהליך המדיני ואיך הוא מעוניין לקדם אותו. הוא רמז אמנם כי בכוונתו לעשות זאת בצורה טובה לישראל, אבל בין רמזים ומציאות יש מרחק בדרך כלל.
גם העמדה לגבי ההתיישבות אינה ברורה דיה. דובר הבית הלבן התחמק השבוע מהשאלות הקשורות להכרזה על 2,500 יחידות הדיור החדשות, ואמר רק כי "הנשיא וראש הממשלה ישוחחו גם על העניין הזה בפגישתם".
גורם מדיני אמר ל'בשבע' כי הצעד הנוכחי מתואם באופן מלא עם ממשל טראמפ, שכן יש רצון לעבוד עמו בצורה של "קלפים פתוחים". בירושלים מקווים שאם ירצו לצאת במהלכים משמעותיים יותר הקשורים להתיישבות, יקבלו מממשל טראמפ לפחות הסכמה שבשתיקה או העלמת עין. בינתיים פועלים בצורה זהירה, כדי שהרוח החדשה בבית הלבן תישאר נעימה ומלטפת, ולא תהפוך לסערה שאפיינה את יחסי ראש הממשלה והנשיא הקודם של ארצות הברית.
לתגובות: [email protected]