מה הוביל להטבעת מאות יהודים למוות?

75 שנים אחרי טביעת אניית המעפילים 'סטרומה' מספרת ח"כ לשעבר אביטל על מחקר שחשף אינטרסים בינלאומיים שהובילו לטביעת 770 יהודים.

שמעון כהן , י"ג בשבט תשע"ז

המנדט האכזרי. קולט אביטל
המנדט האכזרי. קולט אביטל
צילום: מיכל פטאל. פלאש 90



טוען....

ביום שני צוין בכנסת מלאת 75 שנים לטיבועה של אניית המעפילים 'סטרומה', האנייה בה טבעו למוות 770 מעפילים ורק ניצול אחד שרד את טביעתה.

באירוע השתתפה חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל שהציגה סיפור לא מוכר היכול לרמוז על הפתרון לתעלומת המניע להטבעתה של האוניה.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספרת אביטל, כיום יושבת ראש "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל", על הפרשה והתגליות המאוחרות שנחשפו וקושרות את רוסיה וטורקיה לאירוע הכואב ההוא, האסון הגדול ביותר בפרק ההעפלה של עם ישראל.

בראשית דבריה מזכירה אביטל את עקירי הפרשה הכאובה היא: "האןניה, שהייתה די רעועה, יצאה מנמל ברומניה ביום ה-11.12 ובדרך התקלקל המנוע, ואז היא עגנה בחופי איסטנבול. שם הטורקים עצרו אותה. הם חיכו לסרטיפיקאטים. הרוסים החזיקו אותה שם בתנאי מצור ולא נתנו לאנשים לצאת מהאוניה במשך שישה שבועות ולא איפשרו אספקת מזון מצרכים".

ממשיך אביטל ומתארת: "כעבור שישה שבועות הטורקים גררו את האוניה ללב ים למרות שהמנוע לא פעל, ושם השאירו אותה לגורלה. במשך יום היא היטלטלה ואז טובעה על ידי טיל שנורה מצוללת". זהות משגרי הטיל נותרה במשך שנים רבות בסימן שאלה ולא מעט ספקולציות עלו וירדו בזו אחר זו כשהשאלה המרכזית היא למי היה אינטרס להביא למותם של מאות המעפילים שבה.

"הרבה שנים חשבו שזה היה מעשה של הגרמנים", מזכירה אביטל, כעבור כמה שנים נעשו מחקרים והגיע צוות לראיין אנשים ברוסיה. ראיתי את הראיון וממנו הסתבר שהצוללת שהטביעה את האוניה הייתה צוללת רוסיתSH213 וזה מכיוון שב-1941-42 סטאלין קיבל החלטה. הוא ידע שהטורקים מספקים לגרמנים חומרי גלם למלחמה, בהם גם כרום שהיה נחוץ להם מאוד. סטאלין חשד שכל אוניה שיוצאת מטורקיה עלולה להוביל את חומרי הגלם הללו, ואז הוא קיבל החלטה שכל אוניה, גם ניטראלית, מרגע שהיא יוצאת מנמל טוריה תוטבע, וזה מה שקרה כתוצאה מהפרנויה של סטאלין".

"ראיתי בסרט את הראיון עם המומחה הצבאי הסובייטי וראיתי את המסמכים ואנחנו יודעים שאלה היו הרוסים, ואנחנו גם יודעים למה, אבל גם יודעים שכאשר טורקיה שחררה את האוניה ללב ים יכולה הייתה לחשוד שהדבר יקרה. גם אם טיל רוסי לא היה מגיע אליה האוניה לא יכולה הייתה להחזיק מעמד ללא מנוע. לטורקים היה אינטרס לרצות את הגרמנים, לגרמנים היה אינטרס שלא יהיה אף יהודי בעולם, לרוסים היה אינטרס לגמור את האפשרות של גרמניה לפעול נגדם, ובארץ לשלטון מנדטורי, שלא רצה לתת את הסרטיפיקאטים לאותם מעפילים, היה אינטרס לרצות את הערבים. כאן היו משחקי אינטרסים מכל הצדדים ואני חושבת שגורלה של הספינה נחרץ עוד לפני שהיא יצאה לדרך".

לנוכח דבריה אלה נשאלה אביטל אם יתכן ולטורקים היה אינטרס להוביל לאסון הומניטארי שכזה, אסון שייגרם מטיל רוסי ויעורר קריאה בינלאומית להפסיק את המצור על נמליה, בפרט כאשר מדובר באונית פליטים שאינם אזרחיה. אביטל אינה סבורה שאכן אלו היו המגמות הטורקיות והיא מוסיפה כי "האינטרס שלהם כשהחזיקו אנשים שישה שבועות על סיפון של אוניה רעועה וישנה שנבנתה מאה שנים קודם ויכלה לאכלס לכל היותר 400 איש ללא מזון שיגיע, האינטרס שלהם לכך היה כי הם לא רצו להפוך לדרך מעבר של פליטים יהודים. זו הייתה התפיסה שלהם".

עוד היא מספרת כי הניצול היחיד מהטרגדיה סיפר בסרט המדובר: "הרי ביקשנו מהטורקים לתת לנו לרדת, שלא יתנו לנו להסתובב בטורקיה אבל יתנו לחיות במחנה הסגר ובלבד שלא צפופים כמו חיות ללא אספקה וללא מזון, אבל הם סירבו. מה שקרה הוא שהקהילה היהודית נזעקה ומדי לילה בסירות הם העבירו מעט עזרה".

עוד מוסיפה אביטל ומציינת "פרט נוסף שאולי אינו ידוע – פנו אז דרך כמה אנשים לממשלת בריטניה, לנציב העליון, ואמרו שמאחר ויש ליהודים זכות ל-5000 סרטיפיקאטים שיתנו על חשבון הסרטיפיקאטים הללו סרטיפיקאטים לאנשים הללו, או לפחות שיתנו קודם לילדים אבל הם סירבו. זה מעיד על אכזריות השלטון המנדטורי. ניתן היה להעלות אותם דרך האדמה ולהציל אותם, אבל הטורקים רצו לשלוח אותם חזרה לרומניה".

את דבריה חותמת קולט אביטל בתזכורת ש"היום זה לא יקרה. היום כבר יש מדינה וזה לא יכול לקרות יותר".