רדיו
רדיוצילום: פלאש 90

אין עוד יופי | עמיר בניון | חדשיר

הזוגיות היצירתית של עמיר ומרים-גולן כבר יצרה כמה חרוזים יפהפיים, בדרך למחרוזת מוזיקלית שלמה שהייתה עשויה להתלות בצווארו של הפסקול הישראלי, אילולא העייפות שמאיימת לשחות את בוהק החומר.

קחו למשל את החדשיר 'אין עוד יופי'. אין יופי כמילים של מרים. צירופי האותיות וסימני הניקוד כה מענגים, תאווה לעיניים. ועל גוון קולו של עמיר אין צורך להכביר במילים, כולנו אוהבים, מוקירים ובטח שמכירים. אבל משהו בלחן הזה, בעיבוד הכאילו מודרני ואלקטרוני, מאבד את המילים היפות בשדה מוקשים תווי צפוף, מקשה על חיבוק השורות, לא נותן מרווחי נשימה לפעימות הליריקה המדודות והשקולות. איך שהוא אני מרגיש במרדף, הסלסולים הדקים מריצים, החשמל העיבודי ממהר הלאה, כמו 'סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים' בלחני ההלל השונים: מנסים לבלוע מהר, לדלג על החיך, להגיע ישר לקיבה ולחזור מיד להרוות עוד, לסיים את כוס היי"ש בפחות מ-3 דקות - תקרת הזכוכית של הפלייליסט הישראלי.

שמישהו ישים על השיר הזה שלט: "האט. מלל כבד (ועמוק) לפניך".

תודה שאת אוהבת אותי | חנן בן ארי | חדשיר וקליפ

חנן הבטיח דבר אחד על האלבום החדש – שהוא לא יהיה כמו קודמו.

לא שמשהו לא היה טוב באלבום הבכורה שקצר כל מחמאה אפשרית, אבל הפחד הקבוע מהליכה על טביעות עקבות ההצלחה, מחייב חשיבה מחדש.

כולם מנסים לגלות את הסיבה להצלחה המסחררת של חנן, אני חושב שהגדולה שבו היא הכתיבה 'על הרגע'. מה שקורה עכשיו.

הוא יכול לשיר על קושמרו והחדשות, על פיגוע כל יומיים ועל טסט בירושלים, דברים שאף אחד לא מבטיח שיהיו רלבנטיים בעוד כמה זמן. וחנן אומר – אז מה?! רק תנו לו משהו חם, הקריירה של חנן בנויה לא מעט מההווה

וזה מה שהיה. באלבום החדש, ולמרות שמדובר בסך הכל באלבום מספר 2, חנן עובד לשלב הסיכומים.

בקודם, 'לא לבד', שר חנן "לחנן בן ה-18 שניגן לבד לא-לוהים בלילות על מרפסת מול מכתש רמון" והדרך שעבר מאז ועכשיו לאשתו, ש"לקחת אותי חתול בשק, לא שיערת את גודל המרחק" והדרך שעברו יחד מאז. במעטפת אריאל זילברית הוא גם חושף משהו מחייו של מוזיקאי אנונימי שהפך בין לילה לסלב-על ובכל זאת, נשאר אוהב לאשתו, לילדיו, לעבר הלא רחוק בכלל, וכן – גם למה שקורה עכשיו.

עברי אנוכי | בני פרידמן | חדשיר וקליפ

נסיים במשהו קליל וכיף נטו –

בני פרידמן, 'האחיין של' לשעבר ואחד הזמרים הגדולים של הז'אנר החסידי החו"לי בהווה, בשיר מדבק, שמח ופשוט. חרף המראה המזוקן, פרידמן מתגלה כאמן פתוח יחסית לחבריו למדף הקליפים היהודי, הוא מלהק נשים לקליפ ולא רק כניצבות, אלא אפילו, שומו שמיים, כשחקניות פעילות שאף רצות מול המצלמה בשלב מסוים. הצעד כמובן עלה לו בכמה התעלמויות וחרמות מצד אתרי מוזיקה חרדים אבל קידם בפסיעה נוספת את סצנת התרבות החסידית אל עבר ההוויה הישראלית הכללית ודור ה-y, או ה-z, שמאסו במוזיקות הישנות של המגזר, וכל זה - חשוב להדגיש – מבלי לפגוע ברגישויות ההלכתיות והמגבלות התורניות.

שרק נזכה לעוד כאלה שלצד היותם מודרניים וחדשניים, זוכרים כי "עִברים" הם ו"את ה' א-לוהי ישראל" הם יראים.