חמאס
חמאסצילום: רויטרס

בחירת יחיא סנוואר למנהיגות חמאס בעזה, מעלה בעיקר שלוש סוגיות הקשורות להתנהלותה של ישראל.

הראשונה שבהן קשורה ל"התרגשות" כאילו עם עליית סינוואר תהיה הקשחה במדיניות ובאידיאולוגיה של חמאס, שהוא בכלל ארגון מתון.

זו טעות חמורה. חמאס הוא ארגון טרור מהגרועים ביותר. החלוקה הקיימת בישראל, בתמיכת כל מיני מומחים, כאילו קיים חמאס מדיני מתון לעומת חמאס צבאי קיצוני, היא חסרת הבנה. לכל ארגון, בהגדרה, יש זרועות שונות וחלוקת תפקידים שונה. כך גם בארגוני הטרור. חמאס הוא ארגון מרצחים שישראל הייתה חייבת לחסל את מנהיגותו ולפגוע בתשתיות השלטון שלו לפני כל אחד מהמבצעים שניהלה בעזה. חמאס קיים בגלל כישלונה של ישראל להבין את הסיטואציה. התירוץ לפיו הורדת חמאס תעלה ארגון קיצוני יותר, הוא יותר ממטופש.

סוגיה שנייה היא המדיניות השערורייתית של בתי הסוהר בישראל. נכון להיום המרצחים חיים את החיים הטובים, עם תפריט מזון צה"לי וטיפולים רפואיים מהטובים בעולם. זהו טמטום נוראי, ואין פוצה פה. היצור הנאלח, סנוואר, ניצל ממחלת הסרטן עקב הטיפול בישראל. ואכן הוא מודה לנו כל יום.

שוב ושוב ניתן התירוץ המזעזע שהדברים נעשים כי ישראל היא מדינת תרבותית, וכי יש פיקוח של הצלב האדום, ועוד דברי הבל כאלה. שיספרו זאת לנפגעי הטרור אצלנו, או שסתם ישוו את זה למדיניות של הפלשתינים עצמם, למה שנעשה בכל ארצות האסלאם, או אפילו להתנהגות של מדינות אירופה הנאורות כשהן עומדות כיום מול איומים שהם פרומיל האיומים שבפניהם עומדת ישראל. התפיסה צריכה להיות מאסר בלי תפריט צה"לי, בלי ביקורי משפחות ובלי טיפול רפואי של ישראל, אלא ברמה של עזה.

נקודה שלישית היא מדיניות חילופי השבויים של ישראל. זהו מעגל אכזרי ונורא כלפי אוכלוסיית מדינת ישראל. בלי להיכנס לעסקת שליט המחרידה, מזמן צריך היה להיקבע הכלל: שבוי אחד תמורת מרצח שפל אחד. הכול עניין של יכולת משא ומתן.

הבעיה היא שבישראל לא מבינים עד כמה שחרור החלאות המרצחים חשוב לפלשתינים. ולכן זה המחיר הגבוה ביותר שישראל חייבת לדרוש בכל משא ומתן, ולא כברירת מחדל.

בנוסף לכך, הכלל הגדול חייב להיות חיסול בשדה הקרב. להמעיט כמה שיותר בתפיסה בחיים. דינו של טרוריסט הוא חיסול, ולא בית מלון.

ד"ר דוד בוקעי

מזרחן, אוניברסיטת חיפה