בשבע מהדורה דיגיטלית

פנינת הטבע הפכה למזבלה פיראטית

הרשויות מתעכבות בפיתוח הגן הלאומי שאמור לקום במורדות הר הצופים, ובינתיים הערבים משתלטים על השטח

אבישי גרינצייג , כ' בשבט תשע"ז | עודכן: 13:03

נקודה אסטרטגית שמחברת בין ירושלים למעלה אדומים. מורדות הר הצופים
נקודה אסטרטגית שמחברת בין ירושלים למעלה אדומים. מורדות הר הצופים
צילום: ירוק עכשיו

מורדות הר הצופים, פנינת טבע והריאה הירוקה היחידה של ירושלים מצד מזרח, בסכנה.

כבר לפני שנים הוחלט להפוך את השטח לגן לאומי, אך בכל יום שעובר המקום משנה את צורתו ומאבד את יופיו. השטח הפך לאתר פסולת פיראטי ומתבצעת בו בנייה לא חוקית מסיבית של ערבים שמתגוררים בסמיכות. לאחר שנים של מאבק שקט החליטו השבוע בעמותת 'ירוק עכשיו' לחשוף את המציאות העגומה, רגע לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך.

ב'ירוק עכשיו' עוקבים אחרי אזור מורדות הר הצופים במשך שנים. חברי העמותה יוזמים דיונים במועצת העיר ירושלים, נפגשים עם שרים וחברי כנסת, כל זאת כדי שיפעילו לחץ למימוש התוכנית להפיכת המקום לגן לאומי. בעמותה אף מנסים לוודא שרשות הטבע והגנים, המשטרה הירוקה ומשטרת ישראל אוכפים את החוק נגד גורמים עברייניים שמשתלטים על המקום ומסיבים לו נזק כבד.

סיפורם של מורדות הר הצופים מתחיל באוגוסט 2005, אז החליטה ממשלת שרון על חיזוק העיר ירושלים על ידי שיקום השטחים הסובבים את העיר העתיקה. בין השטחים המדוברים נמצא גם השטח המכונה "מורדות הר הצופים", בשיפוליה המזרחיים של האוניברסיטה העברית. הנושא שב ונדון בישיבת הממשלה בשנת 2010, וב‑2011 ההחלטה הגיעה לפסים מעשיים כשוועדת התכנון המחוזית דנה בתוכנית לשמר את פנינת הטבע. בשטח זה, הנמצא בתוך הקו הירוק, מצויה צמחייה מיוחדת ונדירה במיוחד, וגם שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות, כולל מערת מחצבה מתקופת בית המקדש השני.

הוועדה השתכנעה כי ישנה חשיבות רבה בשימור האתר, והחליטה על הפקדת התוכנית לטובת הקמת גן לאומי. על פי התוכנית יוסדרו במקום שטחי פנאי ונופש, שבילי הליכה ואופניים, חקלאות ושמירה על הטבע. פרט לחשיבות האקולוגית וההיסטורית, מדובר בשטח חשוב מאוד מבחינה לאומית-אסטרטגית, שמונע יצירת רצף שכונות ערביות שיחבר בין עיסאויה וא‑טור לכפרים פלשתיניים בשטחי C ובשטח B. שיפולי הגן המתוכנן נושקים לאזור E1 שבו מתוכננת הרחבת מעלה אדומים לכיוון ירושלים, כחלק מהרעיון ליצירת רצף בין ירושלים ובין מעלה אדומים.

העתיקות נשדדו, מי התהום זוהמו

שש שנים עברו מאז אותה החלטה בוועדה המחוזית, והקמת הגן הלאומי לא נראית באופק. נגד התוכנית הוגשו עתירות של פלשתינים, של עמותות השמאל הקיצוני 'עיר עמים' ו'במקום', וכן של תושבי השכונות הערביות מסביב, בדרישה לבטל את הקמת הגן הלאומי. מטרתם המוצהרת היא לחבר את שכונת עיסאויה עם שכונת א‑טור ולהרחיבן. שתי שכונות ערביות אלו נושקות למורדות הר הצופים משני צדדיו, והטענה היא שמטרת הגן הלאומי היא לחנוק במכוון את השכונות הערביות, וכי הקמתו מהווה "גזלת כבשת הרש".

השר להגנת הסביבה דאז, עמיר פרץ, הורה למנכ"ל רשות הטבע והגנים לעצור את קידום התוכנית, ולמעשה פעל לבטל את ההחלטה של הוועדה המחוזית. אולם לאחר מאבקים בתוך הקואליציה, התוכניות המשיכו להתגלגל. גורמים שונים טוענים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב בעצמו בנושא והורה שלא לעצור את התוכנית להקמת הגן הלאומי. בשלהי 2013 שר הפנים דאז גדעון סער הכריז מעל דוכן הכנסת שהליכי תכנון התוכנית לא ייעצרו, וכי הם צפויים להיות מושלמים בתוך חודש וחצי בלבד. על הממשלה הופעלו לחצים כבירים מתוך המדינה ומחוצה לה לגנוז את התוכנית, אך נראה היה שהתוכנית תקודם למרות כל הלחצים.

בשנת 2014 אף דחו חברי ועדת המשנה לעררים את טענות העותרים וקבעו כי "הטעמים להקמת הגן הינם טעמים ראויים ומוצדקים הבאים בגדרו של חוק גנים לאומיים ושמורות טבע". עם זאת, ועדת המשנה החליטה להחזיר את הדיון לוועדה המחוזית לאישור בכפוף לדיון אודות צורכי האוכלוסייה ופיתוח היישובים הגובלים בשטח התוכנית. הוועדה לא קבעה שהגן הלאומי פוגע בצורכי השכונות הערביות, אך דרשה שהנושא יידון שנית בוועדה המחוזית, ובמקרה הצורך יתוקנו גבולות הגן.

למרות ההצהרות, נכון לעכשיו, שלוש שנים מאז שהוחזר לוועדה המחוזית, תיק מורדות הר הצופים שוכב ומעלה אבק. מנגד התושבים הערבים ועמותות השמאל לא יושבים בחיבוק ידיים וקובעים עובדות בשטח. במקום הוקמה מזבלה לא חוקית, נהרסו שרידים ארכיאולוגיים, עתיקות נשדדו, הוקמו חוות "חקלאיות" ומפעלי מחזור למתכת ונחושת. בנוסף לכך בוצעו בשטח המיועד לגן הלאומי עבודות עפר נרחבות על ידי מאות רבות של משאיות. עבודות העפר הטו את הנחל, שינו והקטינו את תוואי ופני השטח, וזיהמו את מי התהום. עמותת 'ירוק עכשיו' העוסקת בהגנת הסביבה החליטה לפעול לחידוש הליכי ההכרזה על הגן הלאומי. עו"ד שלמה רבינוביץ' מ'ירוק עכשיו' פנה שוב ושוב לוועדה המחוזית ודרש את כינוסה כדי לאשר סופית את הקמת הגן הלאומי, אך כל פניות העמותה הושבו ריקם.

"אם ברקת היה רוצה, הגן היה מוקם"

גם פניות ישירות של 'ירוק עכשיו' לעיריית ירושלים והעומד בראשה ניר ברקת, בדרישה לקבל תשובות לשאלה האם העירייה מבצעת אכיפה סביבתית באזור, לא זכו להתייחסות של ממש, אף שהעירייה מחויבת לספק תשובות על פי חוק חופש המידע. העירייה השיבה שאין באפשרותה לענות מכיוון שמדובר בשטח גדול וכולל, אך טענה שהיא "פועלת לקידום האכיפה בשילוב המשטרה הירוקה". כאשר רבינוביץ' בירר את מצב האכיפה מול המשטרה הירוקה, הוא גילה שהמשטרה הירוקה כלל לא יודעת היכן ממוקם שטח מורדות הר הצופים.

לפני שלושה חודשים הגיעו נציגי עמותת 'ירוק עכשיו' לוועדת איכות הסביבה של עיריית ירושלים בראשות אריה קינג, ומסקנת הוועדה הייתה כי יש לפנות לשר להגנת הסביבה זאב אלקין בבקשה לפעול לסיומו המהיר של אישור הקמת הגן הלאומי. עוד דרשה הוועדה שיומצא לידיה פירוט האכיפה שנעשית נגד העבריינות הערבית במקום. "הגן תקוע בוועדה המחוזית בגלל החלטה של הממשלה ושל ראש העיר ברקת", אומר אריה קינג, חבר מועצת עיריית ירושלים שפרש השבוע מהקואליציה של ראש העיר, "אם ברקת היה באמת רוצה להקים את הגן הלאומי, הוא היה מוקם מזמן מזמן".

במקביל, בפגישה שנערכה עם השר זאב אלקין, ביקשו נציגי 'ירוק עכשיו' שיפעל לקדם את הקמת הגן הלאומי לכבוד שנת היובל לאיחודה של ירושלים. אלקין מחזיק כיום בשני התיקים שחשובים להקמת הגן הלאומי: המשרד להגנת הסביבה ומשרד ירושלים ומורשת. ב'ירוק עכשיו' מציינים שמאז כניסתו של השר לתפקיד חל שיפור ביחס לקידום הנושא לעומת קודמיו.

"המשרד להגנת הסביבה תמך וממשיך לתמוך בתוכנית", אומרים בלשכת השר אלקין, "כל הספקות שהיו לשר לשעבר עמיר פרץ בנושא ירדו מהפרק לאחר שהשר אלקין חידד את עמדתו החיובית כלפי הפרויקט של הקמת הגן הלאומי. עם זאת, מועדי כינוס הוועדה אינם תלויים בנו כי אם בעיריית ירושלים ובוועדת התכנון המחוזית. השר אלקין והמשרד להגנת הסביבה ימשיכו לתמוך בתוכנית בהמשך הדיונים".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "בניגוד לקינג שרק ממציא המצאות בתקשורת, ראש העיר פועל ומקדם תוכניות רבות וביניהן גם תוכנית זו שממשיכה להתקדם במוסדות התכנון".