מנכ"ל ארגון חותם עמיטל בראלי שיגר השבוע מכתב לשר החינוך נפתלי בנט ובו ביקורת על ספר לימוד המיועד לכיתה ו' ומציג את ירושלים כקדושה לשלוש הדתות באופן שווה, ואף מפנה את התלמידים ללמידה ב"ברית החדשה".
"משרד החינוך בהנהגתך מוביל את תכנית 'ירושלים' להנחלת מורשת עיר הבירה ההיסטורית של מדינת ישראל. התכנית המבורכת, מעמיקה את השורשים של תלמידי ישראל בכל שכבות הגיל, ומעניקה משמעות ערכית-יהודית לקשר שלהם לעיר הבירה שלנו", כתב בראלי, "אולם דא עקא, שבליבה של תכנית חשובה זאת קיים ספר לימוד, שדווקא מרחיק את התלמידים מערכים חשובים אלה".
בראלי מתייחס במכתבו להמלצת משרד החינוך ללימוד הספר 'בנתיבי ירושלים' שנכתב על ידי 'יד בן-צבי' ולפרק העוסק בנושא 'ירושלים קדושה לשלוש הדתות' שנכתב בידי תמר הירדני.
"במהלך כל הפרק העוסק בקדושת ירושלים לשלוש הדתות, לא ניתן למצוא, ולו בדרך רמז, אמירה הקושרת אותנו כעם ישראל אל הנרטיב היהודי של קדושת ירושלים", כותב בראלי. "כצופה מן הצד, מציעה הירדני בפני תלמידים צעירים בגילאי יסודי את גישת הדתות השונות, כדי שיוכלו לבחור באמצעות מי מהן ברצונם להתחבר לעיר".
"כך בהקדמתה לספר, כותבת המחברת: "נלמד מדוע התקדשה ירושלים בקרב הדתות הגדולות, נלמד על המסורות העתיקות שנקשרו לעיר ונכיר את האתרים המיוחדים לכל דת". המחברת מקפידה לא לבכר בדבריה את הגישה היהודית ואת זיקת התלמידים אליה.
במקומות רבים מעמיקה כותבת הפרק עם התלמידים במקורות ומסורות מוסלמיים ונוצריים, ואף שולחת אותם לעיין בעצמם כמטלה לתלמיד: מציאת מידע על "קדוש" נוצרי, עיון בברית החדשה על הולדת יש"ו ועוד.
בנוסף מצביע בראלי על כך שבמקומות רבים בספר מתוארות המסורות כמתאימות או משלימות, ולא מתואר ניגוד כלשהו בין התפיסות. כך נכתב בספר כי "החיבור בין דוד וישו: היהודים מאמינים שהמשיח שיבוא יהיה משיח בן דוד, וכך גם הנוצרים".
"הסכנה בהצגת תכנים אלו בחינוך הממלכתי היא כפולה", כתב בראלי לבנט. "בפן הלאומי, תפיסת ירושלים כקדושה לשלוש הדתות באופן שווה, מערערת את יסודות הזכות של העם היהודי לריבונות בה, ולמעשה נותנת לגיטימציה לקולות הקוראים תיגר על ירושלים כבירתה הבלעדית של מדינת ישראל.
''ישנו טעם לפגם בהטמעת ספר כזה בתכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך, בשעה שעמנו נלחם בזירה הבינלאומית באלו שמנסים לנשל אותנו מבירתנו. הפיגועים הרבים שספגה וסופגת ירושלים, מקורם במתח בין הדתות. קיים חשש ממשי, שדור של תלמידים שיתחנך לאורן של השקפות כגון זו, יאבד את כוח העמידה והמוטיבציה לשמור על ירושלים כבירתה של מדינת ישראל".
גם בנוגע לפן של המסורת היהודית כותב בראלי מדובר בפגיעה קשה במגמה של משרד החינוך לחבר את תלמידי החינוך הממלכתי למסורת היהודית. "כאשר המחברת מציגה את שלוש הדתות כשוות ביחס של התלמיד כלפיהן, היא פוגעת בתחושת השייכות שלו למסורת העם היהודי לדורותיו. עלול להיווצר מצב, בו ביקור בכותל המערבי הינו שווה משקל בערכו לביקור בכנסיית הקבר, והקשר לירושלים ייהפך לתיירותי או מחקרי בלבד.
''קל לתאר את גודל הנזק שגישה כזאת עלולה לגרום ללכידותו של העם היהודי, באשר היא ממשיכה את מגמת הניתוק של הנוער החילוני במדינת ישראל ממורשתו היהודית. חשוב לציין, שהעברת מסרים כאלה דווקא לילדים בגילאי יסודי ומרקע חילוני היא הרסנית אף יותר, שכן אין ביכולתם של התלמידים להתמודד עם החומר הנלמד ולהציג תפיסה אחרת של הדברים".
"כמה עלולים אנו להצטער, אם בעוד מספר שנים נגלה דור שירושלים אינה נוגעת לו מבחינה מסורתית ולאומית, וכל זאת – למרבה האבסורד – דווקא בשעה שמשרד החינוך לקח על עצמו את משימת הנחלת ערכי ירושלים לתלמידי ישראל. אנו קוראים לך, כבוד שר החינוך, לרדת לעומקו של עניין ולבדוק האם יש מקום לספר לימוד כזה בתכנית הלימודים 'ירושלים'. דרוש כאן מעשה נחוש ומידי, שיעצור את ההשתלטות של בעלי אג'נדות על המגמה הברוכה של משרד החינוך בהנהגתך".