ישיבת הוועדה בצפון
ישיבת הוועדה בצפוןצילום: ללא קרדיט

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה (חמישי) יום מיוחד באזור קריית שמונה, בכדי לבחון את מוכנות יישובי קו העימות בצפון לתרחישי חירום.

בתחילתו של היום סיירה הוועדה על הגבול באזור משגב עם ושמעה סקירות סודיות על היערכות הצבא לתרחישי החירום בגזרה מפי ראש מטה פיקוד הצפון, תא"ל אשר בן לולו, מפקד מחוז הצפון של פיקוד העורף, אל"מ איציק בר, וראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אל"מ גולן ואך.

לאחר מכן קיימה הוועדה ישיבת מליאה פתוחה של מספר שעות בקריית שמונה, בה השתתפו ראשי רשויות רבים מהצפון, נציגי משרדי הממשלה ונציגי כוחות הביטחון וההצלה.

נציגי הרשויות המקומיות התבקשו להציג לוועדה ולמשרדי הממשלה את פערי המוכנות שלהם לחירום, והתחיל בכך מנכ"ל עיריית קריית שמונה, אשכול שוקרון שאמר: ''מרכז ההפעלה של ראש העיר לא ממוגן מספיק ולא עונה על כל הדרישות. תוקצבנו במיליון וחצי ש''ח לשם כך וצריך עוד מיליון וחצי. אנו העיר הכי ממוקלטת בעולם אך יש לנו פער של 20 מקלטים שאינם תקינים. חדר המיון – לצערנו בשנים האחרונות פעילותו של חדר המיון צומצמה עד כדי סגירה, הוא לא נותן מענה רפואי, בטח שלא בשגרה, ולא יוכל לתת מענה בחירום''.

יו''ר הוועדה דרש ממשרד הבריאות לענות לסוגיה, ורונית רינגל, מהאגף לשעת החירום במשרד הבריאות השיבה: ''בשבוע שעבר נפגשו נציגי המשרד עם יועמ''ש העירייה וסגן ראש העיר. הם עברו על המכרז של הגוף שיפעיל את חדר המיון הקדמי והוא יפורסם בקרוב. יש לו שעות פעילות בשגרה והן יורחבו בחירום בהתאמה. כיום עלותו היא 1.9 מיליון ש"ח בשנה והוא מתוקצב ע"י משרד הבריאות והקופות, ועלות החדש היא כ-3 מיליון ש"ח, כלומר העירייה תצטרך למצוא מקור מימון לסייע להפעלתו''.

הרב נסים מלכה, ראש העיר קרית שמונה, אמר לוועדה כי העיר כבר נאלצה להתפשר על משך שעות הפעילות של חדר המיון, והדרישה הכספית עכשיו היא קשה מאוד. ח"כ דיכטר כעס: ''לא יכול להיות ולא סביר שחדר המיון הקדמי בקריית שמונה לא יוקם בגלל מיליון שקלים. כולנו אזרחים ומבינים את המשמעות, וזה פשוט נשמע לי לא ראוי, לא מכובד ולא ענייני''.

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) סיפר כי בעבר חדר המיון הקדמי הציל את חייו של בנו, ואם היה נאלץ לפנותו למקום רחוק יותר ייתכן והתוצאה הייתה שונה, כך שאין ספק בחשיבות קיומו של חדר המיון הקדמי.

יו''ר פורום קו עימות וראש מועצת כפר ורדים, סיון יחיאל, אמר ''אנו היום מוכנים למה שהיה ב-2006 אבל לא לתרחישי הייחוס החדשים עם התקפות קרקעיות וסוגי החימוש החדשים והמדויקים של חיזבאללה, שיביאו להרס הרבה יותר גבוה. חייב גם להיות מענה הרבה יותר ברור לכל משפחה בנושא פינוי התושבים בכדי שנוכל להגיד ביושר שאנו אזור מוגן, וזו לא משימה הגדולה על מדינת ישראל. חוסן צבאי תלוי בחוסן אזרחי ,וחוסן אזרחי תלוי בשגשוג האזור".

ראש מועצת הגליל העליון, גיורא זלץ, פירט "שלוש הנחות העבודה שלנו: 1. בהתאם לתרחיש הצה"לי, כפי שאנו מבינים אותו, יכולה להיות, תוך כדי לחימה, השתלטות על ישוב למשך כמה שעות ונאלץ להתמודד איתה לבד 2. יהיה פה פרק זמן, שבין כמה ימים לשבועיים, שנצטרך להסתדר לבד, כי הצבא והמדינה יהיו עסוקים במקומות מאוכלסים יותר, ואין לנו שום אפשרות להסתדר לבד. אף ספק אוכל לא יגיע לפה בזמן התרחיש שמדברים עליו. 3. בנוגע לפינוי יישובים : הצירים לא מוכנים והיישובים הקולטים לא מוכנים".

לאור כל זה דרש זלץ, "על הוועדה לוודא כי סוף סוף תקום ועדת שרים ומנכ"לים מכל משרדי הממשלה, אשר תוודא כי הכל יתוקצב ויתוקן".

אורי בן יהודה, מרכז נושא הביטחון והחירום במרכז המועצות, הצטרף לטענה: ''יש המון תכניות והאמת מצויה בפרטים הקטנים, ובחלק גדול מהתכניות לא ירדו לפרטים הקטנים. במשרד הכלכלה יש תכניות להגעת ספקים, אבל בפועל, במלחמת לבנון השנייה, נהג משאית שהיה צריך להגיע לחיפה, פרק את הציוד במחלף עתלית ואמר 'תחנקו, אני לחיפה לא נכנס'".

ראש רשות החירום הלאומית, בצלאל טרייבר, השיב בהמשך כי ''הממשלה מודעת לנושאים ומטפלת בהם - זה לא נסתר מעינינו. יש תכנית בנויה לפינוי ולקליטת האוכלוסייה. יש תכנית רב שנתית להכשרת כלל הרשויות המקומיות שכבר מתוקצבת. יש בהחלט תכנית שתאפשר להביא לכם אוכל, וממילא התכנית הצה"לית היא שנגיע אליכם תוך יומיים ולא שבועיים''.

דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, אמר כי "אמנם יש הגדלה משמעותית במרכיבי הביטחון, אבל גם שחיקה משמעותית. הרי מחיר החשמל עולה כל שנה, ואני לא מקבל הגדלה של התקציב אבל צריך לממן את ההפעלה של תאורה שהצבא הוא זה שאומר לי כמה להתקין, ואיפה ומתי להפעיל. אני מקבל 144 אלף ₪ בשנה למרכיבי ביטחון ומוציא מעל 270 אלף – זה לא נקרא השתתפות מצד המדינה".

סוגיית דרישת מערכת הביטחון להשתתפות מצד היישובים (מאצ'ינג) ברמות שונות של חלקיות למערכי החירום השונים הייתה חלק מרכזי בדיון והייתה משותפת לכלל ראשי הרשויות.

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) העירה כי "שיטת המאצ'ינג היא תפיסה אשר החלישה רשויות מקומיות בכלל, ובנושאי ביטחון ודאי שהיא רעה".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) אמר כי "זה לא משנה אם זה חדר מיון קדמי או מרכיבי הביטחון –המדינה צריכה להפסיק עם ההצהרות, להכניס את היד לכיס ולהקצות יותר תקציבים ליישובי הצפון" וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הוסיף "אני בכלל לא מבין איך שיטת המאצ'ינג רלוונטית ביחס לסדר הגודל של האיום הקיים כיום, ונוצרת אצלי תחושה מאוד לא נוחה שבעת חירום, במצב הנוכחי, הצבא יהיה ממוגן טוב יותר מהתושבים".

שלב התייחסות נציגי הממשלה החל עם התייחסויות קציני צה"ל. סא"ל יניב קריאף, קצין ההגנה המרחבית של אוגדה 91, אמר כי ''תרחיש הייחוס אכן עדיין לא נמסר בצורה מלאה לרשויות, אבל כן הועבר חלקית, כולל מה צפוי בימי הלחימה הראשונים. אם קיים פער, הרי שזה בשל האופן בו מתרגמים הגופים השונים את התרחיש שהוצג. לגבי מרכיבי הביטחון, צריך לזכור שנעשה המיטב עם התקציב שנקבע לשם כך".

אל"מ ואך הוסיף: "משרד הביטחון משקיע במרכיבי הביטחון עשרות מיליוני ש''ח בשנה, ומה שנדרש מהרשויות זה ממש לא השלמה זהה, ואפילו לא 30%, אלא משהו כמו 10% מהעלות. לאחרונה סיימנו להכין אצלנו מפתח עלויות חדש, כמו למשל מחירי החשמל, ואנו מחכים להתייחסות ראשי הרשויות למסמך, כדי שנוכל לעדכן את ההשתתפות בהוצאות אלה. אנו כן סבורים שבאופן עקרוני יש מקום להשתתפות מתוך תפיסה של אחריות משותפת לדברים".

חזי רז, ראש אגף חירום וביטחון במשרד הפנים: "ב-3 השנים האחרונות מחוזות הצפון וחיפה קיבלו עדיפות תקציביות בהיקפים של עשרות מיליונים, למשל לחדרי הפעלה וגנרטורים, והייתה ממש קפיצת מדרגה. נושא קליטת האוכלוסייה אשר תפונה הוא באחריותנו, וזה תהליך שאנו מנהלים מול ראשי הרשויות כבר כמעט שנה. הגענו כבר למצב טוב ש-75-80% סגורים על התכנית. לגבי נושא המקלטים, אנו נגבה את הרשויות בעניין, והקצנו לשם כך 35 מיליון ש''ח בתכנית חמש שנתית, אבל צריך לזכור שהחוק הקיים מטיל את האחריות על המקלטים על הרשויות".

תת-טפסר ניזאר פארס, סגן מפקד מחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה, התבקש להתייחס למוכנות הרשות לחירום

והודה בפני הוועדה כי במצבה הנוכחי של הרשות, היא לא ערוכה לתת את המענה הראוי בחירום. תת-טפסר פארס גם אמר כי בנוסף לבעיות כוח האדם של הרשות, הרי שחלקים משמעותיים מכוח האדם מגויס לשירות קרבי בחירום, וכן כי עדיין קיימת בעיה ביצירת רשת קשר אחידה בין הכבאות, המשטרה, הצבא, הרשויות ושאר גורמי החירום.

נושא גיוס החירום עלה לא רק מצד כוחות הכיבוי וההצלה, על 500 הכבאים אשר מגויסים, אלא גם מצד מגן דוד אדום על גיוס 300 פרמדיקים, ומצד המשטרה על גיוס 3800 שוטרים מדרג השטח לשירות קרבי. הארגונים כולם הבינו מדוע נדרשים האנשים לשירות קרבי, אך אמרו כי הדבר מהווה פער במוכנותם לפעול בחירום.

ח"כ בן ראובן אמר "הנחת העבודה היא שמערכה בזירה הצפונית היא בלתי נמנעת. ובימים הראשונים של מערכה, מרבית האש תכוון ליישובי הגדר, כמו קריית שמונה. סוגיית המוכנות, והמיגון בפרט, איננה מתאימה לאיום, באופן חד משמעי. המושג 'תקן' לא מציל חיים. היום הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק שלוקחת את העבודה שנעשתה על ידי משרד הביטחון וצה"ל בנושא המיגון הפרטי, ומתרגמת אותו למעשים ולתכנית ממשלתית רב-שנתית".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר כי ''צריך להמשיך להוביל את הנושא הכבד הזה לא בוועדת משנה אלא במליאת הוועדה. לא הצלחנו לייצר הבקעה בנושא כבר כ-4 שנים. התרחיש פה הוא פי 10 מאשר עוטף עזה, והמצב שם ברמה גבוהה יותר מזו שכאן. לא צריך להיות מוכנים ל-2006 אלא למשהו שעלול לקרות בשנים הקרובות, עם איום מועצם. אי אפשר להסתפק בתכניות פינוי, אלא חייבים לשפר את המיגון שיאפשר את שהיית האזרחים אם יידרשו".

יו''ר הוועדה, ח''כ דיכטר, אמר בסיכומו של הדיון כי בסוף מאי ייערך דיון מעקב על הנקודות שעלו במהלך הסיור והוועדה מצפה לקבל גם תשובות כתובות ומפורטות על סוגיית חדר המיון הקדמי ועל סוגיית רשת הקשר האחודה לגורמי החירום. סוגיית גיוסם של שוטרים כבאים ופרמדיקים לצה"ל בחירום כבר נדונה בוועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף, והיא תמשיך ותתבהר שם עד לפיתרון.

ח"כ דיכטר: ''ברור לחלוטין שהאיומים בצפון, בעיקר חיזבאללה, זה לא מה שהיה ב2006. אמנם נהרגו לחיזבאללה מאות ואלפי לוחמים בסוריה, אך עדיין זהו גוף שלמד להילחם שם ברמה אחרת. זוהי לא רק התעצמות בכלים, אלא התעצמות במחשבות ובתיאבון לבצע פעולות התקפיות. ההיערכות היא היערכות למשהו שונה. בכל מקרה, בתפיסת העולם שלי – אסור שהעורף בישראל יהיה חזית! אני מקווה שהמערכת המניעתית תיערך לשם כך".

"צריך להודות, אנחנו 11 שנה ממלחמת לבנון השנייה, וקרה משהו. הפוקוס הלאומי זז דרומה כי בדרום היו שלוש מערכות בזמן הזה. בדרום חטפנו 15 אלף רקטות בעשור האחרון ולכן הפוקוס זז דרומה, אך אסור שהצפון ייזנח. אי אפשר יום אחד להתעורר ולהכין את הכול. אני לא מרגיש שהדרג המדיני זונח את העורף, לא בצפון, לא בדרום ולא ביהודה ושומרון. לשקט יש מחיר. כשהפוקוס זז גם המשאבים זזים.

''לאור התובנות, אנחנו כוועדה נסיט את הפוקוס שלנו קצת יותר לכיוון צפון ממה שהיה עד היום. העובדה שהיו בקרית שמונה 23 אלף תושבים ב-2007 והנתון נותר אותו דבר ב-2017, זהו נתון שמעיד כאלף עדים על בעיה. מדובר בבעיה לאומית, לא מוניציפלית. אם הבירה של אצבע הגליל תהיה חלשה, אז גם האצבע תהיה חלשה. יישוב צמוד גדר, זו לא הגדר הפרטית שלו, אלא הגדר והגבול של המדינה, ובהתאם לכך צריכה להיות האחריות למימון מרכיבי הביטחון בו".