רק בנט דרש תוכנית להשמדת המנהרות

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם אחר הצהריים (שלישי) שני פרקים משמעותיים מהדוח על מבצע צוק איתן החושפים אור על התנהלות הקבינט במהלך המבצע ועל ההתמודדות עם מנהרות הטרור.

מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה החל ב-7 ביולי 2014 ונמשך כ-50 יום. במהלכם לחם צה"ל בעיקר מול החמאס והג'יאהד האסלאמי הפלסטיני. המבצע גבה 74 חללים בצד הישראלי, מתוכם 68 חיילי צה"ל, 5 אזרחים ועובד זר. אלפים - אזרחים וחיילים - נפצעו. לעבר ישראל נורו מעזה 4,251 רקטות. זו הייתה מערכה מהארוכות ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה.

הדו"ח המלא:

מבקר המדינה מצא כי ממועד כינונו של הקבינט של הממשלה ה-33, ובמשך כשנה, הקבינט לא קיים דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה. כאשר כבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית, ולא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל.

זאת ועוד, קביעת היעדים האסטרטגיים, שנעשתה לאחר שצה"ל כבר הציג לקבינט את התכניות המבצעיות לרצועת עזה, הביאה לכך שצה"ל נדרש לקבוע לעצמו את יעדיו ולהכין תכניות אופרטיביות שאינן נגזרות מיעדים של הדרג המדיני בנוגע לרצועת עזה אלא מיעדים שקבע צה"ל לעצמו.בדיוני הקבינט של הממשלה ה-33 לא הוצג איום המנהרות באופן מובחן ופרטני, ולא ניתן פירוט על התפתחותו, היקפו, משמעויותיו והפערים בנוגע אליו.

משכך, הדיון בקביעת יעדי הדרג המדיני והאסטרטגיה שלו בנוגע לרצועת עזה, לאחר שכבר אושרו התכניות המבצעיות לעזה, מהווה ליקוי, שכן הוא חורג מן הסדר הנכון של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים אלה.

בביקורת נמצא כי מידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות מיטביות - דוגמת מידע על פעילות עוינת משמעותית ואסטרטגית שעמדה לצאת מרצועת עזה לעבר ישראל, על פערי מודיעין משמעותיים שהיו אז בגזרת רצועת עזה ועל מגבלות שהיו אז בתקיפות אוויריות ברצועת עזה - לא הובא לפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו למבצע "צוק איתן".

זאת, אף על פי שמידע זה עמד לרשותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הביטחון לשעבר משה יעלון וכן הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ וראשי קהילת המודיעין - ראש אמ"ן לשעבר וראש השב"כ לשעבר.

עוד נמצא, כי איום המנהרות מרצועת עזה, שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר הגדירו אותו כאסטרטגי וכמשמעותי ביותר, לא הוצג לקבינט במפורט אלא באמירות כלליות ומעטות בלבד, שלא היה בהן כדי להביא את חומרת האיום והיקפו למודעות שאר שרי הקבינט.

רק בשילוב הדברים שנמסרו בדיון הקבינט ב-30.6.14 ובדיון הקבינט בתחילת יולי 2014 ניתן היה להבין את מהותו של האיום. עוד נמצא, שכאשר נזכר איום המנהרות בדיוני הקבינט, שרי הקבינט לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה בנוגע אליו ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום.

המבקר קובע כי ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר לא וידאו שקיימות בצה"ל תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן בלחימה.

בדיוני הקבינט שהתקיימו ב"שובו אחים", לא תואר איום המנהרות באופן מפורט וברור, חרף הסלמה שכבר החלה בגזרת עזה
בדיון קבינט מ-30.6.14 בעניין מבצע "שובו אחים", שבו הובאה לאישור הקבינט הצעה לתקיפה אווירית חריגה בעזה, ציין שר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט, כי "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה ... זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש".

בסיום הדיון אמר ראש הממשלה, כי "יש כאן שני דברים, או דבר מרכזי שהועלה על ידי נפתלי [בנט] ולדעתי אנחנו צריכים לבחון אותו ולהיערך אליו... הנושא של המנהרות שדיברנו עליו לפני הקבינט הוא איום ממשי על מדינת ישראל. הוא שונה משום שאירועי חטיפה או חדירה לתוך תחומנו ישנו את המאזן בינינו לבינם... מול חדירה של עשרות מנהרות אל תוך שטחנו עם כוח של עד גדוד שנכנס, הוא גם חוטף והוא גם הורג, זה שינוי. זה דמורליזציה ענקית. זה לא יכריע את מדינת ישראל, גם טילים עדיין לא הכריעו את מדינת ישראל, אבל זה נותן לנו מכה איומה".

משכך, הנחה ראש הממשלה את שר הביטחון: "הטיפול במנהרות, שהוא מכשיר מאוד אפקטיבי עבור האויב בעזה, וכפי שמסתמן אולי לא רק בעזה, הוא דבר שהוא ראוי להכנה כיעד לטיפול. אני מבקש תכנית... צריך לראות איך אנחנו מטפלים בחיסול מערך המנהרות. זה יעד מוגדר".

בדיון הקבינט מתחילת יולי 2014 שכונס בשעות הלילה לצורך עדכון על מידע התרעתי ציין ראש שב"כ לשעבר, כי יש מידע התרעתי שברצועת עזה מתכננים "'פיגועים אסטרטגיים' נגדנו, כשהציר המוביל זה כמובן דרך מנהרות שעוברות [לישראל] ... אנחנו יודעים על סדר גודל של [מספר]... אולי אפילו קיימת אופציה שיש גם מנהרות שנמצאות [בשטח ישראל]".

בדיון הקבינט מתחילת יולי 2014 שהתקיים בשעות הלילה המאוחרות מסר הרמטכ"ל לשעבר לגבי המנהרות, כי "זה לא איום עם השפעה אסטרטגית אמיתית, זה איום עם אימפקט אסטרטגי". גם בדיון זה לא דרשו שרי הקבינט הרחבה בנוגע לכך, ולא הבהרות לגבי אמירתו של הרמטכ"ל לשעבר שנאמרה באותו דיון.

בדיון הקבינט שהתקיים בהמשך אותו היום מסרה לראשונה מערכת הביטחון תיאור מפורט של איום המנהרות. רח"ט מחקר לשעבר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, הסביר כי מדובר במנהרות התקפיות, פירט כיצד הן בנויות, והדגיש כי עשרות חיילים יכולים לרוץ בתוכן. בנוסף לכך תיאר מידע התרעתי. הרמטכ"ל לשעבר ציין, בהתייחסו לאותו מידע, כי "זה מהלך שממצה בניין כוח אסטרטגי שנמשך שנים". גם ראש שב"כ הסביר בקצרה על איום המנהרות.

עד מבצע צוק איתן לא קיבלו שרי הקבינט חומר רקע לפני דיוני הקבינט
בדיון הקבינט מ-28.8.14 לאחר הפסקת האש במבצע "צוק איתן", אמר שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, כי "אם נושא כמו המנהרות החודרות לשטחנו הוא נושא שצריך לתת עליו דגש, צריך לא רק שזה יוזכר... שוב, אני לא חושב שזה היה משנה כרגע את ההחלטות באופן... בעצם אני לא יודע, אני לא רוצה להתיימר בשם אחרים... צריך לשים את הנושא הזה על סדר היום ולהציג אותו עם כל המשמעויות והאיומים שלו אל מול הקבינט" (ההדגשה לא במקור).

שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, אמר באותו דיון, כי ''יכול להיות שאם היינו רואים פה את כל בעיית המנהרות, הייתה פה החלטה שאנחנו תוקפים ראשונים... אני לא אומר שכן, אני רק אומר שהאופציה הייתה מונחת על השולחן".

מנהרות הטרור

דוח המבקר מתמקד בהתמודדות המודיעינית עם האיום, בבניין הכוח והפעלתו כנגד האיום, וכן בהתמודדות עם האיום במישור הטכנולוגי.

כבר בשנת 2007 פרסם מבקר המדינה דוח שבחן את ההתמודדות של צה"ל עם איום המנהרות בשנים 2004-2001, כאשר צה"ל שהה ברצועת עזה.

בדוח נקבע כי המצב שהיה אז היווה "כישלון מתמשך בטיפול בבעיית המנהרות". בביקורת הנוכחית נמצא כי אף שעוצמת האיום גברה בשנים שעברו מאז פרסום הדוח, ובשנת 2013 הוא אף הוכרז על ידי ראש הממשלה, הרמטכ''ל דאז וראש השב"כ דאז כאיום אסטרטגי, נמצאו ליקויים בכל מרכיבי ההתמודדות של צה"ל ומערכת הביטחון עם האיום בתחומים שנבחנו, לא נעשה מאמץ מספק לגבי האיום, וגם כאשר נעשה מאמץ הוא היה מאוחר ולא נתן מענה, שייתכן כי ניתן היה להשיגו לפני מבצע "צוק איתן" אילו התקיימו מאמצים מוקדמים יותר.

בשנים שקדמו למבצע "צוק איתן" הושקעו אמנם מאמצי איסוף מודיעיניים רבים בהתמודדות עם איום המנהרות, אך מאמצים אלו לא היו בבחינת מאמץ כולל ומשולב של כלל המערכים והיחידות באמ"ן, ולא הלמו את התפתחות איום המנהרות והגדרת חומרתו, כפי שבאה לידי ביטוי באמירות ראש הממשלה, ראשי מערכת הביטחון וקהילת המודיעין.

רק בסוף שנת 2013, לאחר שנחשפו בשטח ישראל בתוך כשנה שלוש מנהרות מרצועת עזה, הגביר אמ"ן משמעותית את ההתמודדות שלו עם איום המנהרות, וכך נהג גם שב"כ.

כוחות היבשה והאוויר נאלצו להתמודד עם איום המנהרות בלא שהוכנו כראוי. רק תכנית שהוכנה ברגע האחרון, התושייה והיוזמה של המפקדים והחיילים אפשרו לצה"ל להילחם במרחב רווי המנהרות ברצועת עזה
בנושאי בניין הכוח והכנת התכניות המבצעיות נמצאו ליקויים מהותיים במוכנות של צה"ל. זאת בשל היעדרן של תפיסות מבצעיות מטכ"ליות ותורות זרועיות וחיליות לפני מבצע "צוק איתן", בשל הכשרה לקויה ובשל הצטיידות חסרה באמל"ח שנדרש לצורך ההתמודדות עם המנהרות, בשל היעדרן של תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן תוך כדי לחימה, ובשל מוכנות נמוכה של זרוע האוויר והחלל לטפל באיום.

כל אלה הביאו לכך שכוחות היבשה והאוויר נאלצו להתמודד עם איום המנהרות במהלך מבצע "צוק איתן" בלא שהוכנו לכך כראוי. רק התכנית "הגנה קדמית"-שהוכנה ברגע האחרון, עוז הרוח, התושייה והיוזמה של המפקדים והחיילים אפשרו לצה"ל להילחם במרחב רווי המנהרות ברצועת עזה, לחתור למילוי משימתם ולטפל כמיטב יכולתם במנהרות.

מודגשת במיוחד ההתנהלות של מערכת הביטחון לפני מבצע "צוק איתן", שלא נתנה מענה מספק לצורכי הביטחון של תושבי עוטף עזה. בביקורת נמצא שלא רק שמרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה לא חוזקו בתקופה שלפני מבצע "צוק איתן", אלא הם אף קוצצו, לרבות היקף הכוחות להגנת היישובים. הדבר חמור בעיקר נוכח היכולת המוגבלת שהייתה לצה"ל לפני המבצע לאתר את המנהרות ההתקפיות שחדרו מגזרת עזה לשטח ישראל. הדבר פגע קשות בתחושת הביטחון של תושבי היישובים באזור עוטף עזה.

בהיבט הטכנולוגי נמצא כי עד לשנת 2010 התמודדו גופי המחקר והפיתוח (מו"פ) בצה"ל עם איום המנהרות באופן צר, תוך שימת דגש בעיקר על יכולת הגילוי והאיתור ועל מערכת מרכזית אחת. לאחר כישלונה של מערכת זו בשנת 2010 אמנם החלו גופי המו"פ בצה"ל ובמשרד הביטחון לפתח מענה רחב ומעמיק יותר לאיום, אך בקצב שלא תאם את התפתחות האיום ואת הצורך המבצעי, וכן תוך מתן קשב מועט לתחומים מרכזיים בהתמודדות ובקרה לקויה של המטכ"ל. היעדר המענה לאיום בתחום המו"פ הביא לכך שיחידות בצה"ל יזמו פעולות אשר חלקן הביאו להתפתחות יכולת משמעותית, שהיא ששימשה את הכוחות במבצע "צוק איתן".

מבקר המדינה שפירא מציין לחיוב את המאמצים הרבים שעושים צה"ל ויתר גופי מערכת הביטחון מאז מבצע "צוק איתן" כדי לשפר את התנהלותם בכל התחומים שעסקה בהם הביקורת בפעולות לבניין הכוח, במאמצי המודיעין ובחיפוש פתרונות טכנולוגיים, ואת ההתקדמות שחלה בכל אחד מתחומי העשייה.

המערכת המדינית, המערכת הצבאית וכן גורמי מודיעין - אכן הכירו את איום המנהרות ואף הגדירו אותו כאיום אסטרטגי. עם זאת הפעולות שננקטו להתמודדות עם האיום לא היו בהלימה להגדרה "איום אסטרטגי". לא הייתה התמודדות מתוכננת, מפוקחת ומבוקרת בדרג הצבאי העליון ובדרג המדיני.

לדברי המבקר, הפקת לקחים מהליקויים שנמצאו בביקורת על כל חלקיה ואימוץ ההמלצות שבדוחות יתרמו לשיפור תהליכים בנושאים רבים נוספים הקשורים למוכנות לאיומים שונים בגזרות השונות בדגש על איומים אסטרטגיים, ולשיפור תהליכי העבודה המשותפים לדרג המדיני ולדרג הצבאי ולתהליכי העבודה בכל אחד מהדרגים, בתחומים שהם חיוניים לביטחון המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר בתגובה לדו"ח: "אני מגבה את מפקדי ולוחמי צה״ל, על הצלחה גדולה במבצע צוק איתן".

"צה״ל הנחית על החמאס את המכה הקשה בתולדותיו: ישראל חיסלה כ-1,000 מחבלים והשמידה אלפי רקטות. ישראל סיכלה פגיעה בעריה הודות להנחיית רה"מ נתניהו להצטייד באלפי מיירטים לסוללות כיפת ברזל. ישראל מנעה את תכנית החמאס לחדור ליישוב דרך המנהרות ולחטוף אזרחים", אמר נתניהו.

הוא הוסיף כי "השקט חסר התקדים ששורר בעוטף עזה מאז צוק איתן הוא מבחן התוצאה. זהו שקט חסר תקדים באזור מאז מלחמת ששת הימים. היישובים בעוטף עזה נמצאים בפריחה ואלפי ישראלים עוברים לגור בהם".

"איום המנהרות הוצג בפירוט בפני שרי הקבינט ב-13 ישיבות נפרדות. הוא נידון בכל חומרתו, תוך בחינת כלל התרחישים האסטרטגיים והמבצעיים. הלקחים המשמעותיים והאמיתיים ממבצע צוק איתן כבר מיושמים בפועל - ביסודיות, באחריות ובשקט. לקחים אלו אינם מופיעים בדו"ח המבקר", לשון תגובת ראש הממשלה.