בשבע מהדורה דיגיטלית

קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן

ר"ד אבודרהם, כתב פירוש לתפילות הכולל גם גרסאות מדויקות ומקורות, וספרו שנדפס לראשונה בשנת ר"נ הפך למקור מרכזי בעניינים אלו.

הרב יואל קטן , ד' באדר תשע"ז

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
אתר ישיבה

רבינו דוד אבודרהם. פירושי הברכות והתפילות.

נערך מחדש על פי דפו"ר, מוגה ומפוסק, עם מקורות מלאים והערות.

הרב אליהו גרינצייג.

ירושלים,

קרן רא"ם,

תשע"ו. שני כרכים

(orot3@neto.net.il)

בשנת תשס"א יצאה לאור מהדורה מדויקת של השליש הראשון בלבד על פי כת"י ודפו"ר בהוצאת 'אור הספר', כולל הערות חשובות מאת הרב גרינצייג, מעורכי 'אוצר מפרשי התלמוד' ומחבר ספרים חשובים (שמו לא הוזכר במהדורה זו).

בשנת תשע"ה יצא לאור שוב חלק זה בהוצאת קרן רא"ם עם הוספות ותיקונים ובהשמטת ההערות מכת"י, ועם תוספת חשובה: חלוקת הספר כולו לפרקים וסעיפים, במקום החלוקה לפי נושאים בלבד.

כעת יצאה לאור שוב מהדורת קרן רא"ם עם כרך נוסף, והחלק השלישי יראה אור בחודשים הקרובים. אפשר לקוות שבהמשך תצא לאור גם מהדורה מתוקנת על פי כתבי יד.

*****

שבחי ארץ חמדה.

מאמרים הלכתיים, אמוניים ומחשבתיים על מעלת סגולת ארץ ישראל, יישובה, בניינה, שלמותה וירושתה לעם סגולה על פי תורת ישראל.

שלמה בן חמו.

קריית גת,

תשע"ו. שלושה כרכים

(054-9988240)

הרב בן חמו משמש כרבה הראשי של קריית גת וראש הישיבה בעיר כבר שנים רבות.

הפעם הוא מפתיע בחיבור אנציקלופדי ובו 120 פרקים על כל ענייני ארץ ישראל, מבחר מתוך כ‑500 ספרים מן המקרא ועד גדולי זמננו, עם עיונים וביאורים. כבוגר ישיבת מרכז הרב הוא כותב על זכות העם על הארץ, שבחי ארץ ישראל, קשרי התורה והארץ, מלחמות ישראל והיחס לנוכרים, גלות וגאולה, אהבת ישראל ובניין בית המקדש ועוד ועוד. הספר מסתיים במדגם מרשים של פינות שבועיות שהרב מפרסם לקראת שבת בעיתון מקומי בענייני העם והארץ.

*****

וזאת התורה.

מנהג קריאת התורה בעדות ישראל.

מאת הרב ד"ר חיים טלבי.

ירושלים,

מוסד הרב קוק,

תשע"ז. 640 עמ'

(02-6526231)

הרב טלבי, מרצה ליהדות בבר-אילן, חיבר ספר שימושי מקיף ומפורט בן שלושה שערים.

השער הראשון עוסק בחלק שלפני הקריאה - מכירת עליות, תפילת "בריך שמיה", מנהג נשיקת ספר התורה, דיני ומנהגי הגבהת הספר לפי העדות השונות ועוד. שער שני על הנעשה במהלך הקריאה - הזמנת העולה, כבוד הציבור, הברכות, כללי הקורא והעולים, מנהגי מפטיר, בעלי התפקידים על הבימה ועוד. השער השלישי עוסק בשבתות מיוחדות ובדין שניים מקרא ואחד תרגום. הספר מסתיים במפתחות ובתמונות, חלקן מפתיעות, כגון מתקן מיוחד המחבר את עצי החיים כשספר התורה פתוח לסיוע בשעת הגבהה, כפי שנהגו באיטליה.

הערה אחת: בעמוד 438 כותב המחבר שלא נהגו כלל לתרגם את קריאת התורה בארצות אירופה, שבהן הארמית הייתה שפה זרה. לענ"ד ברור שבמשך מאות שנים נהג בכל תפוצות ישראל הדין הקדום לקרוא בבית הכנסת מקרא ותרגום פסוק בפסוק, ומנהג זה נעלם הן באשכנז והן בספרד ובצפון אפריקה רק לקראת סוף האלף החמישי. כך מפירוש רש"י לתורה, ברור שלרש"י היה פשוט שהקוראים בקיאים בתרגום, וקשה להניח שסמך בכך על קריאת שמו"ת ולא על קריאת התרגום בבית הכנסת.

לתגובות: wso.shaalvim@gmail.com