אלכוהול בישיבות? לא ראוי ולא חוקי

הרב גודמן רואה באירועי פורים הזדמנות לחדד יחד עם הנוער נהלים וערכים, ובהתנהלות הצעירים מעין "תעודה" לערכים שהוטמעו בהם עד כה.

שמעון כהן , ז' באדר תשע"ז

פורים
פורים
צילום: קורינה קרן. פלאש 90



טוען....

מוסדות החינוך של החמ"ד כמרקחה ולא משום שערורייה כזו או אחרת, חלילה, אלא סביב אירועי פורים המתקרבים ובין המסכות והרעשנים מתגנבת צפה ועולה כמדי שנה שאלת הגבולות, המותר והאסור, הנהלים והמגבלות שכל מוסד ומוסד שם לעצמו סביב אירועי פורים שמתחילים בהכתרה, ממשיכים דרך שבת זכור, ועד לאירוע המרכזי בליל החג עצמו.

על הגבולות והמגבלות שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, כאשר השאלה הראשונה שעולה היא אם כל השיח סביב מגבלות אינו שיח המבוגרים, שיח שאותו הילדים לא מבינים ואולי גם לא רוצים להבין.

"גם אם חלילה לא מבינים, ואני לא חושב שזה המצב, השיח חשוב", אומר הרב גודמן ומדמה את ההתנהלות בימי הפורים ובימים שקודמים להם למעין 'תעודה' שהפעם לא ניתנת לילדים אלא למבוגרים: "לפני חודש בדיוק המוסדות נתנו תעודת מחצית ושיקפו לתלמידים איך למדו ומה למדו. בפורים התהליך הוא הפוך, תעודה על מה הצלחנו לחנך את ילדינו - מה גיבורי התרבות שלהם, מה רמת המוסריות, הרגישות וההתחשבות שלהם וכמו בתעודה הראשונה גם בתעודה הזו לא צריך לשבור את המראה ולכעוס על המציאות, אלא לראות בזה הזדמנות ללמידה של מה מעסיק אותם, ומה יעדינו החינוכיים לשנה הקרובה".

"זו עדות כנה למה קורה כשהם מורידים תחפושות, ופורים, בניגוד לדימוי, הוא לא חג ששמים תחפושות אלא חג שמורידים תחפושות, אולי בזכות התחפושת הטכנית, אנחנו מרשים לעצמנו לשמוע את המוסיקה שמעניינת אותנו, ומתנהגים כפי שמעניין אותנו. לפעמים זו התפרצות של חסד ומבצעים מופלאים לקהילה ולמוסד, ולעיתים זה מבטא שיש לנו עוד הרבה עבודה...".

"חובתנו ולא רק זכותנו היא לכוון, לדון עם הילד בנחת לגבי כוונותיו בשבת ובמוצאי שבת ומה גבולות הבית. זה רכיב בחינוך. לא צריך לשבת מאחור", אומר הרב גודמן וכשהוא נשאל אולי כדי להפוך את ה"תעודה למבוגרים" הזו אותנטית, נכון יהיה שלא להכין את הילד ולא להגביל אותו, אלא לתת לו לנהוג כהבנתו, ואז לנתח ולהפיק לקחים לאחר מכן.

"לשמחתי יש שינוי גדול אוד במוסדות החמ"ד – אני נוקד דווקא בחמ"ד כי אני לא מכיר מוסדות אחרים – גדולה כמות מבצעי החסד שנעשים בפורים והמבצעים שעושים לזכרם של אנשים וכו', כלומר התקדמנו המון. שנית, אוי לנו אם רק נשב מאחור. אם יפגעו במורה היא תיפגע. תפקידי להיכנס עם בני הנוער לדו שיח ודיאלוג, אני רק מחדד ואומר שאם הילד עומד עם בקבוק ביד וחפיסת סיגריות ביד השנייה, זה קצת מאוחר גם אם זה מה שצריך לעשות. אבל יהיה נכון יותר אם נגדיר מבעוד מועד את גבולות הגזרה, ורצוי מאוד לסכם את הגבולות הללו בדיאלוג, דווקא כי מקובל שהנוער הוא המוביל".

וכשבני הנוער מלבישים אידאולוגיה רוחנית לשתיה ולאלכוהול? "תפקידה של קהילה הוא לזהות קבוצות שהולכות לחגוג לבד בלי מבוגרים בכלל. מי שיהיה בבית נטול פעילות ונופלים בין הכיסאות הם ילדי כיתות ז' ו-ח' שגדולים מכדי ללכת לישון וקטנים מכדי שתהיה להם פעילות מאורגנת. תפקיד המשפחה והקהילה לזהות את הקבוצות הללו ולענ"ד, ויש לי בזה ויכוח עם חלק מעמיתיי, לא ראוי שתהיה שתייה בכלל בישיבות, ובוודאי באולפנות, או אם רוצים – ויש כאן בעיה חוקית, משרד החינוך אוסר זאת באופן גורף, ולכן נדון במוסד לילדי גיל 18 ומעלה - אם מוסד היה אומר שבדלת כל אחד מקבל כוסית ומקפידים על זה אז אין בעיה, אבל כשהשתייה כדת אין אונס בגיל בתיכון יש כאן טעות חינוכית".

על זאת מוסיף הרב גודמן ומזכיר כי "מצוות היום היא לא בלילה. אני לא יודע מי טוען שצריך להשתכר בלילה... וביום הם בביתם וההורים יובילו אותם לקדושה דרך סעודת הפורים. אין שום עוגן הלכתי לשכרות בליל פורים".

באשר לדבריו אודות הצורך לקיים דו שיח בין המורים והמחנכים לבין בני הנוער סבור הרב גודמן כי אכן יש עם מי לדבר, אך הדבר תלוי באווירה שנוצרה בין המוסד והנהגתו לבין התלמידים במשך השנה כולה.

"אם כל השנה המוסד עובד רק בפקודות ובהנחתות ודיסטנס קיצוני, יהיה בלתי אפשרי לקיים דיאלוג, אבל אם כל השנה מתנהלים בדיאלוג על לבוש סמארטפונים ועוד, הקשבה ולא דמוקרטיה, רצון להקשיב וכו', ורוב המוסדות הם כאלה, כשיש מנהיגות רבנית וחינוכית ברורה אבל קשובה, אז בוודאי שגם בפורים זה יעמוד להם ויוכלו לטפח על בסיס זה פורים משמעותי רוחני וחינוכי", אומר הרב גודמן המדגיש כי אל להם להורים להשאיר את כל המלאכה בידי מוסדות החינוך, "זכותכם וחובתכם היא לקיים את אותו דו שיח ולהגדיר לילדים מה אתם מרשים".