אושרה החמרת סנקציות לסרבני גט

בין ההגבלות: מניעת השתתפות במסגרת לימודית מכל סוג שהוא, שלילת זכאות למזון בכשרות מיוחדת ושלילת זכאות לשהות באגף תורני.

ידידיה בן אור , כ"ג באדר תשע"ז

היוזמת. מועלם
היוזמת. מועלם
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (שלישי) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לתוספת סנקציות על סרבני גט שיזמה חה"כ שולי מועלם רפאלי.

חוק בתי דין רבניים מסמיך את בתי הדין הרבניים להוציא צו מאסר ולהטיל מגוון הגבלות על אסיר שהוא סרבן גט, במטרה להביאו למתן גט. הצעת החוק נועדה להוסיף מספר הגבלות על אלה הקיימות.

בין ההגבלות: מניעת השתתפות במסגרת לימודית מכל סוג שהוא, שלילת זכאות למזון בכשרות מיוחדת (ובלבד שחלק מהמזון המסופק לכלל האסירים כולל מצרכים בסיסיים בכשרות מיוחדת), שלילת זכאות לשהייה באגף התורני וכן שלילת חומרי קריאה וכתיבה מאסיר שבבידוד (למעט ספר תפילה).

חלק ניכר מהדיון עסק בשלילת מזון כשר למהדרין. חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "התיקון עלוב לנוכח האתגר. תקבעו בחוק שסרבן גט יאכל לחם ומים, שיחייה. למה נותנים לאותו בית-דין שחשוד בהטיית דין נגד נשים שיקול דעת כזה ביחס לסנקציה כמו כשרות בד"ץ שהרבנות הסכימה לה? למה צריך לתת סידור תפילה לסרבן גט שהוציא אצבע משולשת לשלושה רבנים ולאב בית הדין הגדול. הגשתי הצעת חוק כזו בכנסת הקודמת עם הצעות נוספות על הפרדת הכריכה ובשורות נוספות שקיווינו להביא למסורבות הגט".

יו"ר הישיבה חה"כ יעל גרמן (יש עתיד) הגיבה לדבריו: "אף אחד לא מתיימר לפתור את כל בעיות העגונות. לא מדובר על חוק שיפתור הכל אלא על עוד אמצעי לחץ".

יוזמת הצעת החוק, חה"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), ציינה "החוק הוא חלק מקידום פתרון העוול הנורא הזה ובניגוד לדברי חה"כ שטרן גם אם נציל אישה אחת זה הישג גדול. אני לא רוצה להוציא את שיקול הדעת מבתי הדין הרבניים". היא התנגדה להוספת סייגים באשר למניעת כשרות מהדרין ואמרה כי "אם אסיר יחל בשביתת רעב יש לשב"ס כלים להתמודד איתו. אתנגד לסירוס החוק בכל הסייגים שהוספו".

חה"כ יואב בן-צור (ש"ס) הוסיף, "צריך לאפשר לבתי הדין סנקציות נוספות כלפי הסרבנים כי הם פחות סלחניים לנושאים הללו".

גונדר משנה יהודה ויזנר, הרב הראשי של שב"ס, ציין בדיון, "כל אסיר שעונה להגדרת חרדי מקבל מזון בד"ץ. מרגע שהוא סרבן גט ביה"ד הגדיר אותו כלא חרדי ולכן ניתן לשלול זאת. מתוך ניסיון של 11 שנים עם 130 סרבני גט שרובם שחררו את נשותיהם, יש להשאיר את שיקול הדעת כי בהדרגה של הפעלת הכוח יש הרבה יותר עוצמה. מתוך 12 או 14 סרבני גט בנקודת זמן זו יש לנו 1 או שניים לא דתיים".

הרב שמעון יעקבי, מנהל בתי הדין הרבניים, טען כי מבחינת בתי הדין ניתן להוסיף סנקציות בחוק, "נאמרו כאן סייגים שאינם דווקא הלכתיים אלא קשורים בצד הדמוקרטי. אם זה היה קשור רק בצד היהודי היינו מחמירים אף יותר, לא היינו מאפשרים לסרבן לישון על מיטה ומזרן ואולי לא היינו מאפשרים לו אלא לחם צר ומים לחץ. מנקודת מבטי אפשר היה לתת לביה"ד למנוע גם סידור תפילה".

נציגי השב"ס ביקשו להבהיר את מעמדו בפנייה לבית הדין בנושא הסנקציה של שלילת מזון מהודר, או להעביר את עמדתו בנושא בטרם קבלת החלטה בבית הדין, אך בקשתם נדחתה.

עו"ד שי זילברברג ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה הציע להוסיף בהצעת החוק את שלילת הזכאות ללבוש פרטי והסביר כי אסירים אזרחיים זכאים ללכת בבגדיהם הפרטיים ואפשר לשלול זאת מסרבני גט.

חברי הכנסת מועלם-רפאלי, שטרן וגרמן ביקשו לכלול את הסנקציה בהצעת החוק אך נציגי משרד המשפטים והרב הראשי בשב"ס ויזנר טענו כי נדרשת עוד מחשבה ובדיקה מאחר וזו פעם ראשונה שהנושא עולה. חה"כ מועלם-רפאלי הגישה רביזיה כדי לאפשר להגיע להסכמות בנושא.

תמכו בהצעת החוק הח"כים יעל גרמן (יש עתיד), שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) וענת ברקו (הליכוד).

עם זאת, הוועדה אישרה את בקשת הרביזיה של חה"כ מועלם-רפאלי והוסיפה להצעת החוק סנקציה של איסור בגדים רגילים מחוץ לכלא.