סיפור לשבת
סיפור לשבתצילום: איסטוק

הוא ראה כיצד הוא נמצא בעיירה גדולה. לפתע נשמע קול כרוז העובר ברחבי העיר ומודיע: "כולם מוזמנים לדרשת התעוררות וחיזוק מפיו של הגאון הצדיק רבנו יונה, שתיערך הערב בבית הכנסת המרכזי".

הסבא מקלם שמע זאת וצמרמורת עברה בכל גופו. רבנו יונה גירונדי זצ"ל, הידוע גם בשם "החסיד", שחי לפני יותר מ‑700 שנה בתקופת הראשונים, וחיבר את הספרים החשובים 'שערי תשובה' ו'ספר היראה', מגיע לכאן בכבודו ובעצמו! כיצד אפשר להחמיץ זאת?!

העוברים ושבים, ששמעו אף הם את הכרוז, התרגשו מאוד והמתינו לקראת הערב הגדול. בית הכנסת המרכזי הוכן ברוב פאר והדר לקראת בואו של הגאון הקדוש, הספסלים סודרו כראוי והבימה הוכנה לכבודו. שעות ספורות לפני פתיחת הדרשה, החל המון העם לנהור אל בית הכנסת המרכזי בהתרגשות רבה. כולם רצו להיכנס ולתפוס מקום.

בכניסה לבית הכנסת עמד שומר, שנדרש לבדוק מי ראוי להיכנס ומי לא. כשהגיע תורו של הסבא מקלם, הוא ביקש להיכנס אל הקודש פנימה.

השומר פתח ושאל: "מי אתה ומה שמך?"

"שמי הוא שמחה זיסל צבי", אמר הסבא מקלם, מבלי להוסיף לעצמו תארי כבוד.

"מצטער", אמר השומר, "אך לא שמעתי עליך מאומה, וכמו כן אינך רשום ברשימות שנתנו לי".

"בדוק שוב", אמר לו הסבא, בביטחון שהוא ראוי להימנות בין השומעים.

"אני מצטער", חזר ואמר השומר, "אך יש בידיי רשימת אנשים שרק להם הרשו משמיים להיכנס, מפני שהם אנשים מיוחדים וחשובים המקובלים על הכול מפני מעשיהם הטובים, ואיני רואה אותך כתוב פה".

הסבא מקלם הזדעזע, כיצד ייתכן שאינו מוזכר כלל ברשימה? הוא ניסה כיוון אחר: "אני תלמידו של רבי ישראל מסלנט".

השומר הביט בו ואמר: "את רבי ישראל הגדול אני אכן מכיר, אך עם כל הכבוד, מי אתה?".

הסבא לא ידע את נפשו מרוב צער. הוא חפץ כל כך להיכנס לשיעורו של רבנו יונה הגדול, הצדיק הקדמון שכה העריץ, והנה מונעים זאת ממנו. הוא ניסה את מזלו בפעם האחרונה באומרו: "תנו לי להיכנס, בני הוא נחום מקלם".

מיד כאשר שמע השומר את שמו של בנו, הרצינו פניו והוא אמר: "אם כך, רשאי אתה משמיים להיכנס לשיעור!".

השומר פתח לסבא מקלם את הדלת והוא נכנס לבית הכנסת. הוא ישב שם וזכה לראות את רבנו יונה גירונדי במלוא הדרו, ולשמוע את שיעורו המיוחד שהיה שווה כל הון.

ואז התעורר הסבא מחלומו בבהלה, ושאלה גדולה ניקרה במוחו: האם אמת ונכון הדבר שלא הסכימו להכניס אותי לשיעורו של רבנו יונה, למרות כל לימוד התורה והשיעורים שמסרתי במשך כל השנים?!

הסבא מקלם רץ בבהלה אל בנו נחום ופקד עליו: "אמור לי בבקשה, איזה מעשה מיוחד עשית לאחרונה שזכית לכך שמכבדים אותך בשמיים, ונתנו לי להיכנס בחלומי לשיעורו של רבנו יונה רק בזכותך?".

הבן הנדהם התבייש מאוד מאביו הקדוש, ואמר בכנות וביראת כבוד: "מי אני לעומתך, אבא?".

לאחר הפצרות רבות, פצה נחום הבן את פיו: "אספר לך מעשה שאירע עמי לאחרונה. מזה זמן רב שאני מסתובב כשנעליי מרופטות וקרועות. החלטתי שהגיע הזמן לקנות נעליים חדשות, אך מה אעשה וכסף אין לי? החלטתי לחסוך פרוטה לפרוטה, עד שאגיע לסכום שיספיק לי לקניית נעליים. בכל יום הנחתי בצד כמה פרוטות, שתהיינה להחלפת נעליי ההרוסות.

"לאחר כמה שבועות הצלחתי להגיע לסכום הנדרש. לקחתי את כל הכסף מהקופה, ניגשתי אל תופר הנעליים וקניתי לי סוף סוף נעליים חדשות ונוחות. כאשר יצאתי מהחנות ראיתי לפתע נער צעיר בן עניים הולך יחף, כשרגליו חבולות ופצועות עד זוב דם. הוא הביט בי בקנאה כיצד אני קונה נעליים חדשות, בעוד רגליו יחפות ופצועות.

"רחמיי נכמרו עליו. לא יכולתי לראותו כך. מיד החלטתי למסור לו במתנה את הנעליים החדשות שזה עתה קניתי, למרות שאני זקוק להן מאוד. הנער המסכן שראה זאת לא האמין למה שאירע לו. הוא התרגש והודה לי בבכי".

"ועד היום", החווה נחום לעבר נעליו הקרועות, "מסתובב אני עם נעליי הישנות, ועיקר שמחתי על כך שזכיתי לרחם על יהודי".

הסבא מקלם נדהם ואמר: "כל זכות לימוד התורה שלי, כל התפילות שלי, כל השיעורים שמסרתי, כל הקהילות שזכיתי להקהיל לא עמדו לי בשמיים. מעשה הרחמים של בני עם נעליו התקבל באהבה בשמיים יותר מכל מה שפעלתי בחיי, ורק בזכות היותי אביו, זכיתי להיכנס לשיעורו של רבנו יונה...".

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]