"לספר ביציאת מצרים - כל שנה מחדש"

במעמד הרב הראשי לישראל דוד לאו, התקיים 'כנס תורני דרום' הראשון במכללת חמדת הדרום, בסימן 'עושים סדר בחינוך דור ההמשך'.

ערוץ 7 , ב' בניסן תשע"ז

הרב הראשי במכללת חמדת הדרום
הרב הראשי במכללת חמדת הדרום
צילום: יח"צ

במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום שליד נתיבות, התקיים לראשונה 'כנס תורני דרום' , אשר עמד בסימן 'עושים סדר בחינוך דור ההמשך', ועסק במצוות 'והגדת לבניך' בראי דורנו.

בכנס השתתפו יותר מ-200 תלמידי ישיבות הדרום, בהם ישיבת ההסדר בשדרות, ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות וישיבת 'לב לדעת' בשדרות, שבאו ללמוד ולהעמיק לקראת החג הקרב ואף סיימו את הערב בשירה וריקודים.

את הכנס כיבדו בנוכחותם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, חבר בית הדין הרבני הגדול הרב הגאון ציון לוז, שר החינוך לשעבר ויו"ר הוועד המנהל במכללה הרב יצחק לוי, ראש מכון צורבא מרבנן הרב בן ציון אלגאזי, ראש ישיבת "לב לדעת" בשדרות הרב שלמה בנימין, ראש ישיבת "אהבת ישראל" בנתיבות הרב דוד אסולין, ראש ישיבת "אפיקי דעת" בשדרות הרב דוד פנדל, ראש האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך איתיאל בר לוי, נשיא המכללה פרופ' שאול קרקובר, מנכ"ל המכללה קובי ויצמן ודיקן תכנית הגברים במכללה הרב חגי לונדין.

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו סיפר כי "משנת תש"ס, בכל שנה בתחילת חודש ניסן אני לוקח הגדה של פסח פשוטה בלי פירושים, שלא כתוב בה כלום חוץ מנוסח ההגדה עצמו. במשך שבועיים אני כותב הערות על ההגדה לשנה זו. איתה אני יושב בליל הסדר וממנה אני מספר לעצמי, לבני ולנכדי".

"זכינו למה שלא זכו אבותינו אשר חלמו במשך דורות להגיע לארץ הקודש. זוהי לשון 'והבאתי אתכם', זהו המקום של קיום התורה והמצוות ולשם כך יצאנו ממצרים, את זה צריך לספר ועל זה להתכונן - ללמוד את תוכן ההגדה, להתכונן לה, ומידי שנה למצוא בה רעיון חדש. לספר ביציאת מצרים, כל שנה מחדש".

הדיין הרב ציון לוז הוסיף כי "ההבדל העקרוני בין סיפור יציאת מצרים של הלילה הזה לבין כל לילה, שבכל לילה אנו זוכרים בשכל שה' הוציאנו ממצריים, אבל בלילה הזה מבקשים מאיתנו שנרגיש שהקב"ה הוציאנו ממצרים. לא רק לדעת, אלא להרגיש בכל ההוויה שלך, ולדעת שהמפעל האלוקי בהוצאתנו ממצרים היה ביטוי לאהבה העצומה שיש לקב"ה לעם ישראל. אם רק נרגיש את האהבה העצומה כלפי כל אחד מאיתנו, אנו נתחבר אחד אל השני כעם ונתחבר לקב"ה".

שר החינוך לשעבר הרב יצחק לוי ציין כי "בליל הסדר אנו מפצלים את ההלל לשניים. את חלקו אנו אומרים בסיום קריאת ההגדה ואת השאר לאחר ברכת המזון. מסביר האברבנאל שההלל שלנו בנוי מהודיה על העבר והודיה על העתיד. ליל הסדר שלנו צריך להיות ליל סדר של שמחה והודיה כי אנו מקווים שהקב"ה יגאלנו גאולה שלמה."

נשיא מכללת חמדת הדרום פרופ' שאול קרקובר אמר כי "אין אירוע דידקטי יותר מליל הסדר, שאנו מחנכים לאורו את הדור הצעיר ואת התלמידים והתלמידות שלנו. כמוקד חינוכי ותורני בדרום הארץ, אנו רואים חשיבות גדולה בכינוס ישיבות האזור יחדיו על מנת להגדיל תורה ולהאדירה. אנו צריכים להתגייס ולהעצים את המוקד התורני באזור, ושואפים שהדרום יתמלא בתורה ומצוות, הן על-ידי כינוסים והן על-ידי הכשרת פרחי הוראה לחינוך הדור הבא".

דיקן תכנית תואר ראשון לגברים הרב חגי לונדין סיכם, "בחג הפסח אנו מקבלים את המושג זמן, ומתחילים להבין שישנה התחדשות בעולם. בימים הללו לקראת החג, הבתים בעם נכנסים לעבודה של סדר. זהו אמנם סדר חיצוני, אבל הוא ביטוי לסדר פנימי שאנו בונים בנפשנו לקראת חג הפסח, כאשר השיא הוא ליל הסדר - הלילה המסודר בשנה. העבודה החינוכית הגדולה ביותר שצריך לעשות לימים הללו זו ההכנה הנפשית להכניס את החיים לסדר, וכאשר מכניסים את החיים לזמנים, מתחילים לתת משמעות למציאות".