"זו חוויה מדהימה לראות את כל הקהילה לשה, מגלגלת ואופה את הבצק למצה - והכל קורה תוך כמה דקות ספורות", אמר אוהליב האוקיפ, בן 31 ממאניפור, הודו.
"כל המשתתפים יכולים להרגיש את הלחץ של אפיית המצה בזמן - זה מזכיר את ימי המקרא, ואת אבותינו שמיהרו לברוח ממצרים. ריגש אותי במיוחד לראות את כל הילדים שהצטרפו אלינו כדי לסייע באפיית המצות. אני מקווה שאת סדר פסח הבא נקיים בישראל - ובשנה הבאה בירושלים!"
בני המנשה מזהים עצמם כצאצאי עם ישראל. הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזורם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר בורמה.
על פי המסורת המועברת בין הדורות בשבטים, מדובר בצאצאי שבט המנשה - מעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון במאה ה-8 לפנה"ס. מספרם נאמד כיום בכ-7,000 נפש. ארגון "שבי ישראל" פועל בכפרים של בני המנשה והקים להם מרכזים ללימודי יהדות, ובמקביל מסייע לאלה מביניהם המבקשים לעלות ארצה. כיום חיים בישראל 3,000 בני מנשה שעלו ארצה בעשור האחרון הודות למאמצי ארגון "שבי ישראל".
"חג הפסח מסמל את הגאולה של העם היהודי ולכן הוא הדהד כה עמוק בקרב בני המנשה", אמר מייסד ויו"ר "שבי ישראל" מיכאל פרוינד. " בערב פסח ישבו אלפי בני מנשה באזורים המרוחקים של צפון מזרח הודו כדי לקיים את הסדר המסורתי, המגלם את התקווה שהם נושאים במשך דורות: לעשות עלייה ולחזור לארץ אבותיהם, ארץ ישראל".
"בארבע השנים האחרונות העלנו לישראל יותר מ -1,200 בני מנשה", אמר פרוינד. "אנו מקווים כי לאחר 2,700 שנות גלות, 7,000 בני מנשה הנותרים בהודו יוכלו לחגוג את חג הפסח בשנה הבאה בירושלים".
לאורך הדורות ועד למאה האחרונה, בני מנשה המשיכו לקיים את היהדות המקראית וחגגו את חג הפסח עם מספר טקסים, שכללו בין היתר סילוק חמץ מבתיהם והימנעות מצריכתו בחג וכן קרבן פסח. כמו כן, כל כהן דת בכפר היה מדקלם סדרה של תפילות עתיקות, כגון "שירת מרים" על סיפור יציאת מצרים, וכיצד נגאלו אבותיהם - בני שבט מנשה - מעבדות במצרים, חציית ים סוף עד שהגיעו לציון.