הרב ברונר בעלייתו להר
הרב ברונר בעלייתו להרצילום: ארגוני המקדש

נשיא ישיבת ההסדר בצפת ואב בית הדין, הרב בניהו ברונר, עלה אתמול להר הבית לקראת חג הפסח בראשות בני קהילתו מצפת.

הרב ברונר הדריך את העולים ונשא בפניהם דברי תורה רבים בקשר למקדש חלקיו וכליו. העולים נשאו במקום תפילות רבות ואף התברכו במקום ב"ברכת כהנים". לאחר מכן ערכו חגגו חברי הקבוצה סיום לימוד התנ"ך של אחד העולים להר.

בארגוני המקדש מציינים כי "הקהילה הצפתית נוהגת לעלות להר פעמיים בשנה. הרב בניהו וקהילתו יצאו בארבע לפנות בוקר מצפת כדי לזכות ולעלות להר בקבוצות הראשונות של השבוע. לאחר שלא היו במקום מאז חודש אלול הופתעו בני הקהילה והדגישו את היחס הלבבי של השוטרים שקיבלו אותם בכניסה להר ובהר עצמו".

במהלך הביקור הרחיב הרב ברונר בדבריו על סגולת החיים במקום המקדש. לדבריו, במחנה שכינה אסור לטמא מת להיכנס, "אבל במחנה לויה, שבו אנחנו נמצאים, זה מותר ואף מצווה".

"עם ישראל מחובר לחיים. לשורש החיים. לכן יש לנו התרחקות גדולה מאוד מטומאת מת, במיוחד במקום הזה שמפה התחילו החיים של כל העולם. מפה נברא האדם. מפה התחיל העולם. אז וודאי שטמא מת מנוע מלהיכנס למקום השכינה. מעבר לזה, ההיטהרות מטומאת מת, זה בעצם המאבק במוות באופן כללי. אנחנו הרי מאמינים שכבני אדם יש לנו חיים נצחיים. אמנם לא בעולם הזה, אלא בעולם העליון. מי שמחובר לטומאת מת, בעצם מחובר לחידלון. ולא מאמין בהישארות הנפש. וכל מי שנטהר ממת מאמין בנצחיות הנפש של הנשמה. ודווקא במקום הזה, כאשר אנחנו מתחברים למקום הזה, למקור החיים, אנחנו צריכים לזכור שכולנו נמצאים במקום הזה כהכנה לעולם הבא. ולא רק לעולם שיבוא, אלא פה כבר בעולם הזה אפשר להתחבר לשורשים של העולם, שזה העולם הבא".

עוד הוסיף ואמר: "כל מי שעולה להר הבית, מתקרב למקור החיים, ולכן ברור שכל מי שעולה להר הבית זה סגולה לאריכות ימים".

יחד עם הרב ברונר הדריך את העולים פעיל המקדש אלישמע סנדמן, יו"ר ארגון ייראה, שתיאר את העלייה היום כמרגש ומרומם. בעקבות נוחות העליה החליטו העולים לבוא שוב בחג וביום ירושלים שמציין השנה יובל לשחרור המקום. ביציאה שרו העולים שירי מקדש וכיסופים במשך דקות ארוכות.

בארגוני המקדש מציינים כי "מתחילת החודש חלה הכפלה במספר העולים להר הבית לעומת אשתקד". במהלך יום אתמול עלו להר הבית קבוצות רבות של יהודים, ביניהם גם חתן שנישא אמש ובא להתברך בברכת החתנים המיוחדת שתיקנו חכמים לברך בהם את החתנים במקום המקדש.