מיוחד
צפו: ראיון משותף עם הרב דרוקמן ובנט

הרב דרוקמן והשר בנט בראיון חג על המכינה בעלי, על יחס 'הבית היהודי' לרבנים, על האיחוד בציונות הדתית, על התיישבות, פוליטיקה ועוד.

עוזי ברוך , י"ג בניסן תשע"ז

השר בנט והרב דרוקמן בראיון משותף לערוץ 7
השר בנט והרב דרוקמן בראיון משותף לערוץ 7
צילום: ערוץ 7



טוען....

בראיון משותף לקראת חג הפסח מתייחסים ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, ויו"ר 'הבית היהודי', השר נפתלי בנט, לשורת סוגיות על סדר יומה של ישראל.

בפתח הדברים מתבקש הרב דרוקמן להתייחס לשימוע שנערך במשרד הביטחון לראשי מכינת 'בני דוד', מהלך אותו מגדיר הרב כ"חמור מאוד".

"לא יכול להיות שבידי שר הביטחון תהיה אפשרות שברצותו עושה כך וברצותו עושה אחרת. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. ישיבה או מכינה נמדדת על פי קריטריונים אמתיים אחרים ולא על פי מה שפלוני
לא יכול להיות שבידי שר הביטחון תהיה אפשרות שברצותו עושה כך וברצותו עושה אחרת. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. ישיבה או מכינה נמדדת על פי קריטריונים אמתיים אחרים ולא על פי מה שפלוני התבטא.
התבטא. אנחנו חיים במקום שבו אי אפשר להתבטא?", שואל הרב דרוקמן ומדגיש כי דבריו נאמרים מבלי להתייחס לתוכן הדברים שנאמרו ולשאלת ההסכמה עם תוכנם.

בדבריו שב הרב דרוקמן ומזכיר כי באוניברסיטאות מתבטאים פרופסורים ובכירי אקדמיה בהתבטאויות חמורות וקשות נגד מדינת ישראל וצה"ל ו"עוד לא שמעתי שקבעו שסטודנטים בעתודה אקדמאית, כלומר שהם בצה"ל, יכולים או לא יכולים להיות שם".

השר בנט התייחס גם הוא לפרשה וציין כי ועדת המכינות שנתונה באחריות משרד החינוך ובראשה עומד מנכ"ל המשרד לא כונסה לדיון ב'בני דוד' בהוראתו, ובכך למעשה איומו של השר ליברמן על המוסד נבלם. באשר לניסיון לפגוע בישיבת ההסדר של מוסדות 'בני דוד' מזכיר בנט את הכרעת היועמ"ש שמנעה את הפגיעה הזו.

עם זאת סבור השר בנט כי "לא היינו צריכים להגיע למצב שבו אם המכינות, שבעקבותיה קמו מכינות דתיות וחילוניות, תהיה מושא להתעמרות של אף אחד. לא נאפשר פגיעה כזו. כעת מצאו עוד פרצה לגבי שיעור ב' וגם בה אנחנו מטפלים. לא ניתן לאף אחד לפגוע במכינות, בוודאי לא בעלי".

פרק נוסף בשיחה עם השניים עסק בפרשת היחסים המורכבים של העת האחרונה בין צה"ל לבין הציונות הדתית, יחסים שעלו בפגישות שקיים הרב דרוקמן, כמו עוד רבנים אחרים מבכירי הציונות הדתית, עם בכירי הצבא והרמטכ"ל.

הרב דרוקמן מציין כי אמנם עלו מספר פרשיות הנמצאות לכאורה תחת אותה כותרת של יחסים מורכבים, אך להבנתו ולטעמו אין קשר של ממש בין הפרשיות השונות, על אף שיש לטפל בכל אחת מהן בנפרד ובהם פרשת הניסיון לגמד את כוחה של הרבנות הצבאית, פרשת הזקנים ועוד. באופן טבעי אדם רואה כמה אירועים בתוך תקופה קצרה והוא מקשר ביניהם כאילו שיש החלטה לפגוע במיוחד בחיילים הדתיים. אינני חושב כך. יש להתייחס לכל דבר בנפרד".

באשר לשירות המעורב מבהיר הרב ואומר כי "אין מקום בכלל ביחידות הלוחמות לחיילות. צה"ל נועד
אין מקום בכלל ביחידות הלוחמות לחיילות. צה"ל נועד לנצח ויש צורך שיהיו חיילים שיילחמו. יש הרבה דברים נפלאים שנשים יכולות לעשות, אבל להילחם את זה גברים יכולים לעשות טוב יותר.
לנצח ויש צורך שיהיו חיילים שיילחמו. יש הרבה דברים נפלאים שנשים יכולות לעשות, אבל להילחם את זה גברים יכולים לעשות טוב יותר. כך אומרים גם אנשי צבא, לא בהכרח דתיים. הרמטכ"ל אמר, ונאמנים עלי דבריו, שביחידות הלוחמות לא תהיינה נשים, אבל תהיינה נשים בגדודים מעורבים ששומרים על הגבולות. אף אחד לא חייב להיות בגדודים הללו, וגם שם, שלענ"ד זו מציאות לא טובה, יעשו כל הסידורים כדי שיהיה טוב יותר מכפי שהיה עד כה. היו תקלות והצבא מודה בכך, לא בזדון, אבל גם אלה יתוקנו".

השר בנט מצטרף גם הא לדברים וקובע כי תכליתו של צה"ל היא לנצח ולהגן על תושבי ישראל ו"כל השאר צריך להיגזר מזה. הרבה שנים הייתה פקודת השילוב הראוי שאמרה שנשלב אנשים על פי המקום שיוכלו לתרום ברמה המעשית בהתאם למגמת צה"ל. לפני זמן מה שינו את הפקודה ל'פקודת השירות המשותף' ונהיה שינוי מסוים בהגדרת המטרה. אנחנו יושבים עם צה"ל, אנחנו חלק מצה"ל ולא מבחוץ. הדברים מתוקנים ברגעים אלה ממש. יש כמה נקודות שמצריכות תיקון וזה מטופל. הסיכום הנוכחי הוא נכון וצריך לוודא שהוא קורה".

מוסיף השר בנט ומדגיש כי מה שאסור לעשות הוא להפוך את צה"ל לצה"ל על תנאי ולהכריז ש'אנחנו נציל את צה"ל'. בדברים אלה מכוון השר בנט ישירות כלפי הצעותיו של חבר סיעתו, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ולקמפיין 'מצילים את צה"ל'. "צריך לתקן מה שצריך, אבל אם ייצא מצב שבו אנחנו מתנשאין ואומרים לצה"ל אם נתגייס או לא לפי הפעולות שלו, זה פשוט אסון. יש בעיות ויש מי שמעצים אותן, ואנחנו מטפלים בבעיות לא על ידי זריקת אבנים על צה"ל אלא מתוך הידברות מבפנים".

על כך נשאל השר בנט מה נורא כל כך באמירתו של ח"כ סמוטריץ' שמבקשת להציג בפני הנהגת הצבא את כוחה של הציונות הדתית. "אני מאוד אוהב את בצלאל, אבל כאן אני חלוק עליו מאוד", אומר השר.
אנחנו לא מעמידים תנאים לצה"ל ולא מעכבים גיוס עד שצה"ל יישר איתנו קו. מה זה הדבר הזה? נתנה לצה"ל התניות איך הוא יהיה כדי שאנחנו נאות להתנדב? זה לא אנחנו. זה לא הציונות הדתית. אנחנו מתגייסים לצה"ל באהבה, נקודה.
"אנחנו לא מעמידים תנאים לצה"ל ולא מעכבים גיוס עד שצה"ל יישר איתנו קו. מה זה הדבר הזה? נתנה לצה"ל התניות איך הוא יהיה כדי שאנחנו נאות להתנדב? זה לא אנחנו. זה לא הציונות הדתית. אנחנו מתגייסים לצה"ל באהבה, נקודה. אם יש בעיות נפתור אותן. מחר קיבוצניקים יתנו התניות ועולים מרוסיה יתנו התניות. זה לא צבא כבקשתך. אנחנו עובדים בשקט לתקן, אבל אנחנו זה צה"ל. אתה רוצה שיום אחד יסמנו קצינים דתיים ויגידו שלא רוצים להתעסק עם האנשים האלה כי הם מתנים התניות?".

מוסיף הרב דרוקמן על דבריו של השר בנט ואומר: "אנחנו מתגייסים לצה"ל מפני שהקב"ה אומר לנו להתגייס לצה"ל. זו מצווה. אליבא דכוליה עלמא אנחנו במצב של מלחמת מצווה, ובמלחמת מצווה הכול יוצאים. חייבים להתגייס. זה לא אנחנו וצה"ל, אלא אנחנו זה צה"ל וצה"ל זה אנחנו. צריך להתקומם נגד דברים לא טובים אבל בדרך המתאימה, ואני מאמין שכתוצאה מהידברות מגיעים לידי סיכום נכון, אבל כמו שאנחנו מקיימים כל מצווה אחרת ללא שום תנאי אנחנו מקיימים גם את מצוות מלחמת מצווה ללא שום תנאי".

סוגיה נוספת הנוגעת לאופי פעילותה של מפלגה ציונית דתית היא סוגיית ההקשבה לדעת רבנים ולהוראותיהן. בעניין זה אומר הרב דרוקמן כי "השאלה היא לאיזה הוראות. אני מניח שרבנים לא נותנים הוראות טקטיות מעשיות, אלא בעניינים שנוגעים לענייני תורה, ובהם בוודאי שלא רק שצריך לשמוע אלא שצריך גם לשאול".

"יש דברים שנוגעים לעניינים טקטיים ואיך מטפלים בדברים. אני לא חושב שרבנים צריכים להתערב בזה", אומר הרב והשר בנט מבהיר את הזוית שלו לסוגיה כמי שנועץ לא מעט ברבני הציונות הדתית: "אני מתייעץ. כשרוצים את קול התבונה וההיגיון באמת זה הרב דרוקמן. אני שם את הדברים כפי שהם באמת. כשרוצים מצפן נכון הרב דרוקמן נותן לנו תבונה ושכל. בשדה הפוליטי אנחנו מכריעים בסיעה. זה הנוהל, אבל לאור ערכי העם התורה והארץ אנחנו פועלים, ולכן ההתייעצות צריכה להיות קבועה ולא רק במקרים ספציפיים".

בנט מספר כי הוא מקפיד לשמור על מועד קבוע בשבוע ללימוד תורה והשדה הפוליטי מחייב איזונים בין הפרמטרים השונים. הרב דרוקמן מציין כי קבוצה מצומצמת של רבנים בכירים נפגשת אחת לחודש ודנה בנושאים שעל הפרק מהבחינה ההלכתית תורנית, ו"אם יש צורך היא מזמינה או שבאים אליה, כפי הבנתה".

לקראת השיח על האפשרות שמערכת בחירות לפנינו מדגיש השר בנט כי הוא מקווה שישראל אינה צועדת לבחירות. לטעמו הממשלה הנוכחית היא ממשלה טובה שיכולה וצריכה לתפקד עד תום תקופת כהונתה. כשהוא נשאל אם התוספת של שניים או שלושה מנדטים אותה צופים לו הסקרים אינה גורמת לו לראות באופציית הבחירות אופציה חיובית, אומר השר בנט כי הפוליטיקה אינה מטרה אלא אמצעי וכיום מפלגתו נמצאת ברמת השפעה שמעולם לא הייתה בקבינט הביטחוני, במשפט, בחינוך, בחברה ובכלכלה, וכאשר זו המציאות "אסור ללכת לבחירות ולסכן את כל זה".

על הביקורות הנשמעות מכיוון מקורבי ראש הממשלה על התנהלותו במשרד החינוך, התנהלות שמותירה לכאורה אנשי שמאל קיצוני כמשפיעים במערכת, ועל עצם קיומה של ביקורת והתנגחות והתנצחות בינו לבין אנשי ראש הממשלה ולהיפך, אומר בנט: "אף פעם אין התנגחות לשם התנגחות. בארבע השנים האחרונות היו סוגיות דרמטיות שהיה צריך להתעמת כדי להשיג בהן יעד, לדוגמא אותו תהליך עם ג'ון קרי וציפי לבני ושחרור מחבלים ישראלים. הצבתי אולטימטום שאם ישוחררו מחבלים ישראלים לא נהיה בממשלה ובלמנו את זה. זה לא היה כיף אבל לפעמים אתה נדרש לעמוד על עקרונות. כך גם כשעמדנו על כך שנקבל את תיק המשפטים. הוא לא רצה בכך וברוך ה' קיבלנו את התיק הזה ואיילת (שקד) עושה שם עבודה נפלאה. אותו דבר בחוק ההסדרה. זה לא היה נופת צופים. לפני חמש שנים ראש הממשלה
אין התנגחות לשם התנגחות. בארבע השנים האחרונות היו סוגיות דרמטיות שהיה צריך להתעמת כדי להשיג בהן יעד, לדוגמא אותו תהליך עם ג'ון קרי וציפי לבני ושחרור מחבלים ישראלים. הצבתי אולטימטום שאם ישוחררו מחבלים ישראלים לא נהיה בממשלה ובלמנו את זה. זה לא היה כיף אבל לפעמים אתה נדרש לעמוד על עקרונות. כך גם כשעמדנו על כך שנקבל את תיק המשפטים. הוא לא רצה בכך וברוך ה' קיבלנו את התיק הזה ואיילת (שקד) עושה שם עבודה נפלאה.
איים לפטר שר אם יצביע בעד חוק ההסדרה. עמדנו על כך וזה קרה. איפה שלא צריך להתעמת אנחנו לא מתעמתים. רק בנושאי ליבה אנחנו עומדים על כך ומשלמים את המחיר אבל מביאים את התוצאות".

עוד התייחס השר בנט לאמירותיו אודות הפספוס המדיני שבהתנהלות ראש הממשלה נתניהו מול ממשל טראמפ. "אסביר זאת, חשבתי שכשעולה נשיא חדש שאמר שהוא בעד ההתנחלויות יש הזדמנות לא של עוד בניה כזו ואחרת אלא לצאת ממסילת המדינה הפלשתינית לאפיק של ריבונות, אבל צריך לומר זאת. לא אמרנו זאת ואל הואקום הזה נכנסו הירדנים הסעודים והפלשתינים, ועכשיו לצערי אנחנו שוב באותה מסילה ודנים בכמה נבנה ואיך. יש כאן החמצה אסטרטגית כי החלון נסגר, אבל הוא ייפתח שוב בעתיד בעזרת ה'".

"אני לא כועס על ראש הממשלה כי עמדותינו שונות. הוא בעמדות בר אילן של שתי מדינות לשני עמים ואנחנו נגד מדינה פלשתינית, אבל צריך הרבה יותר כוח פוליטי כדי לחולל את השינוי התפיסתי העמוק הזה, ומקובל עליי שראש הממשלה ינהל ממשלה במדיניות שלו. לא ניתן לדברים רעים לקרות, אבל האם אפשר להחיל ריבונות על שטחי C בממשלה שהעומד בראשה מאמין בשתי המדינות? אני סקפטי".

באשר להחלטת הקבינט ומשמעויותיה לגבי ההתיישבות ביהודה ושומרון, אומר השר בנט כי מדובר בהחלטה סבירה לאור הנסיבות, "היא אומרת שאין מגבלה מספרית לבניה אבל יש מעין פירמידה של סדר פעולות. אם אתה יכול לבנות בתוך הישוב בנה בתוך הישוב, אם נגמר השטח בתוך הישוב תבנה צמוד דופן, ואם אין צמוד דופן תבנה רחוק יותר. זה מקובל עלי, גם אם אני לא מת על זה. השאלה הגדולה היא אם נעמוד בזה ואם ראש הממשלה יתן את האישורים בפועל. אם נעבוד בנוסחה הזו בצורה אסרטיבית נוכל לפתח את יהודה ושומרון בצורה יפהפיה. המבחן הוא מבחן הביצוע".

בנט מזכיר כי דוגלי ומקדמי ההתיישבות רוויי הבטחות כפי שעד כה לא יצאה לפועל הבטחת 300 יחידות הדיור שניתנה לאחר פינוי גבעת האולפנה, וכפי שאישור הישוב החדש למפוני עמונה הצריך מאמצים גדולים. "חלק מהפוליטיקה היא להביא את הדברים לידי ביצוע. "מיד אחרי הפסח אני רוצה לראות ועדת תכנון מתכנסת ומאשרת בניה בהיקף משמעותי".

בהקשר זה נשאל הרב דרוקמן כיצד הוא רואה את הדרישה שעלתה עד לא מכבר מ'הבית היהודי' לעזוב את הממשלה אם ייהרס הישוב עמונה. "בשום פנים אופן לא", הוא משיב בנחרצות. "סוף כל סוף יש כל כך הרבה דברים טובים שנעשים. גם ביחס לעמונה נקווה שהעניין יסתדר. אם היו עוזבים את הממשלה עמונה הייתה נשארת במקום? אני אומר באופן חד משמעי שאחרי החלטה חלוטה של בג"ץ עמונה לא הייתה נשארת במקום. אז מה היו מרוויחים? גם לעזוב את הממשלה ולא לעשות דברים טובים וגם שעמונה לא תהיה במקום. זה רק משהו הפגנתי אבל מבחינת הישג ציוני ערכי אמתי אין ברירה, אלא להישאר בממשלה ולהמשיך להילחם ולהקים הרבה עמונות נוספות".
אם היו עוזבים את הממשלה עמונה הייתה נשארת במקום? אני אומר באופן חד משמעי שאחרי החלטה חלוטה של בג"ץ עמונה לא הייתה נשארת במקום. אז מה היו מרוויחים? גם לעזוב את הממשלה ולא לעשות דברים טובים וגם שעמונה לא תהיה במקום.

מכאן נסובה השיחה עם הרב והשר לסוגיית המשך דרכה של 'הבית היהודי' עם או בלי מפלגת 'האיחוד הלאומי', ומצידו של הרב דרוקמן נראה שהתשובה ברורה: "בוודאי שמן הראוי להתאחד", הוא אומר ומזכיר כי כתוצאה מהפיצול ככל הנראה הפסידה הציונות הדתית 3-4 מנדטים, "זה חוסר אחריות. כל הפיצולים הללו אינם לטובה. בשתי מערכות הבחירות הקודמות 'תקומה' הלכה יחד עם 'הבית היהודי' והייתה תקומה לבית היהודי וברוך ה' עלינו, היה כמעט תחיית המתים...".

השר בנט מצטרף גם הוא לעמדת הרב ואומר "אנחנו חייבים אחדות. בשתי מערכות בחירות הוכחנו שאנחנו מצליחים להתאחד. אסביר את ההתפתחות הפוליטית של השנים הקרובות כפי שאני רואה אותה: אני רוצה לראות מפלגה על ערכי הציונות הדתית אבל גם עם אנשים לא דתיים כמו איילת שקד. כדי לעשות זאת אנחנו צריכים יתד עמוק של הציונות הדתית ולכן צריך להתאחד. הצורה שהייתי רוצה היא שכולם יתמודדו בפריימריס אחד ונאחד את הגופים הבוחרים. אני משוכנע שבצלאל סמוטריץ' ואורי אריאל, שהם מאוד מוכשרים, יגיעו ממילא למקומות גבוהים. כולם צריכים להתמודד באותה התמודדות ולרוץ יחד שלא תקום מפלגה מימין שתיקח לנו 3-4 מנדטים שייזרקו לטמיון, ואז להיפתח גם לאנשים שמאמינים בערכים שלנו גם אם אין להם כיפה על הראש, ונוכל להגיע לכוח פוליטי מאוד משמעותי עם השפעה בתחומים הביטחוני, משפטי כלכלי וחברתי".

בעקבות דבריו אלה נשאל בנט אם אכן הוא שואף לכס ראש הממשלה, ואם אכן זו שאיפתו הרי שלא יוכל לעשות זאת דרך מפלגה מגזרית וככל הנראה יצטרך לחבור לליכוד. "מה שאני רוצה הוא שהבית היהודי תהיה מפלגה ענקית ומשפיעה מאוד בבחירות הקרובות, מפלגה דומיננטית יותר מכפי שאנחנו כיום, ראשית במספר המנדטים כדי שנוכל לממש את הערכים שלנו, שנוכל להחיל ריבונות על מעלה אדומים ולא נהיה מבודדים, כדי שתהיה לנו אחיזה במערכת הביטחון. אף פעם לא אמרתי שראשות ממשלה היא מטרה. כל דבר בזמנו".

כשקרתה ההתנתקות זה קרה בהיעדר כוח פוליטי. דרסו אותנו ולא ספרו אותנו. אנחנו חייבים להתחזק לא רק כדי למנוע דבר כזה אלא כדי להביא לידי ביטוי את הערכים שלנו. יש לנו סבלנות לחמישים ולחמש מאות שנה. אנחנו עם נצח. פוליטיקה אינה דבר בזוי אלא דבר קדוש אם משתמשים בו לדברים ראויים ואם היה לנו כוח פוליטי לפני 11 שנים כמו הכוח של היום אולי ההתנתקות לא הייתה קורית. באים אליי בתלונות ואכן אני רחוק ממושלם ויש לי פגמים ואנשים רוצים שלמות, ושנפתלי בנט יעשה את כל הפרמטרים של כל אחד. אני לא יכול לעשות זאת, ומרוב הדקדקנות הזו אנחנו מתפצלים שוב ושוב ובולדוזרים באים אל הבית שלנו. כי לא מוצא חן בעינינו שלא הייתי בישיבה וכו'... אני לא יכול לשנות את העבר שלי. התגייסתי ישר אחרי הישיבה התיכונית לסיירת מטכ"ל. אני אמנם ממליץ לכל בוגר תיכון
אני רחוק ממושלם ויש לי פגמים ואנשים רוצים שלמות ושנפתלי בנט יעשה את כל הפרמטרים של כל אחד. אני לא יכול לעשות זאת, ומרוב הדקדקנות הזו אנחנו מתפצלים שוב ושוב ובולדוזרים באים אל הבית שלנו. כי לא מוצא חן בעינינו שלא הייתי בישיבה וכו'...
ללכת לישיבה או מכינה לפני הצבא. זה מטען קריטי שהוא חסר לי, אבל אני לא יכול לשנות את מי שאני. לא להיות דקדקנים כל כך".

ממשיך השר בנט ומציין כי הוא רואה את האופי הדקדקני והמתפצל הזה גם במערכת החינוך. בעוד במקומות מסוימים בתי ספר יכולים להכיל גוונים שונים של ציונות דתית הרי שבמקומות אחרים מקימים עוד ועוד בתי ספר של מאה תלמידים בשל אותה דקדקנות והתבדלות, "בואו נמצא את הדרך להכיל, לייטים וחרד"לים, כולנו ציונות דתית אחת".

לאור דברים אלה נשאל הרב דרוקמן אולי נכון לציונות הדתית להתאחד עם הליכוד ולייצר כוח פוליטי גדול ומשמעותי. "בשום פנים ואופן לא", משיב הרב ומעיר כי גם 'הבית היהודי' יכולה להיות מפלגת שלטון ואין לקבוע בוודאות כלשהי שמפלגת שלטון יכולה להיות רק מפלגה כדוגמת הליכוד. "הזכיר נפתלי את ההתנתקות. היו לנו כל כך הרבה נציגים במפלגת השלטון. הם מנעו את ההתנתקות? עובדה שלא".

עוד התבקש הרב דרוקמן להתייחס להחלטה לסגור את הפנימייה הצבאית בישיבתו 'אור עציון' בעוד הפנימייה המקבילה בחיפה נותרה על כנה. "לפני שנה טלפן אליי שר הביטחון הקודם ואמר לי שצה"ל החליט לסגור את שתי הפנימיות הצבאיות. לא חשוב מה סברתי על כך אבל אם זו הגזירה נקבל אותה, והנה לפני כמה חודשים אני שומע שהפנימייה הצבאית של חיפה תישאר והפנימייה הצבאית הדתית סוגרים. אני חושב שזו אפלייה משוועת ועוול נוראי. אין לזה שום הסברים. אני לא רוצה להיכנס לפרטים שבהם אציין כמה אלופי משנה בקבע יש מקרב בוגרי הפנימייה הצבאית...". לטעמו של הרב הסיבה שהובילה לאפלייה של 'אור עציון' לעומת המקבילה החיפאית היא ש"שם לחצו. אנחנו בתמימותינו חשבנו שאם סוגרים אז סוגרים. שם היה לחץ אז החליטו לפתוח, אז אם פותחים שיפתחו את שניהם".

עם זאת הרב נמנע מלטעון שסגירת הפנימייה הצבאית הדתית נובעת משום שהיא דתית. השר בנט קובע כי "יש פה איפה ואיפה. הבעיה היא שאנחנו לא שולטים במשרד הביטחון. היכולת של שרים לשלוט במה שנעשה במשרדים של שרים אחרים היא נמוכה מאוד. פניתי לראש הממשלה בעניין הזה. הוא אמר שייכנס לזה לאחר החגים. זה לא טוב ולא בסדר. מה ההגיון לסגור דווקא את הפנימייה הזו שממנה יצאו קצינים בכירים. כשאתה לא שולט על התחום קשה לך לטפל בעניין".

לקראת סוף השיחה התבקש הרב דרוקמן להיזכר בליל הסדר הראשון שאותו קיים בחברון שלאחר
בבוקר כשהלכנו בחברון מהמלון שבקצה העיר למערת המכפלה ראינו בכל הדרך בחלונות דגלים לבנים, שנה אחרי השחרור. ערביי חברון חשו שחזרנו הביתה
מלחמת ששת הימים. "זו זכות. הסדר היה מיוחד עם רוממות רוח מיוחדת ותחושה של אווירה היסטורית ואני יכול להגיד שבבוקר כשהלכנו מהמלון שבקצה העיר למערת המכפלה ראינו בכל הדרך בחלונות עיר חברון דגלים לבנים, שנה אחרי השחרור. ערביי חברון חשו שחזרנו הביתה, ומה קרה לנו? כשלא הייתה לנו תחבורה ציבורית לחברון נסענו בתחבורה הערבית ללא פחד. המציאות השתנתה".

בנט מצידו ציין כי הישיבה לצידו של הרב דרוקמן מפיחה בו רוח של תקווה בהיות הרב אדם שנולד בתקופת השואה, תקופה בה איש לא העלה על דעתו מדינה יהודית ריבונית והנה הדבר קורהץ גם אם הדרך רצופה עליות ומורדות היא גדושה בתקווה לקראת העתיד.