לבני במימונה. הערב
לבני במימונה. הערבצילום: איציק אדרי - דוברות קדימה

מחרוזת | יוצאי להקת שפתיים | מחרוזת מרוקאית

מחקרים מראים שאחוז המתאבדים הגבוה ביותר בארצות הברית הוא ביום שני של השבוע, יום החזרה לשגרה החו"לי.

אז מה נאמר אנו, אחרי כל כך הרבה חגים, שבתות, ימי חול המועד, הכנות, אורחים, תבשילים וכמעט שלושה שבועות של לא-עבודה?

אז כשובר שגרה אחרון, כמו טיול טרום גיוס, סעודה חגיגית לפני השקת פרויקט וסלטים המכינים את הקיבה לארוחה בשרית כבדה ומעייפת – צאו לשכנים, מלאו פיכם במופלטות ואוזנכם בכלי נגינת המגרב ותיהנו מחגיגות המימונה, שלפני שהיא 'החג של הפוליטיקאים', היא 'החג של המרוקאים' ושל כל בית ישראל:

פיוט | יוסי מור | אעופה אשכונה

אחרי השירים המרוקאיים הערביים מהמחרוזת השמחה דלעיל, פיוטו המפורסם של רבי יצחק אביחצירא, בנו הרביעי והצעיר של ה'אביר יעקב' – רבי יעקב אביחיצרא, שהפך לחלק מהמסורת הפיוטית של יהדות מרוקו ולמפורסם שבה (מופיע בין היתר ב'יגל יעקב' – קובץ משירי רבני שושלת משפחת אביחצירא) – 'אעופה אשכונה'.

בפיוט מתואר דו שיח בין הדוד-לרעיה, בהשפעה ברורה של שיר השירים ופיוטים מפורסמים נוספים ('יעלה יעלה', לדוגמה). בסופו נחתם הפיוט באופטימיות עם האיחוד בין הדוד והרעיה:

"קול דודי הנה בא, מדלג עם ההרים; קומי לך אהובה, כי בא קץ דרורים".

הביצוע הכובש של הפייטן האלמוני יוסי מור, מהמוצלחים והאהובים שביוטיוב, ממחיש את הרגש המיוחד שבמילות הפיוט, יותר מאלף דרשות ופירושים:

שיר | שייך מואיזו | שיר הלל לצדיקי מרוקו

נסיים בקטע פחות 'פלייליסטי': 'שיר הלל לצדיקי מרוקו' בערבית.

במקצב ובסגנון אנדלוסי, מדלג שייך מואיז'ו בין הצדיקים והחכמים של יהדות מרוקו והמגרב ומהללם.

מרימים גבה? למרות הכינוי 'שייך' לא מדובר במוסלמי – למעשה, 'שייך מואיז'ו' הוא שם הבמה של מוזיקאי יהודי בשם משה עטיה, מהבולטים שבמשוררי, פייטני, זמרי ומלחיני יהדות מרוקו והסגנון האלג'ירי במוזיקה האנדלוסית הקלאסית ('שייך' הוא כינוי כללי לאדם מבוגר ומכובד ו'מואיז'ו' על פי שמו - 'משה').

כמו מרוקאים רבים בני גילו (יליד 1937), נולד עטיה במרוקו ובשנות השבעים עלה לישראל והגיע למעברות. בהמשך עבר לקריית חיים ואט אט צבר שם ומוניטין בישראל.

מאז הקליט מאות שירים (כשמונה מאות!) שעוסקים בנושאים שונים, לא מעט מהם מתמקדים בצדיקי מרוקו. שיתוף פעולה מעניין בינו לבין רשות השידור של רדיו אלג'יר התרחש בשנת 1981, כשבמסגרת שיתוף הפעולה הקליט עמם שתים עשרה שעות תמימות של שירה אלג'ירית קלאסית.

תרבחו ותסעדו!