חיילות
חיילותצילום: פלאש 90

ב-2011 היתה "המחאה החברתית" המהונדסת של השמאל, ואחריה הוקמה הוועדה לשוויון בנטל, היא ועדת שקד.

אותה ועדה החליטה, כביכול בשם ערכי השוויון החברתיים הליברליים, להשוות את שירות הבנים והבנות. אלא מאי? הגורמים שבחשו בוועדה, שהם אותם הגורמים שהינדסו את המחאה ההיא מלכתחילה, לא באמת התכוונו להאריך את שירות הבנות, אלא רק לקצר את שירות הבנים.

וכך קרה ששירות הבנים קוצר מ-36 חודשים ל-32 חודשים (עם קיצור נוסף, ל-30 חודשים, שאמור להתרחש ב-2020), אבל שירות הבנות לא הוארך במקביל מ-24 חודשים ל-30 חודשים.

כך נוצר מחסור יש מאין בכוח אדם בצה"ל. לא זאת בלבד, אלא שחיילי הסדיר שהולכים לאיבוד הם אלה שכבר הגיעו לבשלות המקצועית הגבוהה ביותר שלהם, בחצי השנה האחרונה של השירות.

ואז באו ארגוני הנשים ואמרו: "אם כך, יש לקדם ולעודד את השירות הקרבי של הנשים. אנחנו נראה לכם איך לעשות זאת".

צה"ל – שכל כולו אכול מבפנים כיום ע"י תנועת המגדר של השמאל – נפל בפח, וכך גם הח"כים.

אין תימה אפוא שגם הרב יעקב מדן נפל באותו פח, כאשר התיישב לכתוב את מאמרו ב"מקור ראשון" של השבת האחרונה, בו מתח ביקורת על המאמצים לבלום את מגמת שילוב הבנות ביחידות הקרביות המסתערות.

כולם נופלים בפח

"לדעתי אכן קיימת בעיה לא קלה במגמת החינוך מחדש לצרכים מגדריים שחדרה לצה"ל לפני שנים ספורות דרך הדלת האחורית מכוח צרכים אובייקטיביים של כוח אדם הקיימים בצבא, ואין כאן המקום לפרטם [הדגשה שלנו, ג"ר]", כתב, אך הסביר שהמאבק נגד המגמות הללו מנוהל בצורה שגויה.

אז זהו – שהצרכים אינם אובייקטיביים כלל וכלל אלא מהונדסים מלכתחילה ע"י הגורמים הבוחשים, וכפי שנחשף בסרטון החשוב של "אחים לנשק", אלה משתייכים לשמאל הקיצוני ביותר.

בכדי לפתור את מצוקת כוח האדם המלאכותית, יש לבטל את הקיצור בשירות הבנים, שממילא נולדה מהטעייה לגבי שאיפה לשוויון. שוויון פירושו הארכת שירות הבנות ל-30 חודש וחיוב בנות שיש להן כושר פיזי ראוי לשרת בקרבי, לא היתר לעשות זאת. אף אחד לא התכוון לבצע השוואה כזו, הכל היה בגדר מסך עשן בכדי לקצר את שירות הגברים.

גם אנשים טובים מאוד במערכת הפוליטית והצבאית נופלים בפח הזה, כאשר הם מוקפים בהפגזה הבלתי פוסקת של שקרי מנגנון המגדר של השמאל הקיצוני. השקרים נתמכים ע"י נשות אקדמיה ומקבלים באופן זה תוקף מוסרי-מחקרי כביכול, הם מושמעים בתקשורת, הם מושמעים ע"י העוזרים והעוזרות שלהם, הם מושמעים ע"י נשותיהם ובנותיהם, וגם ע"י לא מעט גברים שאכלו את הלוקשים. בסוף הם נופלים לבור.

הצגת הבנות כאיזו חלופה סבירה לבנים, ביחידות הקרביות, היא הבל מסוכן ביותר. כדאי מאוד להתעורר. ולכן, המאבק נגד החדרת נשים ליחידות המסתערות הוא ראוי, ולא רק שהסגנון אינו קיצוני, אלא שהוא צריך להתעצם ולהתרחב הרבה יותר. וראוי שגם אנשי תקשורת מהמחנה השפוי ישתתפו בו בלי פחד, ובלי לנסות להישמע נאורים, אובייקטיביים ומאוזנים, ולא ירפו.