סגן שר האוצר, יצחק כהן, אמר הבוקר בראיון לגלי צה"ל כי הסיבה לתוכנית החדשה של כחלון היא העודף שנוצר בגביית המיסים מעבר לתחזיות.
העניין הוא שסגן השר שכח רק להסביר לנו כיצד בעצם נוצר ה"עודף" שעליו הוא מדבר, ואשר מצדיק יצירתה של תוכנית בעלות תקציבית של מיליארדים.
לעודף הזה יכולות להיות שתי סיבות: או הערכות לא טובות של אגפי האוצר השונים (מנהל הכנסות המדינה/אגף תקציבים/מחלקת המחקר) או הכנסות חד פעמיות.
אם מדובר בהערכות לא טובות, אז אנחנו נשמח קודם כל לדעת מה קרה (הצמיחה הייתה גבוהה מהצפוי וכולם הרוויחו יותר ושילמו יותר מס הכנסה ומס חברות? הישראלים צרכו יותר מהצפוי ושילמו יותר מיסי קניה ומע"מ?) ומה מתכננים לעשות באוצר על מנת שלהבא התחזיות תהיינה טובות יותר. רק אחר כך תספרו לנו מה אתם עושים עם הכסף. אל תתייחסו אלינו כמו אל ילדים מטומטמים, כי בסופו של דבר את הכסף הזה כחלון לא הביא מהבית אלא מהמיסים של כל עם ישראל.
אם מדובר בהכנסות חד פעמיות, אז זה הזמן להזכיר את כלל הברזל בנוגע להכנסות חד פעמיות, אסור להפחית בגללן מיסים ואסור להוציא בגללן יותר כסף (מה שמכונה אצלינו תקצוב מטרות חברתיות). הדבר היחיד שמותר לעשות עם הכסף הזה הוא להחזיר חובות. כי כסף שמתרגלים להוציא אחר כך צריך לקצץ, וקיצוץ הוא תמיד קשה וכואב.
ועוד הערה על הביטוי "עודף בגביית מיסים": נניח שתכננתם להוציא החודש 20,000 שקל כי חל בו חג הפסח, ויש הרבה הוצאות על אוכל, בגדים חדשים, וכולי, למרות שאתם מרוויחים בדרך כלל רק 17,000 שקל בחודש. נניח גם שלוויתם 3,000 שקל בשביל לכסות את הפער ולא להיכנס למינוס, אבל מה שקרה זה שבסוף הבוס החליט לצ'פר אותכם במענק לרגל פסח, 1,000 שקל אקסטרה במשכורת.
למעשה הרווחתם 18,000 אלף שקל והוצאתם 20,000. אז עכשיו אתם בעודף של אלף שקל או בגירעון של אלפיים? הדיבור על עודף בגביית מיסים הוא רמאות. אין כאן עודף, כי התקציב של מדינת ישראל היה גרעוני לפני הגבייה הקצת יותר גבוהה ועדיין גרעוני גם אחריה. הגירעון שריר וקיים, רק קצת יותר נמוך מהצפוי. אז איפה כאן העודף?