ציוני דרך בתל אביב יפו-אנדרטת אלטלנה

בחיבור שבין יום השואה ליום העצמאות, אנדרטה חדשה לזכרם של 16 לוחמי האצ"ל שנהרגו על סיפון אניית הנשק אלטלנה

קובי פינקלר , כ"ד בניסן תשע"ז

אלטלנה
אלטלנה
צילום: ציוני דדרך

בבית העלמין נחלת יצחק, הושקה לאחרונה בעזרת "משרד ירושלים ומורשת", אנדרטה חדשה לזכרם של 16 לוחמי האצ"ל שנהרגו על סיפון אניית הנשק אלטלנה ואף תוך כדי ניסיונות לשחות אל חופה של תל אביב.

האנדרטה החדשה, שעל עיצובה המחודש אמונים האדריכל טוביה שגיב שקרקה, אדריכלית השימור רותם זאבי ואמן הברזל בעל השם הבינלאומי אייל שלם, מוצבת לצד האנדרטה הישנה שהוקמה ב-1990 בעיצובו של האמן דן רפפורט, שהוצבה תחילה אל מול חופי תל אביב ולימים הועתק מיקומה אל בית העלמין נחלת יצחק.

את עיצוב האנדרטה בחר ראש הממשלה בימין נתניהו ויו"ר החברה קדישא בתל אביב אברהם מנלא אומר כי הוא בחרה , מתוך מגוון הצעות, ששלוש מהן הגיעו לקו הגמר.

האנדרטה מציגה דגם עשוי בטון מצופה מתכת של ספינת אלטלנה, כאשר חלק ממנה נראה כשקוע במי הים. על צידה מצוטט המשפט האלמותי מאת מנחם בגין, מי שהיה על האנייה בעת הפרשה, "מלחמת אחים לעולם לא".

כחלק מעיצובה הייחודי של האוניה הוקנו לה צבעי חלודה המסמלים את שרידי האוניה. אורכה של האנדרטה הוא כ-7 מטר וכ-2 מטר גובהה, כאשר בלילה מאירה אותה תאורה ייעודית המבליטה את עלייתה של האוניה מן המצולות ומדגישה את חשיבותו של האירוע כמכונן בהיסטוריה של מדינת ישראל.

בשיחה עם יומן ערוץ 7, מנלה מדבר על את חשיבותם ההיסטורית של דברי בגין על סיפונה של האוניה המופגזת, כאשר מנע מלחמת אחים והורה לאנשיו שלא להגיב לירי. "מורשת אלטלנה היא מיוחדת – 'מלחמת אחים לעולם לא'. באמצע הקרב אדם בולם את עצמו ואת לוחמיו תוך שהם נהרגים. בגין מנע את הרס המדינה שרק קמה".

בית העלמין נחלת יצחק החל לפעול בשנת 1932 ונחשב לאחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן. במקום טמונים גדולי עולם התורה והחסידות לצד מפקד הלח"י, אברהם שטרן, אב"א אחימאיר, ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, לוחמי המחתרות, עסקנים, סופרים וחברי כנסת.

עוד בסביבה- "תל-אביב של מעלה"

הרבה אדמו"רים מפורסמים העדיפו לבוא לתל אביב וסיור בין בתי כנסת עתיקים וחצרות חסידים שפעלו ופועלים בעיר, תמיד יפה ונותן עוז וכח לעוד ציוני דרך בארץ ישראל.


תחילת הסיור בבית הכנסת הפעיל עד היום ברחוב רש"י 20 של חסידי סוכוצ'וב. מבנה הבנין נשמר כשהיה ובכל פינה בתוכו נראים פני הקהילה מאותם הימים . מסתבר שלא פחות מארבעים חסידויות היו רק במתחם של רחובות מרכז ת"א

עולים במעלה הרחוב. בפינת הרחובות טשרנחובסקי ורש"י , הייתה חסידות ויזניץ. היום אין לכך זכר. עוד מספר צעדים ואנו ברחוב ביאליק. משכנה של החסידות ברחוב זה נצור.

קפיצה קטנה נוספת ואנו בפתחו של בית העלמין. חומת האבן הסוגרת על חלקת-קברים זו, תוחמת למעשה פרק מופלא ביותר של תקופת הזוהר של התחדשות האומה היהודית בארץ ישראל. בנחלה זו מקופלת העדות החקוקה באבן של פרק היסטורי בתולדות הישוב החדש. הקברים הנמצאים בו אינם רק ציונים בודדים לגדולי האומה אלא הם מצבה כוללת למחוללי פלא התחדשות עם בארצו. בית עלמין זה נתקדש גם בדמם של מגינים וקדושים שמסרו חייהם על כבוד הישוב ובטחונו ונטמנו בו בקברי אחים.

בי' חשון תרס"ג (1902) נכרה הקבר הראשון ב"בית הקברות הישן של תל אביב". ברכות הימים נטמנו זה בצד זה גדולי הרבנים ובהם רבה הראשון של תל אביב יפו, הרה"ג רבי שלמה הכהן אהרונסון זצ"ל, הר' נפתלי חנה'לס נין ונכד לבעש"ט זי"ע. מיטב עסקני הישוב כר' מאיר דיזנגוף , ר' שמעון רוקח והשר ר' דוד צבי פנקס, וגדולי הספרות העברית ובהם ביאליק, טשרניחובסקי, אחד העם, נורדאו, ועוד. בטבורו של בית העלמין ניצבות מצבות שעל קברי האחים, חללי מאורעות תרפ"א, תרפ"ט ותרצ"ו.

בפינה זנוחה מעט, קבר בדמות קבר רחל. העתק מדויק. גשו לשם בסיור.

בחיבור שבין יום השואה ליום העצמאות, האנדרטה וסיור של ימים ראשונים הוא בהחלט חשוב ומעניין.