ספר: ולתפארת מדינת ישראל

ספר חדש: סיפורים ליום העצמאות. סיפורים המתארים לא רק את הקמת המדינה וההיסטוריה שלפניה, אלא גם את הווי יום העצמאות של ימינו.

קובי פינקלר , כ"ד בניסן תשע"ז

ולתפארת מדינת ישראל
ולתפארת מדינת ישראל
צילום: דברי שיר

ולתפארת מדינת ישראל
דברי שיר
סיפורים על יום העצמאות של פעם, של היום ושל העתיד.

ספר "שנולד" בחצר של סבתא, הוא לא דבר שאנו מכירים. תפילות ליום העצמאות, טקסים קבועים, מנהגים ואפילו מאכל לאומי כבר יש, אבל סיפורים עדיין חסרים.

סיפורים שיתארו לא רק את הקמת המדינה וההיסטוריה שלפניה, אלא גם את הווי יום העצמאות של ימינו. את המקום הזה בדיוק ממלא ספרו החדש של חיים אקשטיין – 'ולתפארת מדינת ישראל'.

כבר עשר שנים כותב חיים אקשטיין סיפורים וקטעים לימי העצמאות. הסיפורים הצטברו עד שהגיע הזמן לאגד את המיטב מתוכם, ולהוסיף גם סיפורים אחרים סביב מדינת ישראל, קיבוץ גלויות, צבא ועוד. כך נוצר ספר צבעוני ומרהיב, מלא אווירת חג ישראלית.

ואיך נולד הספר? שאלנו את חיים, והתשובה באה ממלא הרגש "הספר נולד בחצר של סבתא".

"תסביר", ביקשנו והוא החל לשפוך "הוא נולד סביב שולחן לבן פשוט, תחת שמים זרועי זיקוקים של פתח תקווה והסביבה, מול מכשיר טלוויזיה קטן שעליו צעדו חיילים בהר הרצל. בקושי יכולנו לשמוע אותו בחוץ, רק ראינו את החיילים יוצרים צורות של מגן דוד, מנורה ומספרים בין חמישים לשישים.

החצר של סבתא לא הייתה מקום שספרים אמורים להיוולד בו, לפחות מבחינתי.

כשישבנו בצוותא על הספסל שבגינה, סבתא לא הייתה נזכרת ושוב מספרת על מה שהיה לפני המדינה. ראשית, מפני שהיא לא יכלה לספר איך יישובים בנתה היא, אלא רק לספר על גדרות של תיל באושוויץ. שנית, מפני שהיא לא סיפרה כל כך. היא פשוט חיה, פשוט אהבה אותנו, ודיבוריה התבטלו ברוב העצום של המעשים.

במשך שנים ארוכות ידענו שסבתא לא מדברת על המלחמה שבה איבדה את הוריה ואחיה, אבל למעשה היא לא דיברה – לפחות לא באוזנינו – גם על כל השאר. על ההעפלה באניית "כנסת ישראל“, על הגירוש בידי הבריטים, על השהות הארוכה בקפריסין ועל ההגעה ארצה שמענו בעיקר מאמא.

הספר כתוב וערוך לכל המשפחה, רובו למבוגרים ונוער וחלק מתוכו לילדים. הוא מכיל חוויות מהצבא לצד עיבודים לאגדות חז"ל, סיפורים קלילים והומוריסטיים לצד סיפורים רציניים ועמוקים, קטעים קצרצרים וכמה מאמרים להרחבה - ובעצם מנסה לתת ביטוי לכל השותפים בתופעה שנקראת יום העצמאות.

לתפארת מדינת ישראל, מנסה לתת ביטוי לכל השותפים בתופעה שנקראת יום העצמאות: ביטוי לילדה הנרגשת ולנהג העצבני בפקק; האמרגן של הבמה העירונית, שליח הסוכנות לאנטרקטיקה, “חושף” את הפרוטוקולים מפמליא של מעלה סביב קביעת תפילות יום העצמאות, ואת אימוני הטירונים בצבא אברהם אבינו.

בהמשך הוא קופץ קדימה ליום העצמאות ה-166, ואחורה לטקס הממלכתי של המלך אגריפס, מספר איך הנס ההירואי של גוריוניהו התשבי בוטל לטובת הכרזת עצמאות מציאותית ואפורה, ואיך הקלרינט של האדמו"ר עשה עלייה וגילה את נעמי שמר ואלתרמן.

המחבר, חיים אקשטיין (30), הוא סופר, עורך תוכן ועיתונאי. תושב היישוב קדימה, נשוי ואב לשלוש, בוגר ישיבות הסדר ולימודים לתואר ראשון בספרות. כותב למבוגרים, לנוער ולילדים (בשבע, אותיות, מקום בעולם). הוציא בעבר ספרים במסגרת ארגונים ומוסדות (“אביהם של ילדי ישראל”, “שבעה סיפורים על אהבת חינם”, “לפני החגים” ועוד), וכעת זהו ספר הפרוזה הראשון שלו. האיורים בספר הם פרי ידיה של המאיירת נעמה להב.

כבר מהפרק הראשון אנו נכנסים הן לאוירת הספר והן לאוירת הקדושה של יום העצמאות:

"מי אתה? מה אתה מחפש כאן?" שואלים והתשובה "קוראים לי יום העצמאות", אמר הבחור, מתנשם ומתנשף, “אמרו לי שכל החגים צריכים להגיע לכאן כדי לקבל מצוות ומנהגים“.