אילוסטרציה
אילוסטרציהiStock

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה, בפסק דין תקדימי, את ערעורה של אלמנת מהנדס החשמל, אשר טענה כי הוא התאבד בגלל לחץ בעבודה.

הערעור הוגש לבית הדין הארצי על ידי עו"ד רן שפירא ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, לאחר שתביעתה של האלמנה להכיר בבעלה כנפגע עבודה, נדחתה הן ע"י המוסד לביטוח הלאומי והן ע"י בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

הבעל המנוח, מהנדס חשמל, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, התמנה לאחראי על פרויקט גדול לבניית מעבדות תרופות - שעתיד היה להשפיע על קידומו המקצועי בחברה. במקביל לקבלת הפרויקט התדרדר מצבו הנפשי של המנוח והוא החל לקבל טיפול תרופתי.

בעקבות מצבו הקשה, ואמונתו כי מעמדו בחברה מתערער, פנה המנוח למעסיקו וביקש שישחרר אותו מניהול הפרויקט – אך נענה בשלילה. בנוסף, בשל הלחץ הנפשי בו היה נתון, לא התייצב המנוח למבחן הסמכה חשוב בהנדסת חשמל אליו התכונן זמן רב.

לדברי עורך הדין, הקש ששבר את גב הגמל הייתה תאונת דרכים שבה היה מעורב המנוח בדרך לעבודתו – שבה נהרס רכבו כליל.

מעדות האלמנה עולה כי המנוח היה בטוח כי בעקבות התאונה עומדים בחברה לפטרו. ביום התאונה התקשר מנהלו לביתו, הביע דאגה לשלומו, וביקש שידאג לעצמו בטרם יחזור לעבודה. אלא שאת השיחה הזו פירש המנוח על דרך השלילה, והיה בטוח כי אינו רצוי עוד וכי זו שיחה מקדימה לפיטורין. למחרת, שם קץ המנוח לחייו בתלייה בביתו, כשהוא בן 32 בלבד.

אלמנתו הגישה כאמור תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בהתאבדות כתאונת עבודה, ולקבלת קצבת שאירים לה ולילדים. המוסד דחה את תביעתה וקבע, כי הסיבה למותו של המנוח נעוצה בגורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה, וגם אם היה קיים קשר לעבודתו – לא היה זה קשר משמעותי.

בעקבות ההחלטה הגישה האלמנה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב. בית הדין קיבל את טענות עוה"ד שפירא, כי ייתכן שהתאונה ושיחת הטלפון מהמעסיק הן אירועים מיוחדים שיכלו לגרום למנוח להתאבד - והחליט למנות מומחה רפואי מטעמו. המומחה קבע מצד אחד כי אכן יש אפשרות לקשר סיבתי בין האירועים לבין ההתאבדות, אך לדבריו - ההשפעה שלהם אינה גבוהה. היא עולה על 20% אך לא על 50%, כפי שדורשת הפסיקה. לפיכך דחה בית הדין האזורי את התביעה.

עוה"ד שפירא הגיש ערעור בשם האלמנה לבית הדין הארצי בירושלים, בטענה כי ביה"ד האזורי לא פירש נכון את חוות דעת המומחה. לדבריו, המומחה קבע כי תאונת הדרכים החמירה את מצבו של המנוח ואף במידה שתגרום לו להתאבד בהתאמה לדרישות הדין בנושא.

בית הדין הארצי, בהרכב של שלושה שופטים, קיבל לאחרונה את עמדתו של עוה"ד שפירא, וקבע כי יש לראות בהתאבדות המנוח כתאונת עבודה, ועל כן יש להכיר באלמנתו ובילדיו הקטינים כזכאים לקצבת שאירים מטעם הביטוח הלאומי.