מחקר: בני הדור השלישי חרדתיים יותר

מחקר שבדק את תגובתם של תלמידי תיכון לסרטונים שפרסם ארגון הטרור דאע"ש ברשת, מצא הבדלים בין צאצאי הניצולים לתלמידים אחרים.

ערוץ 7 , כ"ז בניסן תשע"ז

הטראומה חוצה דורות
הטראומה חוצה דורות
Thinkstock

ד"ר יעקב הופמן ופרופסור עמית שרירא מאוניברסיטת בר-אילן מציגים את ממצאיו של מחקר אשר בחן את ההשפעה של ניצולי השואה על רמת החרדה בקרב בני הדור השלישי.

במחקר הנוכחי, בדקו ד"ר הופמן ופרופסור שרירא את מידת החרדה מפני איום עתידי של דעא"ש בקרב דור השלישי לשואה.

עורכי המחקר ביצעו סקר אצל תלמידי תיכון ובו נשאלו התלמידים האם הם צפו בסרטונים של דעא"ש – בדרך כלל התגלה שכולם ראו, אך רמות החרדה שיצרה הצפייה הייתה שונה בין התלמידים.

עורכי המחקר מסבירים כי האיום העתידי של דעא"ש בולט בישראל מארבע סיבות עיקריות. הראשונה כיוון שדעא"ש נוכח קרוב לשנתיים בגבול עם ישראל. הסיבה השנייה נעוצה בחשיפה הגבוהה של דעא"ש בתקשורת הישראלית. הסיבה השלישית טמונה בהצטרפות של ערבים ישראלים ופלסטינאים לארגון ולבסוף כיוון שאיומי דעא"ש מאיימים בשואה נוספת.

"סרטוני דאע"ש נועדו לזרוע פחד לא רק בהווה, אלא גם לגבי התוכנית העתידית האפוקליפטית של המדינה האסלאמית. גם במדינות שנחשפו לטרור מצד ארגון דעא"ש, בדרך כלל משוחרר סרטון המזהיר מפני התקפות עתידיות".

תוצאות המחקר הראו כי כאשר ארבעת הסבים/והסבתות עברו את השואה, בעוד שהנכדים חוו סימפטומים טראומטיים בעקבות גל הטרור, הייתה רמה גבוה יותר של חרדה מדעא"ש בהשוואה לקבוצה שלא נושאת את טראומת השואה במשפחה. תוצאות אלה מזכירות את תוצאות מחקר של פרופסור שרירא מלפני שנתיים שהראה כי קיים עיסוק יתר של דור שני לשואה באיום האיראני.

המחקר הנוכחי הוא ייחודי בכך שהוא עוסק בדור שלישי שרחוק יותר מהטראומה של השואה וגם בכך שהוא לא בדק עיסוק גרידא, אלא את מידת החרדה. התוצאות מתיישבות עם תאוריות שעסקו בהשלכות של טראומה, הטוענות כי הטראומה תתעורר ככל שהאיום העתידי דומה לטראומה הקודמת. ממצאים אלה מתחברים גם עם ממצאים ביולוגים שמראים שהטראומה של דורות קודמים גורמת לשינוי בביטוי גנטי בקרב הצאצאים.

לסיום, מוסיפים עורכי המחקר כי נצפתה עלייה משמעותית בחרדה מדעא"ש רק בקרב נכדים לארבעת סבים/וסבתות כאשר הנכדים חוו טראומה. ד"ר יעקב הופמן ופרופסור עמית שרירא ממליצים להעניק טיפול הולם שיוריד את רמת החרדה הקשורה לעתיד ושמזכירה אירועים שחוו ההורים/והסבים. "התערבויות אלה יעזרו לעבד את אימת העבר ולהבנות מחדש את תפיסת הקטסטרופה העתידית", סיכמו עורכי המחקר.