אושר בקריאה ראשונה
שידורי התאגיד יידחו בשבועיים

השר יריב לוין: "כשאני מסתכל על רשימת האנשים שהצביעו בשעתו נגד הקמת התאגיד, אני לא מצליח להבין את עומק הזעקה עכשיו".

חזקי ברוך , כ"ט בניסן תשע"ז

הכנסת
הכנסת
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90



טוען....

​מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק שדוחה בשבועיים את תחילת שידורי תאגיד השידור הציבורי, בעקבות הסיכום שהושג בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר כחלון.

החוק מציע לדחות את עליית התאגיד לאוויר ל-15 במאי 2017, ולערוך את ההתאמות הדרושות בתקציב של התאגיד נוכח דחיית מועד. 44 ח"כים תמכו בהצעה, 33 התנגדו ואחד נמנע.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי ''ביום י"ד בניסן התשע"ז (10 באפריל 2017) הופץ תזכיר חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז 2017 . בתזכיר האמור מוצע לשנות את מתכונת ההפעלה של השידור הציבורי על פי החוק ובכלל זה את מבנה תאגיד השידור הישראלי, ולהקים תאגיד ייעודי שיהיה אחראי לשידורי החדשות וענייני היום במסגרת השידורים לפיו.

''לפיכך מוצע לדחות את מועד תחילתו של החוקב־ 15 ימים, ליום י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), באופן שיאפשר את השלמת הליכי החקיקה האמורים, תוך שמירה על רציפות שידורים במעבר משידורי רשות השידור לשידורים לפי החוק, לרבות שידורי החדשות", נכתב.

השר להגנת הסביבה יריב לוין אמר בשם הממשלה, "כשאני מסתכל על רשימת האנשים שהצביעו בשעתו נגד הקמת התאגיד, אני לא מצליח להבין את עומק הזעקה עכשיו. מי שהצביע אז כנגד ההצעה צדק. אני אמרתי אז מעל הבמה הזו כשהייתי יו"ר הקואליציה ולצערי דעתי אז לא התקבלה וכבר אז חשבתי שרבים הליקויים בחוק ורבות בו השגיאות. אפשר לבדוק בפרוטוקולים.

''לפעמים צריך לדעת להגיד טעינו, עשינו משהו שבדיעבד לא היה נכון וצדקו אלה שטענו אחרת. אנחנו עושים היום צעד טכני שלא משנה מהותית אבל הוא הכרחי כדי שנוכל לתקן את החוק ולהביא הסדר יותר טוב. גם מה שאנחנו מביאים עכשיו הוא לא מושלם אבל הוא ללא ספק טוב יותר מהמצב הקיים. הוא מהווה פשרה וכדרכן של פשרות הן לא מושלמות", הוסיף לוין.

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) תקף ואמר "אני מנסה להבין מה ההיגיון של החוק הזה, למה שתאגיד החדשות החדש יהיה טוב יותר מהישן. לכן יש לי רק חששות, החששות הן שזה חוק פרסונלי שרציתם להרחיק את ראשי מערכת החדשות בתאגיד מתפקידיהם כי הם לא מוצאים חן בעינכם.

''בשביל זה לעשות את כל המהומה הזו? ככה נוהגים בצפון קוריאה כשהמנהיג קם בבוקר ואומר אני לא רוצה אותו תחתכו לו את הראש. החשש הוא שנתניהו רוצה להשפיע על חדשות נתניהו מירושלים בתקופת המעבר", טען.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר כי "מלבד חופש העיתונות חשוב לנו גם מה יקרה עם מעט העיתונאים הערבים שנמצאים ברשות השידור ומעט העיתונאים הערבים שנבחרו להיות מועסקים בתאגיד. יש מספר עיתונאים שהם מקצועניים שעובדים ברשות ונשכרו ע"י התאגיד, רובם לא באותה דרגה בכירה שמגיעה להם. חשוב שיהיו עיתונאים ערבים בתאגיד לא רק לנושאים סקטוריאליים".

ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) טען כי "הדיון הזה הוא לא על התאגיד אלא על מהותה של הדמוקרטיה. בבניין הזה יש לא מעט אנשים שרוצים לחיות בדמוקרטיה אבל לא מוכנים לשלם את מחיר הדמוקרטיה. הם רוצים בחופש הביטוי אבל רק בחופש הביטוי שלהם. הם טועים לחשוב שזכויות המיעוט הם טובה שעושה הרוב למיעוט. הם טועים לחשוב שאם בחרו בהם אין הגבלה על הכוח שנמצא בידם ועל הדרך שבה הם ישתמשו בו.

''משהו בסיסי באיזון הדמוקרטי במדינה הופר, ביחס הין קואליציה לאופוזיציה, בין שלטון לעיתונות חופשית בין אדם לאדם. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא קידוש האדם היחיד, הזכות לבחור ולהיבחר אבל גם החובה לעשות את הבחירות על בסיס אינפורמציה שמתקבלת ממקורות רבים ושונים. להיחשף למחשבות ודעות שלא מוצאות חן בעייננו. החיים בחברה דמוקרטית הם לא רק זכות אלא גם חובה שלקחנו על עצמנו. חופש הביטוי לא נועד לדברים הנעימים אלא לכל הדברים המרגיזים המקוממים שאנחנו לא רוצים לשמוע. לדמוקרטיה יש מחיר, חופש הביטוי הוא מחיר", הוסיף לפיד.

ח"כ יואב קיש (הליכוד) הסביר כי "בסופו של דבר הגיעו למתווה ראוי והגיוני שמייצר הפרדה שקיימת גם במגזר הפרטי. צריך לשים לב ללוחות הזמנים, שמכניסים את הבית הזה והגופים הרלבנטיים ללחץ ולכן יש לדחות בשבועיים נוספים. ברור שיש לזה משמעויות כספיות ונקווה להגיע להסכמות עם האוצר כדי שהמהלך הזה יצא לדרך כמו שצריך".