רעיון בתי הילדים של הקיבוצים לא מת: ארגון המזוהה עם השמאל עורך גישושים אצל עתונאים בנושא "אחריות המדינה לגילאי לידה עד 3".
ארגון האסטרטגיה והתקשורת "אנו", שלו קשרים איתנים לקרן החדשה לישראל, שיגר היום (רביעי) מייל לעתונאים בישראל ובו קישור לשאלון בנושא "הדיון הציבורי על הטיפול בגיל הרך".
"בשנה החולפת התאגדה קבוצה גדולה של ארגונים כדי להעלות לסדר היום הציבורי את נושא אחריות המדינה לגילאי לידה עד 3", נכתב שם. "נודה אם תוכל/י להשיב על סקר קצרצר בנושא".
העתונאים מתבקשים לומר מה רמת המודעות שלהם בנושא המחסור במסגרות ציבוריות לגילאי לידה עד 3, ולגבי היעדר פיקוח במסגרות לגילאי לידה עד 3. בנוסף, הם נשאלים: "במסגרת תפקידך העיתונאי, עד כמה עסקת השנה בנושא גילאי לידה עד 3 לעומת שנים קודמות?" ו"האם שמעת על הקואליציה לחינוך מלידה?"
דרכים עקלקלות
נציין כי השמאל הקיצוני דוגל בריכוזיות לא רק בתחום הכלכלי אלא גם בתחום המשפחתי והחינוכי. בישראל, מדינת היהודים, המשפחה היא ערך עליון, ולכן בשמאל יודעים שזה לא יהיה חכם לבוא באופן ישיר ולומר לבריות, "אנו רוצים לקחת את הילדים מרשות הוריהם ולחנכם במוסדות שלנו".
לכן מוצאים אנשי השמאל דרכים עקלקלות לבצע את זממם.
אחד הצעדים נעשה בעקבות המחאה החברתית של 2011: במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, החליטה הממשלה ליישם חוק שהוצג כ"חוק חינוך חינם מגיל 3". הציבור, ששמח לקבל משהו בחינם, תמך בחוק, אך לא שם לב שהוא כולל גם את המילה "חובה", לצד המילה "חינם". כתוצאה, ילדים מגיל 3 (ולפעמים גם מגיל שנתיים ו-9 חודשים) מחוייבים כיום ללמוד במסגרות חוץ-ביתיות.
צעד אחר שננקט הוא הערמת קשיים על הורים המבקשים להוציא את ילדיהם מהגן לפני תום יום הלימודים.
נשים לעבודה
בנוסף, ניסה השמאל הקיצוני עד השנה שעברה לקדם חוק הקרוי "הורים וילדיהם", במסגרתו האפוטרופסות על ילדים תילקח מהוריהם ותועבר בפועל למדינה. חוק זה נגנז זמנית לנוכח התנגדויות ח"כים, לאחר שמהותו נחשפה בערוץ 7.
במסגרת המחאה החברתית הועלתה גם דרישה לחינוך חובה מגיל 0, אך לבסוף "התפשרו" בוועדת טרכטנברג על גיל 3. נראה כי הפשרה היתה זמנית בלבד, והשמאל ממשיך לחתור לקראת מצב בו ילדים יתחנכו במסגרות של המדינה מגיל 0.
נציין כי הרעיונות שהוצגו בשאלון לעתונאים אינם בהכרח רעים; פיקוח על מסגרות חינוך לגיל הרך אינו בהכרח דבר שלילי. אולם העיסוק בנושא משרת את מגמת השמאל, לגרום לנשים לשהות בבית כמה שפחות, ולא לגדל ישירות את ילדיהן הרכים.