זילבר ניסתה לסרס את החוק. טקס החתימה
זילבר ניסתה לסרס את החוק. טקס החתימהצילום: רפי בביאן

תקופה ארוכה של השבתה כמעט מלאה שלא מרצון הגיעה לסיומה השבוע, כשבטקס חגיגי במועצת שדות נגב נחתם בין ממשלת ישראל לחטיבה להתיישבות הסכם שיאפשר את חזרתה של החטיבה לפעולה.

ההסכם נחתם בין שר החקלאות אורי אריאל מטעם הממשלה, ובין ראש החטיבה להתיישבות גאל גרינוולד, יחד עם עשרות ראשי מועצות מכל הארץ. ההערכה היא כי תקציב פעילות החטיבה יעמוד על כ‑200 מיליון שקלים בשנה.

בחטיבה מקווים שהחתימה מהווה את סיומה של דרך חתחתים, שראשיתה לפני קרוב לשנתיים וחצי. חוות דעת שפרסמה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, עצרה לחלוטין את השימוש בחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית כגוף ביצועי מטעם הממשלה בהתיישבות. בחוות הדעת קבעה זילבר כי פעולת החטיבה איננה חוקית. למה? זילבר מנתה כמה וכמה טעמים, שעיקרם הוא שהממשלה לא יכולה להאציל את סמכויותיה, אם הדבר לא מוסדר בצורה חוקית. בעקבות ההחלטה יובשו תקציבי החטיבה כמעט לחלוטין, ולמעשה נמנע ממנה לבצע את תפקידיה בשליחות הממשלה.

הסובלת העיקרית מהמצב שנוצר הייתה ההתיישבות, הן ביהודה ושומרון והן בנגב, בגליל, בעוטף עזה ובמקומות נוספים. ראשי המועצות האזוריות בצפון ובדרום זעמו על המצב שנוצר, אך ידם של הפוליטיקאים, לפחות באותו שלב, קצרה מלהושיע.

עם בחירת הכנסת ה‑20 החליט ח"כ בצלאל סמוטריץ' לקחת את הנושא לידיו. סמוטריץ' חשב שאם הבעיה היא שפעילות החטיבה אינה חוקית, הרי שהפתרון הוא לחוקק חוק שפעילות החטיבה היא חוקית. אלא שתהליך החקיקה לא היה פשוט. זילבר וחבריה במנגנון הייעוץ המשפטי לממשלה זעמו על הניסיון לעקוף אותם בחקיקה. גם כאשר בסוף החוק אושר, התברר שהפרשנות שהעניקה זילבר לחוק היא כזו שלפיה בעצם המצב נותר כשהיה לפני חקיקת החוק, כלומר לא ניתן להפעיל את החטיבה כזרוע ביצועית אקטיבית של הממשלה. נשמע מוזר? לזילבר זה דווקא לא היה נשמע מוזר.

זילבר החליטה פשוט לסרס את החוק, באמצעות השפעה על ניסוח החלטת הממשלה שמסמיכה על פי החוק את החטיבה לעסוק בנושאים שנמסרו לאחריותה. תחילה נעשה ניסיון לסרס את החטיבה לחלוטין. לצמצם מאוד את תחומי פעילותה, להגדיר אותה כגוף חיצוני מתוקצב, ולמעשה להתנהל כאילו מעולם לא עבר חוק. התעוזה של זילבר הייתה כה גדולה, עד כדי כך שהיא ביקשה שבהחלטת הממשלה ייקבע שהממשלה תפעל לשנות את החוק, כך שיתאים לנוסח החלטת הממשלה המקצצת את כנפיה של החטיבה. הניסיון הזה נבלם, בסיועו של היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, אשר הבהיר לאנשיו כי אי אפשר להתעלם מהעובדה שנחקק חוק. מנדלבליט אישר כי תחומי העשייה של החטיבה יהיו רחבים, כפי שנקבע בחוק, וכן נענה לדרישה להוצאת הסעיף השערורייתי בנוגע לשינוי החוק מתוך ההחלטה.

עם זאת, בתחום אחד נחלה זילבר הצלחה מסוימת: החלטת הממשלה סללה אמנם את הדרך להחזרתה של החטיבה לפעולה, אך לא במתכונת שהייתה לפני נטרולה. למעשה החטיבה תהיה כפופה באופן מלא לדרג המקצועי במשרד החקלאות. הצעת המחליטים מצמידה לחטיבה "בייביסיטר" בדמות יועץ משפטי מטעם משרד החקלאות, שכפוף בסופו של דבר ליועץ המשפטי לממשלה, ומכניסה את חשבות משרד החקלאות עמוק לתוך קרביה של החטיבה. המשמעות היא שהחטיבה תחזור לחיים, אבל לחיים אחרים מאוד מאלו שהיו לה בעבר. נכון אמנם שפיקוח ושקיפות הם תמיד חיוביים, וכבר בחוק של ח"כ סמוטריץ' הוחלו על החטיבה עקרונות של שקיפות ובקרה, אולם היכולת שהייתה פעם להסתייע בחטיבה לצורך נושאים שהשתיקה יפה להם, לא תשוב יותר.

החלטת הממשלה ביחס לחטיבה להתיישבות התקבלה סמוך לחגי תשרי, אך בכך לא תם מסלול התלאות של החטיבה. האתגר הבא שעמד מולם הוא ההסכם, זה אשר מסדיר לפרטי פרטים את מערכת היחסים בין הממשלה לחטיבה. גם כאן האתגר לא היה פשוט מול אנשי הייעוץ המשפטי, אשר ניסו פעם נוספת להגביל ולהצר את צעדיה של החטיבה, אולם בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה.

אבן נגף נוספת שטרם הוסרה מדרכה של החטיבה היא שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לפסול את החוק שמכוחו חוזרת החטיבה לפעול. את העתירה הראשונה הגיש פרופ' אלון הראל, והעתירה הנוספת הוגשה על ידי ארגוני השמאל הקיצוני עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. בשתי העתירות נטען שמדובר בחוק שתכליתו להפלות את האוכלוסייה הערבית, ולכן הוא פוגע בכבוד האדם לתכלית שאיננה ראויה ודינו להתבטל. שופטי בג"ץ דנו השבוע בעתירות, אך לא הוציאו צו ביניים נגד יישום החוק. כעת, לאחר חתימת ההסכם, תצא החטיבה - כך יש לקוות - לדרך חדשה, אולם צִלם של שופטי בג"ץ עוד יעמוד מעליה עד שייתנו את החלטתם.