מחקר ראשון מסוגו על נוער דתי בסיכון

הנער הדתי בסיכון נושא עמו רגשות האשמה כבדים מאד שבסוף מביאים אותו לתחושת בדידות, ניכור והתנהגויות סיכוניות.

ערוץ 7 , כ' באייר תשע"ז

ד"ר ורד נאמן- חביב
ד"ר ורד נאמן- חביב
צילום: דוברות אונ' אריאל

מחקר חדש מאוניברסיטת אריאל עוסק לראשונה בנוער בסיכון בציבור הדתי לאומי כאוכלוסיה נפרדת, ובוחן מהם המאפיינים הייחודיים של הנוער הדתי-לאומי, המובילים אותו למצבי סיכון.

בשנים האחרונות עלתה המודעות למצבם של בני הנוער הדתיים לאומיים בסיכון וההבנה כי יש צורך בהתייחסות ממוקדת לנוער זה, בשל העובדה שמדובר בציבור שונה עם צרכים יחודיים משלו וסוגיות שונות שאיתן מתמודד נוער דתי.

בציבור הכללי, ישנן התנהגויות הנחשבות כהתנהגויות סיכוניות, המשמשות כ"תמרורי אזהרה" למחנכים ומטפלים, אשר עמלים על זיהוי סימנים מוקדמים בקרב נוער, על מנת לסייע בזמן הנכון.

במחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר ורד נאמן חביב וד"ר יעל וילצ'יק-אביעד מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל וד"ר חיים להב מבי"ס לחינוך במכללת בית ברל, נערך ניסיון ראשון לבודד את אוכלוסיית הנוער בסיכון בציבור הדתי לאומי ולבחון "סימני זיהוי" מקדימים לבני נוער אלו.

במחקר, שנערך במתודולוגיה איכותנית על ידי קבוצות מיקוד, השתתפו 66 מרואיינים ביניהם בני נוער בסיכון, בני נוער נורמטיביים, מטפלים ואנשי מקצוע. מממצאי המחקר עולה כי בני נוער דתיים לאומיים בסיכון, החשופים למגוון רחב של התנהגויות סיכוניות כגון מגע מיני ושימוש בסמים, לרוב תופסים את עצמם ברמה דתיות נמוכה יותר מזו של הוריהם ומשפחתם.

בנוסף, עלה מן המחקר כי בנוסף להתמודדויות ולקשיים שיש לכל בן נוער בגיל ההתבגרות, לבני הנוער מהמגזר הדתי לאומי יש התמודדויות ייחודיות, שיש להעלותן למודעות של אנשי חינוך, מטפלים ואנשי מקצוע נוספים, העובדים עם בני נוער אלה.

מהמחקר עולה כי תהליך גיבוש הזהות אצל נוער דתי, כולל בתוכו בנוסף לתהליכים המתרחשים אצל כל בן נוער, גם את תהליך גיבוש הזהות הדתית. זאת בשל חוסר הפרדה בין זהותו האישית של הנער לזהותו הדתית.

בתהליך זה עולות בקרב בני הנוער שאלות אמוניות, הבוחנות ומערערות על האמיתות שלמד עד כה בחייו. מרבית הנוער בסיכון תיאר השתקה של השאלות האמוניות ומצב בו עצם שאילת השאלות והעלאת דילמת הזהות, נחשבת ככפירה שמקבלת ביקורת קשה מהסביבה.

הנוער הדתי בסיכון היטיב לתאר את התחושה, לפיה בכל צעד שהוא עושה, יש עליו פיקוח חברתי נוקשה מצד הסביבה, הן אם זה מהבית והמשפחה והן בסביבת הלימודים. פיקוח חברתי זה מביא לדחייה של הנער ודחיקתו לשוליים. הנער הדתי בסיכון נושא עמו רגשות האשמה כבדים מאד שבסוף מביאים אותו לתחושת בדידות, ניכור והתנהגויות סיכוניות.

ד"ר ורד נאמן- חביב, עורכת המחקר, אמרה כי "מדובר במחקר ראשוני ופורץ דרך בעצם ההתמקדות בנוער דתי בסיכון, ובהסתכלות תוך-מגזרית בתחום. עד כה, לא הייתה התייחסות ספציפית לנוער הדתי לאומי, למאפייניו ולגורמים הייחודיים המובילים אותו למצבי סיכון, ואנו תקווה שהעלאת המודעות לצרכים אלה תביא למתן מענים ממוקדים לנוער זה. חשיבות המחקר היא באופן שבני הנוער והמטפלים רואים את הגורמים המובילים לסיכון''.