כל סיטואציה לחוד
כל סיטואציה לחודצילום: שאטרסטוק

מי מאיתנו לא מצא את עצמו אי פעם במאבק כוח מול אחד מילדיו, ואומר לעצמו: "אני אראה לו מי שולט כאן!!!".

מאבקי כוח באים מתוך הצורך בתחושת שייכות: להיראות ולמשוך תשומת לב, לחוש תחושת ערך וכוח ולהרגיש תורם ונתרם. כמבוגרים האחראים עליכם לדעת שכוחנות ותוקפנות מצדכם תוביל לכוחנות ותוקפנות מצד ילדיכם. חשוב שתדעו כי את הרעיון הבסיסי על כוח מקבל הילד מההורים ומהאווירה המשפחתית שבה הוא חי. גם הטכניקות שבהן הוא משתמש נגזרות מאישיות ההורים, מהעדיפויות שלהם, ממידת הכוח שהם מפעילים וכדומה.

התנהגות הילד היא מסקנה שהוא הגיע אליה מתוך התנהגות ההורים. הוא משתמש בהתנהגות מסוימת כי הוא מבין, שלא במודע, כי ההתנהגות הזאת משרתת אותו מול הוריו. אם בעקבות שינוי בהתנהגות ההורים הילד יבין שאין לו יותר טעם להמשיך בהתנהגות זו, כי היא אינה מובילה למימוש הצורך, הוא יפסיק אותה. זכרו: כל התנהגות של ילדים ממשיכה כי יש מישהו שמגיב אליה.

מאבקי כוח רבים באים לידי ביטוי אצל ילדים בדרך עקיפה - בדיוק במקומות שבהם הילדים מבינים שלהורים אין שליטה עליהם: באוכל - להורה אין שליטה האם הילד יאכל, מה הוא יאכל וכמה הוא יאכל. בצרכים - להורה אין שליטה האם הילד יעשה את צרכיו, איפה הוא יעשה ומתי הוא יעשה. לא בכדי מאבקי כוח סמויים מתגלים דווקא במקומות אלה, במקומות שבהם השליטה נמצאת אצל הילדים באופן בלעדי.

אז כיצד נתמודד עם מאבקי כוח?

א. התמודדו עם כל סיטואציה לחוד ואל תחליטו על תגובה אחת גורפת.

ב. תנו תשומת לב חיובית להתנהגויות חיוביות, ואל תיתנו תשומת לב במצבים לא ראויים.

ג. חשוב שלא תקריבו את היחסים למען התוצאות (היחסים חשובים יותר!).

ד. הימנעו ממלחמות - אל תדברו בטון מצווה, אל תשפילו ואל תענישו.

ה. בחרו את מלחמותיכם - עמדו על עקרונות חשובים באסרטיביות, אך תוך מתן כבוד לתחושותיו של הילד. ותרו על עקרונות פחות חשובים.

ו. שקפו לילד את הרצון או את הצורך שלו - "אני שומע/רואה/יודע/מבין שאתה...". הוסיפו מגע – תנו חיבוק או נשיקה, או הניחו יד על הכתף והסתכלו בעיניו. חצי מההתנגדויות נעלמות כשהילד מרגיש שמבינים את הצורך שלו.

ז. ההכרה בכוחו של הילד עשויה לחולל את השינוי: "זו החלטה שלך", "אתה לא חייב", "אתה גדול ואני סומכת עליך".

הורים יקרים, עליכם להבין שאינכם מפגינים חולשה בהתנהגות זו. אתם מגיבים ממקום של מבוגר אחראי, שמכבד את ילדו ולא רוצה להקריב את מערכת היחסים שלו איתו בשל הצורך בשליטה. זו אינה כניעה, אלא הבנה שאתם מתווים את הדרך ואתם רוצים להוות דוגמה לילדיכם בהתנהגות שקולה, אחראית ומכבדת.

מיכל קליין-נגר M.A) בחינוך), יועצת משפחתית ומדריכת הורים וצוותי חינוך, בעלת העסק "להורות דרך". מתמחה ביצירת שיתוף פעולה בין המשפחה למסגרת החינוכית. משתייכת לצוות היועצות של מיכל דליות.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי