אחת הבעיות עם ה"יהדות לחילונים" היא מלכוד הפטרונות.
אחת הבעיות עם ה"יהדות לחילונים" היא מלכוד הפטרונות.איור: עדי דוד

נכון שחידון התנ"ך לנוער השנה היה מרגש? אבשלום קור שב למקומו הטבעי, ומאשה שפילביץ בעלת הצמות מבלרוס למדה בכוחות עצמה והגיעה למקום השלישי.

אבל אני התרגשתי בעיקר משגיב לוגסי, החילוני ממעלות שזכה במקום הראשון. לא ברור אם זכייה בפורמט כזה של חידון משקפת את היקף הידיעות האמיתי, ובאמת שלבי עם החבר'ה הדתיים המופלאים שבגלל פספוס קטן החמיצו את ההזדמנות. הייתי יכולה גם לקונן על בריחת הזכייה והכבוד הנלווה מהמגזר, אבל במקום זה גיליתי שהעובדה שילד בן 15 מתיכון חילוני זכה בבכורה ממלאת אותי בשמחה גדולה. הרי מצד האמת אין שום סיבה שנער לא דתי לא יצליח לנצח בחידון התנ"ך כמו שהוא מנצח באולימפיאדת פיזיקה, אלא אם כן לא מעניין אותו מספיק לנסות - ואת שגיב לוגסי זה עניין. התנ"ך הוא שלו בדיוק כמו שהוא שלי, ולפי ערכי הערבות ההדדית שגדלנו עליהם, זה מה שחשוב. נשאר רק לקוות שהזכייה שלו תעורר הדים וחשק לעוד כמה חרשנים חילונים וחילוניות.

אחת הבעיות עם ה"יהדות לחילונים" שאנחנו כל כך מאמינים בה, היא מלכוד הפטרונות. שמעתי פעם את הרב בני לאו מדבר על מיזם 929, מיזם שרבים וטובים תהו לאן בדיוק מובילה דרכו רצופת הכוונות הטובות. גם אני ביקרתי כאן בחריפות את תוצאות הגשת ספר הספרים לפרשנות של כל ארחי פרחי, אך הסוגיה בהחלט לא פשוטה. אנחנו רוצים שהחילונים ילמדו תנ"ך, אמר הרב לאו, אבל הם לא רוצים ללמוד אותו עם הפרשנות המסורתית שנגיש להם מעמדה מתנשאת. הם לא רוצים להרגיש שאנחנו נטלנו בעלות על ארון הספרים היהודי, הם רוצים ללמוד לבד ולהבין בדרכם. האלטרנטיבה היא מה שקורה בכותל אחרי השבעות החיילים: ערימות של ספרי תנ"ך נטושים על הרצפה. לא עדיף ליצור שיח וחיבור? בקבוצות לימוד, בציור ובשירה ובעיצוב תכשיטים - העיקר להפוך את התנ"ך לרלוונטי. אז איך אנחנו, אני שואלת, כמאמינים באמיתותה של תורה, צריכים להתייחס ללימוד שנובע מתחושות בטן ולא ממסורת? מה עדיף - בורות מוחלטת או עיוות? האם יש לנו בכלל זכות לומר לאנשים איך ללמוד ואיך להבין? שאלה טובה.

חתונות עליך ישראל

כמעט ל"ג בעומר, שמחה גדולה לחובבת חתונות כמוני. הכלה הטהורה, החתן הזורח, הקהל השר והמקפץ, החופה - כל המעמד הקדוש הזה מחסל לי הרבה טישו, גם כשאני לא מכירה בכלל את הזוג הצעיר. במעט החתונות החילוניות שנכחתי בהן באופן טבעי חטפתי קצת הלם תרבות, ועדיין ההתרגשות מצפייה בזוג שנישא כדת משה וישראל לא הייתה פחותה. אולי אפילו רבה יותר. אבל משהו מתחולל כאן לאחרונה בשדה החתונות, שאותו מקום בנפש שלי ששמח מזכייתו של לוגסי בחידון חרד ממנו. וגם אם אני איחשד בפטרונות מתנשאת, אני חייבת להתייחס.

חתונות אלטרנטיביות - מכירים את התופעה? הנה דוגמה מצוינת לבעייתיות של "כל אחד והיהדות שלו". היכנסו לאתר "חתונה שווה" ותגלו שלושה סוגים של חתונות: רפורמי, קונסרבטיבי, ו"טקס ישראלי". נראה לי שלציבורים גדולים יש עדיין רתיעה מהתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, אבל הטקס הישראלי מוצג כחתונה שלא דרך הרבנות, ומוגדר כ"טקס שוויוני וחופשי שמחובר למסורת היהודית ולהוויה הישראלית המודרנית". נשמע אטרקטיבי לחובבי חופש שלא מחבבים את הרבנות, ויהדותם משמעותית להם. הייתי משערת שזה אחוז די גבוה מהזוגות החילוניים.

אלא מה? למעשה, מדובר במוצר שאינו קיים. קודם כול, אין במדינת ישראל חיה כזאת שנקראת חתונה שאינה דרך הרבנות. אפשר להתחתן בקפריסין ולהירשם כנשואים במשרד הפנים, אבל בארץ הרבנות היא המחתנת היחידה. מה שיספקו מארגני הטקס הוא הצגה של חתונה, שאחריה בני הזוג יוכרו כידועים בציבור. אגב, גם בלי הטקס הם יוכלו להיות מוכרים ככאלה.

אני מתארת לעצמי שעורכי הדין מבהירים את הדבר לזוגות שנישאים בטקס כזה, אבל מה שיותר מפריע לי הוא ה"חיבור למסורת היהודית". כאן באה לידי ביטוי הבעייתיות המהותית של "פרשן לפי יכולתך". רוצה לשמר סממן יהודי כמו שבע הברכות, למשל? אולי תהפוך אותו לשבע ברכות לזוג על הצלחה ואושר מפי החברים. בא לך לברך בכל זאת את הברכה השביעית, אבל הנוסח השוביניסטי שלה לא מקובל עליך? אין בעיה. אתה מוזמן להפוך אותה ליותר שוויונית - קול מצהלות חתנים - וכלות - מחופתם, ונערים ונערות ממשתה נגינתם. סביר להניח שגם תרצה לשבור כוס, אבל אין שום צורך לקשר את זה לירושלים - זה יכול לייצג את השברים שיהיו לבני הזוג במהלך חייהם.

בקיצור, כל אחד חוטף, קוטף, קולע לו זר, ובמסווה של חיבור למסורת קיבלנו קריקטורה חסרת משמעות של חופה יהודית. כמו שאמר ידיד חילוני למהדרין שלנו, שנכח בחתונה כזאת - מה שווה חופה בלי הקב"ה ובלי ארץ ישראל? אפילו אם לא ניכנס לעומק המהות, לסמל אין שום ערך אם כל אחד יכול לשנות אותו מתי שבא לו. דגל אלטרנטיבי עם פסים ורודים ופרח באמצע יכול להיות מקסים, אבל גם אם תעמוד על הראש, זה לא יהיה דגל ישראל.

בלי לשלול את זכותו של כל אחד לבחור את בחירותיו, אני חושבת שצריך לשים לב היטב לארגונים האלה. ארגון 'משפחה חדשה' שדוחף את העניין, מדווח על אחד מכל חמישה זוגות שלא נישאים דרך הרבנות. אם יש למישהו רעיון איך לעצור את כדור השלג העצוב הזה, שיקום.

[email protected]