מאיץ החלקיקים המזרח תיכוני יצא אתמול לדרך בירדן. בניית ה'ססאמי' הושלמה בעת האחרונה במסגרת שיתוף פעולה מדעי ומדיני יחיד במינו שנתמך בישראל על ידי משרד המדע והאקדמיה הלאומית למדעים.
במיזם ישתפו פעולה בפעם הראשונה מדענים מאיראן, מטורקיה, מירדן, ממצרים, מפקיסטן, מקפריסין, מהרשות הפלסטינית ומישראל. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס המדען הראשי במשרד המדע, פרופ' אלכס בליי, שנכח באירוע השקת המאיץ, לאירוע ומשמעויותיו.
על המאיץ עצמו ויעדיו מסביר פרופ' בליי כי "יש כמה סוגים של מאיצי חלקיקים. המאיץ הזה מאיר בגלי אור מוצרים וחומרים שונים מתוך מטרה לבחון את תכונותיהם בלחצים שונים. יש לנו כאן אפשרות לבדוק בתנאים מעבדתיים חומרים שאולי ייצרו תרופות כאלה ואחרות או שייצרו חומרים חדשים שיהיו קלים או חזקים יותר לצורכי תעשייה ואפילו חלליות". משמעויות המחקרים שיתבצעו בעתיד במאיץ צפויות לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים כמו פיתוח מזון, שימור מזון, הגנת הסביבה והתמודדות עם מזיקים ועוד.
פרופ' בליי מציין כי התור של המדינות המבקשות להשתמש במאיץ לצורך מחקריהן ארוך והוא כולל גם מדינות שמעמדן בהקמת המאיץ הוא מעמד של משקיפות כדוגמת צרפת ואיטליה.
המאיץ המזרח תיכוני מתפרש על שטח של כחמישים דונם, ומדובר במערכת של צינורות מעגליים שאורכה 133 מטרים ולתוכם מואצים החלקיקים למסע בן כמה קילומטרים.
לצורך השוואה מציין פרופ' בליי כי המאיץ הגדול ביותר בעולם מצוי מתחת לז'נבה ואורכו 27 קילומטרים. באשר למידת הצלחתו מציין בליי כי "חלק מהמדענים בז'נבה משוכנעים שהגיעו הכי קרוב שאפשר לריבונו של עולם כי פיצחו את האטום למרכיביו ואת מרכיבי האטום למרכיבים נוספים וגילו את החלקיק הקטן ביותר הידוע לאדם, תת החלקיק הקטן ביותר של האלקטרון".
על מידת מעורבותה של ישראל במאיץ המזרח תיכוני מציין פרופ' בליי כי "שלוש המדינות התורמות ביותר הן ישראל ירדן וטורקיה", ותרומה זו באה לידי ביטוי בתרומה של ארבעים מיליון דולר שנפרסו על פני תקופה ארוכה ו"מעבר לזה מי שעומד מבחינת ישראל כחבר בראש הצוות הוא פרופ' אליעזר רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית ויש השתתפות משמעותית מאוד של מדענים ישראליים גם בביקורת על הניסויים וגם בביצוע וניתוח התוצאות".
על המעורבות האיראנית במאיץ שכזה אומר בליי: "יש לנו בעיה קשה מאוד עם הפיתוח הגרעיני האיראני שאינו לצורכי שלום, אבל כחלק מקווי המדיניות של ישראל אנחנו מעצמה מובילה בתחומי המדע ושמחים לשתף פעולה בנושאי גרעין למטרות שלום עם כל מדינה שמוכנה לכך, ואנחנו מוכיחים בכך שניתן לעשות כך במחקר מבלי שתהיה לו כל השפעה על עניינים שאינם לצורכי שלום".
על השאלה כיצד בכל זאת מתקיים שיתוף פעולה עם האיראנים שמסרבים לכל שיח רשמי עם ישראל, החל מעולם הספורט ועד כל תחום אחר, משיב פרופ' בליי: "מדינת ישראל היא אולי המחוזרת בעולם, או מהמחוזרות בעולם, בנושאי מדע והייטק, ובכל הזדמנות בינלאומית ניגשים אלינו נציגים ממדינות שונות שמבקשים ללמוד מניסיוננו המדעי העשיר, וגם האיראנים אינם יוצאים מהכלל בעניין הזה, וכאשר מדובר בפיתוחים לצורכי שלום אנחנו חשובים על העם האיראני בדיוק כשם שאנחנו חשובים על כל אדם אחר ושמחים לעזור להם בפתרון בעיות בסוגיות של מזון בצורת וכיוצא באלה".
על השאלה אם אין הנחיה מהממשל בטהרן לנציגיהם שלא לדבר עם הישראלים משיב בליי ואומר כי "אם לשפוט על פי ההשתתפות שלהם ושל מדינות אחרות שאין לנו יחסים דיפלומטיים איתן, התחושה שלי הא שלא רק שאין הנחיה כזו, אלא שיש הנחיה שבכל מקום שבו ניתן להיעזר בישראלים לעשות זאת".
על התרומה האיראנית למיזם אומר בליי "גם להם יש מומחים בתחומים כאלה ואחרים, יש כאן מדע לצורכי שלום ושיתוף פעולה בינלאומי,, ועם זאת כפטריוט ישראלי הוא קובע כי "קשה להתחרות בתרומה הישראלית, אבל עבודת צוות בתחום המדע תמיד מקדמת את תחומי המדע".