הפרוטוקולים של ששת הימים נחשפים

פרוטוקולים מוועדת השרים לענייני ביטחון במלחמת ששת הימים מתפרסמים היום לראשונה.

עוזי ברוך , כ"ב באייר תשע"ז

בכירי צה"ל בירושלים במלחמת ששת הימים
בכירי צה"ל בירושלים במלחמת ששת הימים
צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

לקראת ציון יובל שנים למלחמת ששת הימים, ארכיון המדינה, שבמשרד ראש הממשלה, מפרסם חלק מהחומרים שנמצאים ברשותו הנוגעים למלחמה.

בין החומרים גם הפרוטוקולים המסווגים של הממשלה בתקופת מלחמת ששת הימים.

במכתב שסומן כסודי ביותר ב-25 ביוני 1967 כתב אשכול לדיין כי "בעקבות השתלשלות המאורעות לגבי כיבוש הרמה הסורית, אני מבקש להימנע מנוהג של מתן הוראות בעניינים הטעונים הסכמתי לפני בירור יסודי איתי...לא היה כל קושי לשוחח איתי חצי שעה קודם, ולא לעשות זאת על ידי חילופי טלפונים ופתקאות בעלי פירושים שונים של מזכירים".

דבריו של אשכול מכוונים ככל הנראה לדברי דיין בישיבת הממשלה ב-9.6.1967, אז אמר כי "באישור ראש הממשלה, נתתי הוראה לצבא לצאת לפעולה של כיבוש הרמה כולה – לא רק החלק הצפוני כי אם גם החלק הדרומי".

דיין טען כי המהלך אושר על ידי אשכול: מנגד, שר הפנים שפירא ביקש לבטל את הפעולה מחשש לקורבנות נוספים וציין שדיין "אמר אתמול שהוא חושב שלא צריך לעשות זאת ונתן נימוקים משכנעים ביותר – איך תוך רגעים זה התהפך ואנחנו עוברים להתקפה? קשה לי לתפוס את זה". כשבגין ביקש מאשכול להגיב לדברים, ראש הממשלה הסתפק בחמש מילים עלומות: "אין לי כרגע מה להגיד".

יום לאחר מכן התייחס שוב דיין לאותה הוראה ואמר: "הפעולה התחילה לאחר שהתחילה התמוטטות בצבא הסורי. לא היה עולה בדעתי לעשות פעולה כזו בלי אישור ראש הממשלה. יש לנו 70 הרוגים, ביניהם מטובי המפקדים".

עם זאת ציין דיין את ההישגים ואמר: "זו הפעם הראשונה שהסורים ברחו והשאירו את כל הציוד".

אשכול הגיב לדברים וביקש לציין שרצה ש"אנחנו נכבוש את צפון הרמה ומקורות המים. ביום שישי בבוקר קיבלתי ידיעה בשם שר הביטחון כי ניתנה הוראה לפעול ברמה".

אשכול ציין כי התפלא על הפקודה מכיוון שיום קודם התקבלה החלטה הפוכה, אך נימק את אי-התערבותו בכך שתמך בפעולה "ולא ידעתי לאן כבר הגיע הצבא".

סיפורי הנחיתה בשארם א-שייך של חייל הים ומילואי צנחנים יש גם קטעים מצונזרים של טייסים .

האוסף הנדיר מספק הצצה ליחסי החוץ של ישראל לפני המלחמה ואחריה, חושף מסמכים צבאיים מסווגים וגם את עמדת השלטון לגבי השטחים שנכבשו והמקומות הקדושים.

כשבוע וחצי לפני המלחמה לחצו שרים על אשכול לצרף מפלגות נוספות לממשלה, והוא התעקש: "אפילו אם יאמר בן-גוריון אישית, לא נהיה בממשלה אחת – אני לא אהיה קיים יחד איתו בממשלה". לבסוף צורפו דיין ובגין לממשלת האחדות הלאומית - בגין כשר בלי תיק ודיין כשר הביטחון.

באותם ימים דנו בממשלה באפשרות של תקיפת שדות התעופה של סוריה ומצרים - מה שהפך לימים למכה המקדימה ("מבצע מוקד"): השר זלמן ארן חשש כי מטוסים רבים לא יחזרו מהתקיפה ולא יוכלו להגן על שמי ישראל, והרמטכ"ל יצחק רבין ומפקד חיל האוויר עזר ויצמן העריכו כי "נאבד 15-20 מטוסים מתוך 180 מטוסים, שזה 600 גיחות". במבצע עצמו אבדו 19 מטוסים של חיל האוויר, אך לכוחות האויב הושמדו יותר מ-450 מטוסים - רובם על הקרקע.

ויצמן אף הוסיף והדגיש כי המצרים "לא יכולים לסתום את השמיים" וציין כי "העוקץ יכול להיות מוצא בעניין הזה במי שתוקף ראשון – יש הפתעה כללית ויש הפתעה טקטית. אנו מאמינים שאנו יכולים להתחיל בהפתעה טקטית ולהביא לכך שהגל הראשון שיכה בשדות התעופה של המצרים לא יורגש עד דקות לפני שיגיע למטרה".

לכל החומרים המלאים הנחשפים הבוקר לחצו כאן

בישיבה אחרת שנערכה בפורום דומה, ב-27 במאי, לאחר יותר מעשרה ימים אל תוך "תקופת ההמתנה", היה נדמה כבר כי הנוכחים מבינים כי המלחמה קרבה. הרמטכ"ל רבין סקר בפני הנוכחים את גיוס המילואים הנרחב. "כל הכוחות שלנו פרוסים וערוכים בצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולים", אמר רבין.

"אני חושב שכבר הגענו לשלב", הוסיף, "שאם אנחנו לא מגבירים את התוקפנות [...], אנחנו מתחילים לאבד זמן שלא יפעל לטובתנו, לשבור את עניבת החנק שלדעתי סוגרת עלינו". דבריו קיבלו חיזוק גם מראש אמ"ן דאז, אהרון יריב, שאמר בישיבה: "יש לנו ידיעות על הכנות מצריות לתקיפה מהאוויר. ברור מה המשמעות אם הם יפעילו את חיל האוויר שלהם לפני שאנחנו נפעיל את חיל האוויר שלנו".

בפרוטוקול של דיון הקבינט מה-4.6, שעות לפני תחילת המערכה, החליטו השרים על יציאה למלחמה ואישרו את הנוסח הבא: "הממשלה קובעת כי הצבאות של מצרים, סוריה וירדן ערוכים להתקפה רב-חזיתית ומיידית, המאיימת על קיומה של המדינה. הממשלה מחליטה לנקוט בפעולה צבאית שתביא לשחרור ישראל מטבעת התוקפנות המתהדקת והולכת סביבה, ומסמיכה את ראש הממשלה ושר הביטחון לאשר למטה הכללי של צה"ל את מועד הפעולה".

עוד נחשפו דיונים סודיים של הקבינט מימי המלחמה - דיונים שלדעת השרים לא היו אמורים להתפרסם לעולם. כך למשל, הישיבה באפריל 1967 נפתחה במילים הבאות מפי אשכול: "אנחנו יושבים פה בוועדת שרים לענייני ביטחון ולא כממשלה, ועל כן חלים כאן כל החוקים של אי-פרסום הישיבה, כאילו לא התקיימה". באותה ישיבה החליטו השרים לא לאפשר עיבוד של חלקת אדמה באזור תל קציר בצפון, מכיוון שהדבר עלול להוביל להסלמה מול סוריה.

"חומרים אלו שופכים אור על מה שהתרחש באותם ימים, החל מהאווירה המתוחה והדרוכה בתקופה שלפני המלחמה, דרך המגעים הדיפלומטיים הרבים ותהליך קבלת ההחלטות בממשלה ובקבינט הביטחוני ערב המלחמה ובמהלכה, ועד למסמכים המשקפים את האווירה הציבורית הכללית והתרוממות הרוח שלאחר המלחמה", ציינו בארכיון המדינה.