בשבע מהדורה דיגיטלית

בקרוב: "300 יח"ד ליהודים בבית חנינא"

חבר מועצת עיריית ירושלים טוען כי הקרן לאדמות ישראל רכשה אדמות בפאתי בית חנינא, ועל פי התב"ע ניתן לבנות שם מאות יחידות דיור.

אבישי גרינצייג , כ"ב באייר תשע"ז

רצף התיישבותי יהודי בין שכונת פסגת זאב לרמת שלמה. אריה קינג
רצף התיישבותי יהודי בין שכונת פסגת זאב לרמת שלמה. אריה קינג
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לאחר שנים שבהן העניין נשמר בשקט, הקרן לאדמות ישראל חושפת כי רכשה שלושה מגרשים גדולים בשכונת בית חנינא בירושלים, עליהם היא מתכננת לבנות 300 יחידות דיור ליהודים, צעד שלטענתה ייעשה גם הוא בקרוב.

חבר מועצת העיר אריה קינג מספר ל'בשבע' שהאדמות בפאתי בית חנינא נקנו על ידי יהודים מהארץ ומחו"ל מידי הבעלים הערבים כבר בשנת 2004. "בכוונה שמרנו כל השנים על פרופיל נמוך. אם היינו מפרסמים שרכשנו קרקעות בבית חנינא, בוועדות התכנון היו מוצאים דרך איך להפקיע מידינו את הקרקעות. היו מחליטים להעביר בשטח כביש או שטח ציבורי", מסביר קינג את הצורך בחשאיות ובהתקדמות האיטית.

לפני שנים אחדות אושרה התב"ע של השכונה, ולדברי קינג התברר כי ניתן לבנות בשלושת המגרשים 300 יחידות דיור. לשטח פלשו ערבים, ובית המשפט פסק כי יש לפנותם, ובאחד המגרשים העירייה כבר ביצעה את פסק הדין ופינתה את הפולשים.

מה החשיבות האסטרטגית של הקרקעות שקניתם?

"מדובר במהלך אסטרטגי שייצור רצף התיישבותי יהודי בין שכונת פסגת זאב לרמת שלמה, ובנוסף לכך תתקיים נוכחות יהודית בין רמת שלמה לעטרות".

יותר מ-35,000 תושבים גרים כיום בשכונה הערבית בית חנינא הנמצאת בצפון ירושלים, רק שש מתוכן הן משפחות יהודיות שגרות ב"בית השבעה". מדובר בבית שאליו נכנסו כבר בשנת 1968 שבע משפחות הנמנות על יוצאי הלח"י וברית החשמונאים. משפחות יהודיות נוספות לא הגיעו לשכונה, ואף בתוך בית השבעה עצמו מתגוררת כיום משפחה ערבית אחת. קינג עצמו כבר פרסם בעבר כי רכש אדמות בשכונות שבהן מתגוררים בעיקר ערבים, אולם עד היום רבים מהפרויקטים הללו כלל לא יצאו לפועל.

קינג, שהקים בשנת 2006 את הקרן לאדמות ישראל שפועלת לקניית קרקעות בבעלות ערבית, רומז כי בידי הקרן נמצאות אדמות נוספות בשכונה, ומספר יחידות הדיור עשוי אף להכפיל את עצמו ולהגיע לכדי 600 יחידות. לשם השוואה, בשכונת מעלה הזיתים שאוכלסה לראשונה לפני 20 שנה גרות רק 150 משפחות יהודיות, ובשכונת א-טור גרות רק כמה עשרות משפחות יהודיות.

עוד יש לציין כי השבוע פרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות כי בין השנים 20122016 נבנו בסך הכול 639 דירות חדשות ליהודים במזרח ירושלים. נזכיר כי במזרח העיר גרים יותר מ200 אלף תושבים יהודים. נתון זה מלמד על הקפאה כמעט הרמטית של ממשלת נתניהו השלישית.

בימים אלה הקרן לאדמות ישראל החלה לשווק לציבור כמה עשרות יחידות דיור בפרויקט שנקרא 'נוף שמואל', והקונים יאוגדו כקבוצת רוכשים. מכיוון שמדובר בפרויקט ללא כוונת רווח, מחירי הדירות צפויים להיות נמוכים במיוחד. עלות זכות לדירה של 100 מטר צפויה להסתכם ב150,000 שקלים, לא כולל מיסים.

בארגוני השמאל הקיצוני נלחמים בגאולת הקרקעות על ידי יהודים במזרח העיר, אך מתברר שתושבי השכונה דווקא מברכים. "תפדאל, שהיהודים יבואו. הם יעלו לנו את הערך של האדמות", אומר א' תושב השכונה ל'בשבע'. גם מוכתר השכונה אבו-חמד פוואז מצטרף לברכות: "אין לי שום התנגדות שיגורו פה יהודים. הם מוזמנים".

אתה לא צופה שיהיו מאבקים והתנגדויות?

"לא, היהודים יכולים לבוא ולגור יחד איתנו בשכונה, ואנחנו נקבל אותם יפה. אבל צריך שיהיה שוויון לכולם, ליהודים ולערבים ללא הבדל".

עזרא יכין, מוותיקי הלח"י המתגורר בבית השבעה, לא חושש מתגובות שכניו הערבים. "בהתחלה מן הסתם יהיו התנגדויות וינסו להפריע, אבל בסוף כשהבניינים יהיו בנויים והמשפחות תיכנסנה לא תהיה להם ברירה והם יצטרכו להשלים עם המצב. החשש שלי הוא רק מהיהודים מהשמאל הקיצוני שיעוררו את הערבים לעשות מהומות".

המצב הביטחוני היום בשכונה רגוע?

"כן, אין אירועים חריגים. אחרי צוק איתן היו יידויי אבנים ובקבוקי תבערה. ככה זה תמיד אחרי מבצעים של צה"ל, אבל עכשיו שקט".