סדרת חינוך
סדרת חינוךצילום: צביקה מור

בשבועות האחרונים כבש הספינר את ארצנו בסערה סיבובית, ואפשר לומר שאין בית עם ילדים שאין בו ספינר. ישנם בתי ספר שכבר חוקקו חוקים בעניינו, וישנם כאלה שעוד יתלבטו בישיבות הסיכום כיצד לנהוג בו. בין השאר נקשר הספינר עם הפרעת קשב וריכוז, כפתרון עבור תלמידים וסטודנטים המשתעממים בשיעורים וצריכים להתעסק במשהו.

ובכן, יש אמת בדבר.

אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז, ואני מדגיש סובל, כלומר מתקשה לסנן את שלל הגירויים המתקיפים אותו מכל עבר ולהתמקד במה שנכון, חשוב וצריך. ממילא אינו מצליח לנהל את חייו כראוי, תכנוניו לקויים אם בכלל קיימים ועשייתו חלקית ולא מספקת. השם "הפרעת קשב וריכוז" אינו השם הנכון להפרעה הזו – עבור חוקרים בולטים בתחום – כיוון שאינו ממצה את מהות ההפרעה. הלקות אינה מסתכמת רק בהקשבה ובריכוז, אלא קשורה ביכולת של האדם לווסת את מחשבותיו, רגשותיו, מעשיו וגירויים סביבתיים. מדובר בהפרעה ליכולת המוחית להפעיל עכבות ומעצורים.

כשהיכולת לווסת גירויים סביבתיים לקויה, אז אין עיקר וטפל כיוון שהכל נעשה עיקר. הכל מקבל תשומת לב במידה שווה ללא אבחנה על פי קריטריונים של חשיבות ודחיפות. בעצם החיים הם סלט אחד גדול ומעורבב, אלא שהחיים הללו אינם טעימים ומזינים עבור אנשים אלה. הם עלולים להיות סיוט מתמשך של חוסר עשייה, חוסר סיפוק, רגשות אשמה, חזרה על טעויות וכישלונות, חוסר אמון של האדם בעצמו ושל אחרים בו והרשימה עוד ארוכה.

כאן אנחנו מגיעים לספינר, שהוא ודומיו מכונים בספרות המחקר "מסך לבן". ההתעסקות עם הספינר, שאינו סתם חפץ שאוחזים בו אלא חפץ שמזמין תנועה, מסננת וממסכת את רעשי הרקע הרבים הקיימים מסביב ומאפשרת לאדם להתמקד בדבר הנכון והחשוב ביותר. המשחק עם האצבעות יותר תנועה שמגבירה ערנות שמגבירה ריכוז ויכולת מיקוד.

לפני שנולד הספינר, מצאו התלמידים מפלט בשיעורים משעממים באמצעות טכניקת "ריפוי עצמי". טכניקה זו היא חיפוש ותהייה אחר גורמים המפחיתים וממתנים את תסמיני הפרעת הקשב. אחד הסתפק בכיווץ כדור גומי, אחר צייר על דף, שלישי תופף עם האצבעות, רביעי צר צורות בפסטלינה ועוד ועוד. הכרתי אנשים שלמדו למבחנים כשגבם נשען על מכונת כביסה פועלת. אחרים שמעו מוסיקה רועשת במיוחד במהלך עשיית שיעורי הבית במתמטיקה. היו כאלה שהיו זקוקים לרעש המאוורר בחדר גם בחורף כדי להירדם בלילה. כל האמצעים הללו סייעו להם "להשתיק" את רעשי הרקע הנשמעים להם ולא לאחרים (המסוגלים לווסת) ואז להצליח לישון, ללמוד ואפילו לצפות בסרט.

חוזרים לבית הספר. הספינר לא מתאים לכיתה סטנדרטית כיוון שההתעסקות בו חייבת לייצר "הפרעת קשב" כיתתית בעיקר בגלל נפילות ותחרויות בין התלמידים על סיבובים מיוחדים ומסובכים. בנוסף, לספינר יש את רעש הסבסוב. אמנם המצטיינים המקפידים לשמן את הספינר שלהם, יזכו לרעש עדין ונעים יותר, אך הספינר מתלכלך ונשחק במשך היום והרעשים מתגברים.

אם שיעור הפרעת הקשב בעולם נע בין 5 ל10 אחוזים מהאוכלוסיה, והיו מתירים לתלמידים אלו להחזיק ספינר בשיעור, היו צריכים להיות בכל כיתה 3 עד 4 ספינרים לכל היותר. לצערנו, בישראל אנחנו קרובים ל20 אחוז מהאוכלוסיה בגלל שיטת האבחון השטחית והלקויה וכך הכיתה מתמלאת בספינרים, במיוחד כשניתן לרכוש בקופיקס ב6 שקלים חדשים (מותנה בקנייה ב10 שח ממוצרי החנות).

בנוסף, בישראל לכולם יש הפרעת קשב, כידוע. בפינתנו הקודמת עסקנו במגיפה התרבותית הקיימת אצלנו, בה נעשה מאד אופנתי ולגיטימי להתעטר בהפרעת הקשב. אנשים אומרים לך בקלות בלתי נסבלת "יש לי הפרעת קשב" למרות שלא אובחנו מעולם. כך הם מנסים לקושש רחמים והתחשבות מהסביבה במקום לעבוד על העצלנות ויכולת המיקוד שלהם או פשוט ללכת לאבחון מסודר ומקצועי.

כך יוצא, שתלמידים המאובחנים בהפרעת קשב אורגנית טהורה, אלו שבאמת סובלים מההפרעה וצריכים את "המסך הלבן" כדי להיות בתוך השיעור, נפגעים היום יותר מבעבר. המורים, ובצדק רב, כבר לא יכולים להתמודד עם ספינרים מסתובבים בשיעורים, ונאלצים מטעם "גזרה" להרחיב את האיסור על כל התעסקות פיזית אחרת שאינה קשורה במישרין לשיעור.

בכדי לדאוג לרווחתם של התלמידים המאובחנים באמת, ולאפשר להם ללמוד בדרך המיוחדת להם, יש להבין ראשית לכל את עיקרון ה"מסך הלבן" והצורך בו עבור תלמידים אלו. לאחר מכן, יש לשבת עם תלמידים אלו ולחשוב איתם על "ספינרים" אחרים כדוגמת פלסטלינה וציור. העיקרון המנחה הוא משחק שקט, אישי ולא תחרותי.

ומה עם שאר התלמידים? שיעורים מעניינים, מגרים ומפעילים יסייעו להם מאד להישאר בעניינים, ומורה שעובד קשה בבית על השיעור ותוכנו, עובד בקלות בכיתה.

לאחרונה פותחה "קוביית קשב וריכוז". מדובר בקוביה קטנה בגודל של סנטימטר וחצי מעוקבים, כשבכל אחת משש הפאות יש "משימה" לאצבעות כדוגמת: כדור מתכת קטן לסובב, לחצנים גדולים וקטנים, גלגלי שיניים, סתם פאה קעורה ועוד. משחק זה אינו תחרותי (בינתיים...) ואם נופל לרצפה, הרעש לא-מי-יודע-מה. היתרון הגדול שלה על הספינר, מלבד גודלה, הוא בשלל האטרקציות שהיא מציעה ובעיקר בשקט שהיא נותנת לתלמיד ולכיתה כאחד.