שאלה ערכית מאוד פשוטה. שי אנתבי
שאלה ערכית מאוד פשוטה. שי אנתביצילום: מיכאל אברג'ל

כשתמר (שם בדוי) הולכת לקניות לקראת החג הקרב, היא עושה את זה בחנויות יד שנייה הסמוכות לביתה.

כאם לשתי בנות וללא מעט בנים, היא יודעת שעליה להתפשר. משפחתה של תמר נורמטיבית. שני ההורים משכילים, מתפקדים ומפרנסים את המשפחה בכבוד. ובכל זאת, כדי להצליח להעניק לילדיה את החינוך הראוי בעיניה, מעדיפה תמר לוותר על טקס גזירת הטיקט מהבגדים ועל התחושה שהם נתפרו ממש בשבילה. הכסף שנחסך מסעיף ההוצאות הזה יוצא ישר למוסדות החינוך.

לא מעט משפחות סרוגות מחזיקות שלושה ילדים בכיתות ז'‑י"ב באולפנות או בישיבות. עלויות החינוך שלהם בלבד עשויות להגיע לכמה אלפי שקלים בחודש. יש מהן שמוותרות במודע על הוצאות טריוויאליות שהופכות למותרות, אחרות מגלות את המינוס בחשבון בבהלת פתע בכל שנה מחדש. כך או כך, החור בכיס הוא אותו חור.

כאב הלב הציוני-דתי אינו חדש. כשכל העניין הזה התפוצץ לפני כחמש שנים, נכתבו כתבות, בוצעו תחקירים וקמו ועדות. כל אלה קידמו במשהו את הנושא, אבל דבר אחד היה ברור: כל עוד שר החינוך איננו איש שמייצג את הציבור הדתי בהגדרה, לא יהיה פתרון כולל ולא תבוא התשועה. וראה זה פלא: מכל התיקים קיבל יו"ר הבית היהודי לידיו את תיק החינוך, אבל הוראות הקבע ממשיכות לרדת באותו גודל וקצב.

בנט שומר על שתיקה

כששי פירון התמנה לתפקיד שר החינוך ואבי וורצמן היה לסגנו, הייתה פעילות רבה בנושא הורדת שכר הלימוד. הצעד הראשון שעשה וורצמן היה להוריד את שכר הלימוד בכל המוסדות בעשרה אחוזים. צעד נוסף שעשה היה לחלק מלגות למי ששילם תל"ן, כלומר תשלום על "תגבור לימודים נוסף". בין הנהנים מהחזר שכר הלימוד החלקי היו גם בתי ספר ממלכתיים שתלמידיהם לומדים שעות ארוכות במימון ההורים. למרות מאמציו של וורצמן, היה ברור שהשרביט איננו בידו כל עוד הוא אינו יושב על כיסא השר. "לפני הבחירות האחרונות לכנסת, בכנס בחירות בהדר גנים בפתח תקווה", מספר שי אנתבי, תושב העיר ופעיל מרכזי בנושא שכר הלימוד, "התחייב בנט להוריד את שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות. הוא הבטיח עוד לפני שידע שיהיה שר החינוך. הוא אמר שהכספים הקואליציוניים ישועבדו לנושא הזה. אבל היום הוא מתנער מכך".

בריאיון שהעניק לאחרונה לניצן קידר בעיתון זה, אמר בנט בנושא שכר הלימוד: "המוצר שהורים דתיים מקבלים הוא יקר יותר משמעותית מזה שהורה חילוני מקבל. כי אם הילד שלך חוזר בחמש בערב, לעומת ילד לא דתי שחוזר באחת בצהריים, זה בוודאי יעלה יותר. תוסיף לכך שבגלל ההפרדה בין בנים לבנות וריבוי הפיצולים בציונות הדתית המוסדות שלנו קטנים יותר, ואז העלות גדולה יותר". השורה התחתונה שאמר אז בנט הייתה "נמשיך לפעול בנושא, אבל צריך להבין שחינוך של יותר שעות תמיד יעלה יותר מחינוך של פחות שעות". אנשים בסביבת השר אף אמרו בעבר כי השר רואה את נושא שכר הלימוד כמגזרי, בעוד הוא מגדיר את עצמו כשר של כולם. לכן זו לא מטרה שהוא רוצה לקדם. לכתבה הזאת הוא העדיף שלא להתראיין.

שי אנתבי, למה בעצם הציבור הדתי צריך לקבל תקציבים על הבחירה שלו בדרך לימודית מסוימת?

"ילד שלא לומד חמש יחידות במתמטיקה באופן טבעי, או שאין מספיק תלמידים בבית הספר שלו שלומדים מתמטיקה בצורה מוגברת, בנט ישים הרבה כסף כדי לקדם אותו ולתת לו ללמוד חמש יחידות למרות הכול. הוא רואה בזה ערך לאומי יוצא מן הכלל. יש כאן ראייה כלכלית". אנתבי היה רוצה שסדר העדיפויות יהיה אחר. "זו שאלה ערכית מאוד פשוטה. האם אנחנו רואים ומחנכים את הדור הצעיר לראות רק כסף מול העיניים? מי שמאזין היום לתקשורת חושב שחמש יחידות זה הדבר הכי חשוב. וכשמנהל מבין שזו רוח המפקד, בזה הוא ישקיע בבית הספר שלו ולא בערכים אחרים. כמו שאפשר להגדיר חמש יחידות לימוד כערך לאומי, גם תגבור לימודי יהדות יכול להיות מוגדר כערך לאומי".

אנתבי מצביע על תופעת לוואי כאובה לעלות הגבוהה של החינוך הציוני-דתי. לא כולם יכולים לצמצם הוצאות או מעדיפים לעשות זאת, וחלק מהתלמידים שמתחילים ללמוד בחינוך הממ"ד נושרים ממנו במעלה הדרך בין השאר בגלל העלויות הגבוהות. "לא ייתכן שמי שלא נמצא בעשירונים הגבוהים לא יוכל לשלוח את הילד שלו לחינוך הציוני-דתי המיינסטרימי". אנתבי מצפה משר החינוך לתוכנית חומש מקיפה ויסודית, שתסייע לישיבות התיכוניות להפחית בהדרגה את שכר הלימוד, כך שהלימודים בישיבות ובאולפנות יהיו נגישים לכולם.

יש כאלה שלא רוצים נדבות או כספים ייחודיים. עברנו את השלב, הם אומרים, אנחנו כבר לא מגזר קטן ולא מקבצי נדבות.

"זה לא נדבות. ברמה הלאומית יש חלוקת תקציבים. נותנים כספים לספורט תחרותי ולתרבות חילונית. המדינה מגדירה ערכים, ומי שרוצה החינוך הזה פתוח בפניו והוא יכול לבוא וללמוד". אנתבי עושה צעד נוסף: "יותר טוב שיהיה יום לימודים ארוך לכולם, ואז נהיה אור לעם. כן, שיאמצו את השיטה שלנו. עדיף שבני הנוער יהיו בבית הספר יום ארוך ולא כל היום בווטסאפים ובפייסבוק. יש כאן שינוי תפיסה. במקום להוציא מיליונים על הופעה חד-פעמית ביום העצמאות, להוציא את הכסף על חינוך".

באמריקה זה עולה יותר

"אין לי תמונה ספציפית על כל מוסד. יכול להיות שיש כאלה שמגזימים בשכר הלימוד. אבל מי שרוצה הרבה פעילות, אנשי צוות רבים, השקעה של שעות ומוסד קטן - צריך לשלם יותר. אי אפשר לשלם כמו כולם ולקבל יותר", אומר הרב חיים נבון. מבחינתו, החינוך הממלכתי-דתי העל-יסודי שצורך יותר שעות ועולה יותר, איננו צריך להיות עול על צווארה של מדינת ישראל. "זה רצון שלנו ואנחנו צריכים לממש אותו".

אבל אנחנו מאמינים שיש להשקיע הן בלימודי תורה מורחבים והן בלימודי חול מעולים, כך שנצמיח בוגרים שאוחזים בזה וגם בזה.

"ואם אאמין שכל ילד צריך ללמוד סקי בשוויץ, אז מדינת ישראל תצטרך לממן את זה? אם אנחנו רוצים ללמוד יותר, אנחנו צריכים לדאוג לזה בעצמנו. מספיק להישען ולהתרפק על מדינת ישראל בכל תחום".

את העיקרון שמציג הרב נבון, צריך לעמת עם החינוך הטכנולוגי שקיים במדינת ישראל, שעלותו למשרד החינוך גבוהה באופן ניכר מחינוך עיוני רגיל ומצוי. במגמת מערכות ממוחשבות ברכב, או במגמת מערכת תעופה, כמו גם במגמת מלונאות, לומדים הילדים שעות ארוכות ורבות יותר. זו היא דוגמה לחינוך שמדינת ישראל בחרה לקדם, למרות עלותו הגבוהה, והיא מממנת אותו מכספי משלמי המיסים כולם.

"החינוך הטכנולוגי", מחדד הרב נבון את ההבדל לטעמו, "מוצע לכלל המגזרים. אם נותנים לנו עשר שעות יהדות - שייתנו אותן לכולם. אבל לא ייתכן שנבקש יותר כסף בגלל שאנחנו בחרנו בדרך החיים הזאת".

ישנה טענה שאנשים לא מעטים מתחילים את היסודי בממלכתי-דתי, אבל בשל העלויות הגבוהות החל מכיתה ז', הם נושרים. החינוך הדתי, כפי שהוא כרגע, איננו שוויוני.

"נכון, יש אנשים שאינם יכולים לעמוד בזה ולכן צריך שלכל מוסד לימודי תהיה קרן מלגות. אם אנחנו קהילה, המימון צריך לבוא מתוכנו. יש אלפי אנשים במגזר שטסים לסקי פעם בשנה, מה יקרה אם הם יטוסו פעם בשנתיים? כך הם יוכלו לממן את הילד שלהם ועוד ילד. אנחנו צריכים להתרגל לחשוב בראש כזה".

בראשית דבריך הזכרת מוסדות קטנים. אולי משרד החינוך צריך לוודא שהמוסדות יהיו בגודל בינוני, כאלה שמשתלם להחזיק ושעלותם אינה לנטל על ההורים.

גם למחשבה הזאת הרב נבון איננו שותף. "אני בעד זכות בחירה חופשית להורים. במוסד גדול תהיה עלות נמוכה יותר ובמוסד קטן הילדים יקבלו יותר וההורים ישלמו בהתאם. אני לא חושב שמשרד החינוך צריך להגביל מוסד כזה או אחר. אני לא אוהב את ההנחה שעל אוטו חדש אנחנו מוכנים לשלם עשרות אלפי שקלים אבל לא על החינוך. חינוך טוב עולה הרבה כסף, וכאן בארץ אנחנו אפילו לא מתקרבים לסכומים המטורפים שמשלמים בארצות הברית, למשל".

רוח חדשה במשרד החינוך

לפני עשרה חודשים איים חבר הכנסת מוטי יוגב כי לא יצביע בעד תקציב המדינה לשנים 2017‑2018. "יש לנו שעת כושר ושעת מבחן לעמוד בהבטחה לבוחרים שלנו להפחית את תשלומי ההורים, אשר נאלצים לשלם פי שניים ויותר על מנת לזכות בחינוך דתי ציוני", צוטט אז יוגב באתר 'סרוגים', "לנו, כסיעה המייצגת את הציונות הדתית בכנסת, יש את החובה והאחריות לדאוג לציונות הדתית ולהורים שנושאים בעול התשלומים הכבד". יוגב רצה מאוד שסיעתו תשלב את הכספים האלה, שיפחיתו את העול מעל גבם של ההורים, כבר בתקציב הדו-שנתי. אבל התקציב עבר והדבר לא קרה.

"ביקשתי לחוקק את חוק החמ"ד", מסביר היום יוגב ל'בשבע', "רציתי שתוכר בחמ"ד מגמה תורנית של שמונה שעות לימוד בשבוע או לפחות ארבע שעות בשבוע. יש היום בתיכונים מגמות ותגבורים שונים שניתנים במקביל למגמות הקיימות, אז רציתי להגדיר באופן הזה גם לומדי תורה". יוגב ביקש לקחת את מודל החינוך הטכנולוגי וליישם אותו על לימוד התורה. כך היה מצליח לממן ולו באופן חלקי את תוספת שעות היהדות שלומדים תלמידי החמ"ד. "תוך התקדמות הדיונים, הבנתי שהסל הזה צריך להיות פתוח לכל התלמידים במדינה. שגם בית ספר חילוני יוכל לקחת שעתיים תנ"ך, שעתיים מושגי יהדות וכו'".

יוגב גילה, לדבריו, שעלותו של סל כזה גבוהה מאוד, קרוב למיליארד שקלים. "אז שר החינוך החליט שזה לא על סדר יומו. לא בשנה הזאת. יש קידום מתמטיקה ואנגלית וסייעת שנייה בגנים". לעומתו, גורם אחר סיפר שמעולם לא נעשתה סימולציה מסודרת באשר לעלותה של מגמה כזאת. המספר מיליארד נזרק לחלל האוויר, אך לא בטוח שהוא נבדק אי פעם.

ברקע של הדיון הזה עומדת שאלת האחריות. מי לדעתך צריך לממן את החינוך הממלכתי-דתי? אולי ההורים שרוצים שילדיהם יקבלו גם וגם?

"בעיניי ובתפיסת עולמי, זה התפקיד של המדינה. צריך להשפיע ולקדם את לימודי המתמטיקה, אבל אני קורא ליב"ה גם לתורה ולמסכת אבות. לכן צריך שהורה שרוצה שבנו ילמד יותר תורה, יוכל לעשות זאת בסיוע משרד החינוך כמו שהיה פעם, עד שהתקצוב עבר למשרד הדתות והתמסמס. אותן הטבות שאתה נותן למי שלומד להיות ספּר (מגמה טכנולוגית, ע"ל), אתה צריך לתת למי שלומד תורה ושומר על השורשים. זה קריטי לנו. וכן, אני ראיתי משפחות שבגלל העלויות הגבוהות של מעון, שכר דירה וחינוך, מתפשרות בסופו של דבר ומעניקות חינוך פחות תורני לילדיהן".

ויש גם צד שני. בסוף השבוע שעבר הסתיימה סאגה של שלוש שנים, שהחלה כשמשרד החינוך הכריח את בית הספר הריאלי להפחית את שכר הלימוד של תלמידיו, או שהוא לא יקבל מימון של המשרד בכלל. כ‑4,000 תלמידי בית הספר הוותיק והיוקרתי בחיפה משלמים שכר לימוד של 15,200 שקלים בשנה, מכיתה א' ועד י"ב. במשרד החינוך התעקשו על שוויון והנגשת החינוך, ואילו המורים וההורים התעקשו לשלם ולקבל מוצר ייחודי. הפרשה הסתיימה בפשרה לפיה בכיתות הנמוכות שכר הלימוד ימריא בהדרגה ובית הספר ייהפך לעצמאי, ובכיתות התיכון הוא יופחת. בריאלי, אגב, טענו לאורך כל הדרך כי יש להם מלגות למי שאינם יכולים לשלם וכי כל שכבות האוכלוסייה לומדות אצלם, ולא רק העשירונים העליונים. כך או כך, זהו סיפור יוצא דופן במגזר הממלכתי. אמנם קיימים בתי ספר ייחודיים נוספים, אך הם לא הרוב, אפילו לא מחצית מבתי הספר הקיימים, שלא כמו במגזר הדתי.

חוזר המנכ"ל המדובר והמעודכן מגביל את תשלומי ההורים והתל"ן ל‑7,000 שקלים בשנה, לא כולל הזנה והסעות. כולם יישרו, או היו אמורים ליישר קו עם ההוראה הזאת. מסקר קצר ולא מחייב שערכנו בין חברים, ישנם מוסדות שמרגישים שהם מעל לחוזר ולמנכ"ל. לפי הספר, הפיקוח במשרד החינוך אמור להוות כתובת להורים שנדרשים לשלם סכומים גבוהים מן המותר.

חוזר המנכ"ל הזה הוא צעד ראשון בשורה של תהליכים שמתרחשים בשנים האחרונות, כאלה שקרו וכאלה שעוד יקרו. כל אלה מפזרים מעט אבקת אופטימיות על הסוגיה.

"אפשר לומר שחוזרי המנכ"ל וההכרח לצמצם את שכר הלימוד הובילו לתהליכי הבראה בחלק מן המוסדות, בעיקר בישיבות התיכוניות", מספר בכיר באחת מרשתות החינוך הדתיות-לאומיות, "במקביל ניתן שיפוי של מפלגת הבית היהודי בשביל הצמצום הזה". הבכיר טוען כי כשהתפוצצה בועת שכר הלימוד, הכותרות דיברו על הפקרות ועל חגיגות בשכר הבכירים, "אחר כך הבינו שיש פיקוח על המוסדות, שיש כאן רשם עמותות, ביטוח לאומי ומשרד החינוך, וזה לא שהמוסדות עושים מה שהם רוצים. הבינו שכדי להפחית את שכר הלימוד צריך סיוע כלכלי מסוים". הסכומים הללו, אומר הבכיר, מגיע מכספים קואליציוניים.

דבר נוסף שקרה הוא כניסתה של התוכנית 'עוז לתמורה' למשרד החינוך, שכזכור נתנה עוז לשכרם של המורים בתמורה לכך שיעשו עוד שעות בבתי הספר. "התוכנית לא נתנה תוספת שעות, אבל היא כן אפשרה לנצל את המשאבים בצורה נכונה יותר". תהליך שלישי שנמצא בהתהוות הוא גישתה של צמרת משרד החינוך למגזר הממ"ד. "כששי פירון היה שר חינוך, נוצרה שנאה עצומה לחינוך הדתי, וזה התפשט לכל דרגי משרד החינוך". ההוכחה של הבכיר היא שכל בכירי המשרד ידעו לצטט את התובנה שתלמיד בחמ"ד מקבל יותר מכל תלמיד אחר בממ"ד. "אם תיכנסי לאתר השקיפות התקציבית של משרד החינוך, תראי שהם לכאורה צודקים. אבל כל רואה חשבון יודע שבמספרים אפשר לשחק".

ומה שם המשחק? אוכלוסיות מוחלשות. "החמ"ד קולט עולים באחוזים יותר מכל מגזר אחר. הוא גם קולט ילדי חינוך מיוחד שמשתלבים בבית הספר יותר מכל מגזר אחר". האוכלוסיות המיוחדות האלה מגיעות עם שפע של תקציב כדי להחזיק סייעות וכיתות קטנות שהן הכרחיות בעבורן. "אם מחלקים את התקציב הכולל במספר התלמידים אז יש לתלמידי החמ"ד יותר, אבל זה פשוט לא נכון".

לדברי הבכיר, תהליך התאקלמותו של שר החינוך נפתלי בנט במשרד והבנת הכוחות והדעות של מי שסביבו ארך זמן מה. בתום התהליך הזה עזבה המנכ"לית מיכל כהן את תפקידה וההנהלה מתחילה להתחלף. הרוח החדשה שתבוא, הוא מאמין ומקווה, תקרא את הנתונים אחרת.

לא בסמכות ראש העיר

ולסיום חידה: שני מנהלי תיכונים בעיר, האחד ממלכתי והשני ממלכתי-דתי, הגיעו אל ראש העיר וביקשו מימון בשביל המוסד שלהם, מימון אשר מגיע להם מכוח החוק. כמה יקבל כל אחד מהם? התשובה, ובכן, תלויה ברצונו הטוב של ראש העיר. אם יש לו אינטרס באוכלוסיית התלמידים ובהוריהם, המנהל יקבל תקצוב גבוה, שיכול להגיע לאלפי שקלים לתלמיד לשנה. אם לא, הוא יכול לקבל רבע או שמינית או פחות. במקומות רבים יש פער עצום בין התלמידים הדתיים לחילונים ומשרד החינוך מתקשה לפקח על התהליך הזה, שמתרחש בין העירייה ובין המוסד. בסוף העניינים נסגרים לפי מצב הרוח והאלקטורט הפוטנציאלי של ראש הרשות.

גם זה אמור להשתנות בתקופה הקרובה. בעקבות משפט שהתנהל באחת הרשויות, הוחלט כי מעתה הרשתות יצטרכו לגשת למכרז כדי להפעיל מוסדות בעיר מסוימת. הנימוק "אני הייתי כאן קודם" או "אני תפסתי ראשון" יחזור לגן הילדים, וכל רשת שתרצה להפעיל מוסדות חינוך במקום מסוים תצטרך לגשת למכרז ולהוכיח שיש לה יכולת, התאמה וניסיון בחינוך והובלת תלמידים. ואיך זה קשור לשכר הלימוד? "חוזר המכרזים החדש יעגן את השותפות בין הרשת ובין הרשות המקומית. מעכשיו הרשות תהיה חייבת להשתתף ולסייע במימון ולא תוכל להתחמק מהמחויבות שלה". ועם כל הדברים האלה יחד, אולי בעתיד הקרוב עולו של שכר הלימוד יופחת מעט, ויישאר יותר נטו למשפחה.

[email protected]