הרב גפן ובני משפחתו
הרב גפן ובני משפחתוצילום: באדיבות ידידיה ונגובר

בספר חדש שרואה אור בימים אלו, נחשף סיפור חייו של הרב שם טוב גפן זצ"ל, מקובל ופילוסוף, אשר נודע בהגות רוחו המיוחדת. הרב גפן התגורר בעיר יפו, בסמוך לראי"ה קוק, והיה ידידו הקרוב.

בשנת תרס"ח כשהקים הראי"ה את ישיבתו ביפו, היה זה הרב גפן שניסח את תכנית הלימודים בישיבה, שכללה גם לימודי חול, ובהם מתימטיקה. המורה למתימטיקה היה הרב גפן עצמו, שהיה בעל ידע כללי נרחב במקצועות חול.

לרגל תשעים שנה לפטירתו של הרב יוצא לאור ספר חדש (שניתן לרוכשו כבר היום, מראש), ובו מתפרסמים לראשונה מאמרים מרתקים פרי עטו, לצד התכתבויותיו עם ידידיו ובהם הראי"ה קוק, גרשם שלום ואחרים. בספר כונסו גם תולדות חייו של הגאון המחבר, שהוא גם אבי משפחת גפן הישראלית אשר כמה מבניה ידועים כיום כאמנים מפורסמים.

על עריכת הספר מספר העורך ר' ידידיה ונגרובר, בראיון לערוץ 7: "את דמותו של ר' שם טוב הכרתי זה מכבר, ואף למדתי מעט מתורתו. הרצון להוסיף וללמוד עליו ועל שיטתו המיוחדת, הוביל אותי אל כתביו שטרם נדפסו, אשר שמורים עד היום בארכיונים. במשך עיוני בהם הבנתי שיש בהם חשיבות עליונה לעולם התורה והמדע, והחלטתי לפעול למען הוצאתם לאור.

''החלטתי להוסיף על המאמרים והאיגרות את תולדות חייו של הרב גפן, וכדי להאיר את דמותו אספתי גם כמה מאמרים על אישיותו ומשנתו. אגב, במסגרת התחקיר שערכתי עליו נפגשתי גם עם נכדתו של הרב שסיפרה לי בהתלהבות זיכרונות על הסבא הנערץ, ואף הציגה לי תצלומים מעניינים שלו".

בספר החדש מוצגת לראשונה דמותו של הרב גפן במלואה, תוך חשיפת פרטים רבים ולא ידועים על חייו. הגילוי החשוב ביותר הנוגע לתולדותיו הוא הקשר לישיבת הראי"ה ביפו – עובדה שכמעט ולא הייתה ידועה עד כה. מתברר שהוא היה ממש דמות מפתח בעת הקמת הישיבה ופעילותה.

תכנית הלימודים שהוכנה על ידי הראי"ה והרב גפן כללה בין היתר לימוד פנימיות התורה, אמונה ומחשבת ישראל, חכמות חול, מדעים ושפות זרות. לתלמידים המעוניינים בכך, ניתנה אפשרות ללמוד מלאכת־כפיים בבית המלאכה של תלמוד התורה 'שערי תורה'. בין התלמידים הידועים בישיבה היה הלל פרלמן, הלא הוא החכם מר שושני, שסיפורי אגדות מתהלכות עליו עד היום.

מתוך תולדות חייו של הרב גפן נשקפת דמות של תלמיד חכם מובהק העוסק יומם ולילה בתורה ובחכמה. רבים תיארו אותו כגאון, כאדם יוצא דופן, אשר הצליח להכיל ולשלב באורחות חייו צדדים המנוגדים זה לזה. חסידות ויראת שמים לצד עיסוק נרחב במדע; טבע שקט וסבלני וחתירה בלתי מתפשרת לאמת; תמימות ודקדוק במצוות יחד עם חשיבה ביקורתית נוקבת; מחשבה מטפיזית עם ידיים העוסקות בעבודת האדמה.

שיטתו המדעית המיוחדת עוררה התפעלות רבה בקרב מלומדים שעסקו בתחומים עליהם כתב. כולם התפעלו מהתעופה והיצירתיות המחשבתית שלו, גם אם לעתים היו כאלה שביקרו נקודות מסוימות בחידושיו.

אחת התעלומות היא מה גרם, אם כן, לכך שנשכחה דמותו ונדחקה לקרן זווית? משיב ונגרובר: "שני גורמים עיקריים שותפים לכך. הראשון שבהם – ענוותנותו וצניעותו, שבשלה לא ביקש לעצמו משרה ציבורית, ולא נדחף לפרסם את עצמו ברבים. השני – כי לא תמיד הצליח להעביר אל הנייר את עמקי מחשבותיו הגדולות, ופעמים רבות נשארו דבריו סתומים. כך או כך, עובדה היא שזכרו של הרב גפן אבד במשך השנים. אני שמח שעתה, בזכות הספר החדש, יפתח השער לעיסוק בדמותו ובתורתו".

עוד מוסיף ונגרובר ומספר כי "במהלך העבודה על הספר עמדו לנגד עיניי דבריו של הראי"ה על הרב שם טוב גפן כי "הגות רוחו והוצאת ספריו לאור עולם היא עובדא חיונית בדורנו", וכן דבריו של הרצי"ה על "החובה המוטלת בזה על מי שבידו לכתוב על דבר זה – לספר לדור ולקבוע בספרות את עניינו של היהודי והחכם הגדול הזה".

המוציאים לאור של הספר מציינים כי מתוך כתביו ומאמריו הרבים של הרב גפן נודעו עד היום בעיקר כתביו המדעיים, שכונסו בספר 'הממימדים, הנבואה והאדמתנות'. אף כי מוזכרים בהם עניינים תורניים רבים, אין הם עוסקים ישירות בנושאים אלו. בעקבות כך נוצר הרושם שכתביו קשים מאוד להבנה, מה שגרם לכך שמעטים הם המתאמצים ללומדם.

לעומת זאת בספר החדש מתפרסמים לראשונה מאמרים שלא היו ידועים עד היום, מאמרים מצטיינים בבהירותם ובמגוון הנושאים הנידונים בהם: תלמוד, מקרא, לשון, היסטוריה, גאוגרפיה, פסיכולוגיה, כימיה, תרבות ועוד. מכיוון שמאמרים אלו קלים יותר להבנה מן המאמרים שנדפסו בתוך הממדים, יש לראות בהם הזדמנות חדשה של פתיחת שער לתורתו והגותו הרחבה של הרב גפן.

ונגרובר מציין כי בספר כעשרים מאמרים בנושאים מגוונים. "אחד המאמרים נקרא "התת מודע האמוני" במאמר קצר זה מסביר הרב כי האמונה בתורה ובמצוותיה טבועה באופן בלתי מודע בנפש היהודי, תוך שימוש בהשאלה מן הפסיכולוגיה במושג התת מודע. במאמר אחר ("מקום מקדשנו") עוסק הרב גפן בחישובים על אודות מקום המקדש המקורי, וההשלכות הנובעות מכך לעניין כניסה להר הבית בזמן הזה, סוגיה שבימינו הינה רלוונטית מתמיד".

האם יש עוד כתבים שלא נדפסו בספר החדש? "כן. כתבים רבים וחשובים נעלמו במשך השנים. שנים לאחר פטירתו בחרו צאצאיו של הרב גפן להפקיד ארגז עם כתבים שלו למשמרת בארכיון הציונות הדתית שב'מוסד הרב קוק', אולם לצערי הרב הם לא נשמרו כראוי. כיום הכתבים החשובים כבר אינם שם. בין הכתבים הללו אני יודע שהיו גם חיבורים על המשנה ועל הזוהר, הערות לתורת המידות של שפינוזה, וחיבור תגובה למשנתו של א"ד גורדון. ללא ספק כתבים מעניינים ביותר".

לשאלה היכן הם אותם כתבים עלומים, הוא משיב: "הלוואי והייתי יודע... נותר לי רק לקוות שהם לא אבדו מן העולם. יתכן ובדרך כלשהי הם הגיעו לידיהם של סוחרי כתבי יד, ואני מתפלל ומייחל שנזכה למוצאם בעתיד".

"ברבות השנים נשכחה דמותו הייחודית של הרב גפן וכתביו נותרו מונחים בקרן זווית אפלה. עתה, משיוצא ספר זה לאור – נפתח שער רחב להכרת דמותו ותורתו. אני מקווה כי מורשתו, רעיונותיו העמוקים ושיטתו הייחודית יתפשטו בקרב הציבור", חותם ונגרובר.

הרב גפן ומשפחתו
הרב גפן ומשפחתוצילום: באדיבות ידידיה ונגובר
מכתבו של הראי"ה לאוסישקין על הרב גפן
מכתבו של הראי"ה לאוסישקין על הרב גפןצילום: באדיבות ידידיה ונגובר
מצבת קבורתו של הרב גפן זצ"ל
מצבת קבורתו של הרב גפן זצ"לצילום: באדיבות ידידיה ונגובר