מפקדי צה''ל שעורכים ביחידותיהם פעילויות חינוכיות לציון חמישים שנה לניצחון המוחץ של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מחויבים להיצמד לתיק ההנחיות שהפיץ חיל החינוך והנוער והגיע לידי ערוץ 7.
בתיק ההנחיות ישנם מסמכים ובהם רשימת נושאים שבהם יש לעסוק בכל פעילות חינוכית, לצד רשימת נושאים שבהם אסור למפקדים לעסוק כאשר הם עומדים בפני חייליהם.
במסמך שנקרא ''דגשים הסברתיים'', תחת הסעיף ''איחוד ירושלים'' נאמר כי ''ההישג המשמעותי ביותר המלחמה הוא איחוד ירושלים כבירת ישראל, 19 שנה לאחר מלחמת העצמאות. ירושלים מהווה את ליבו הפועם של העם היהודי ועיר הקודש לשלוש הדתות, המשלבת בין עבר הווה ועתיד''.
יחד עם זאת נקראים המפקדים לברור בקפידה את המילים בהן הם עושים שימוש, ולא לומר חלילה שירושלים שוחררה במלחמת ששת הימים.
''ישנם שני צירופי לשון מקובלים בנוגע לפעולה הצבאית ותוצאותיה בירושלים במלחמת ששת הימים - שחרור ירושלים ואיחוד ירושלים, לצורך הפעילות החינוכית בצה''ל נקבע השימוש בביטוי 'איחוד ירושלים'".
בחיל החינוך נשענים על חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שבו מופיע הביטוי ''ירושלים השלמה והמאוחדת'', ולא ''המשוחררת''. בנוסף טוענים כי במשך 19 השנים שבין 1948 ל-1967, המונח השגור לגבי ירושלים היה ''ירושלים המחולקת'', ולכן היפוכו של המצב הזה לאחר המלחמה הוא ''ירושלים המאוחדת''.
סיבה נוספת להעדפת המילה ''מאוחדת'' על ''משוחררת'', היא העובדה שממשלת ישראל קבעה כי יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל התקיים בסימן ''יובל שנים לאיחודה של ירושלים'', ''ובהתאם לכך גם צה''ל עושה שימוש בשפה זו''.
נכסים תמורת שלום
במסמך הנקרא ''מאפייני מלחמת ששת הימים'' ישנה התייחסות לתוצאות המלחמה מבחינה מדינית, ונכתב כי ''לראשונה זכתה ישראל בנכסים אשר היה מוסכם על אומות העולם כי ניתן להמירם בשלום''.
אנשי חיל החינוך לא מפרטים האם לדעתם הר הבית, הכותל המערבי, או יתר אדמת ארץ ישראל הם ה''נכסים'' שאותם ניתן ''להמיר בשלום''.
יהודה ושומרון
במסמך ''דגשים הסברתיים'' נאסר באופן מפורש על מפקדי צה''ל לדבר עם חייליהם על הזכות ההיסטורית של עם ישראל בארץ ישראל.
''במפגש המורכב בין תפיסות עולם שונות עלינו להדגיש את העובדה שהכרת הזיכרון ההיסטורי שאזור יהודה ושומרון מזמן, אינו משקף עמדה פוליטית", ועל כן נדרשים המפקדים ''להדגיש את ההפרדה שבין זכות וזיכרון. כמו כן יש להימנע בעיסוק במעמדו של השטח או זכותנו עליו''.
ניצחון במלחמה? זו שאלה פילוסופית
במסמך נוסף שהופץ למפקדי צה''ל ולסגלי החינוך ביחידות, תחת הכותרת ''אתיקה של הסברה'', ישנה התייחסות לערך הניצחון במלחמה שעליו מקפיד הרמטכ''ל גדי איזנקוט לחזור בכל נאום שאותו הוא נושא, ומשום מה נעדר דווקא מהשיח על מלחמת ששת הימים.
"אין ספק כי טבע העימות המוגבל המאפיין את לחימת צה''ל כיום שונה מאופי המלחמה הכוללת שאפיין את מלחמות העבר", נכתב שם. ''טבען השונה של המלחמות משפיע על מהותו של הניצחון''.
''השאלה מהו ניצחון צבאי היא שאלה פילוסופית מעניינת שיש לה אולי השפעה על דרג מקבלי ההחלטות המטכ''לי והפוליטי אך היא לא רלוונטית אלינו'', נטען במסמך של החיל החינוך, שאוסר על המפקדים בצה''ל להשוות בין ערך הניצחון שאפיין כל-כך את מלחמת ששת הימים, לבין ערך הניצחון בצה''ל כיום.
תגובת דובר צה"ל:
"התכנית החינוכית ליובל למלחמת ששת הימים נותנת דגש על ערכי צה"ל, סיפורי הגבורה ורוח הלחימה של לוחמי ששת הימים. הנצחון הצבאי במלחמת ששת הימים עומד בליבה של כל פעילות חינוכית של צה"ל בנושא ונותן דגש על שימור ערכים אלו והדגשתם גם בקרב לוחמי צה"ל כיום.
''כל ניסיון לייצר מצג שווא, לפיו ישנה משמעות פוליטית בתכנים אלו, אינו עולה בקנה אחד עם המציאות ועם כוונת התכנית- נהפוך הוא.
''חומרי ההסברה מדגישים את החשיבות החינוכית של ירושלים וטיפוח תחושה איתנה של משמעותה לעם היהודי ולמדינת ישראל. החומרים עוסקים בקשר של עם ישראל ליהודה ושומרון ומעמידים במרכז את הניצחון הצבאי תוך עיסוק נרחב במורשת הקרב, חינוך ערך הממלכתיות, הדגשת המאחד והמלכד והימנעות מעיסוק בנושאים פוליטיים.
''מלחמת ששת הימים הנה אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של צבא הגנה לישראל. מפקדי צהל ימשיכו לפעול על מנת לשמר את זיכרון המלחמה ולחזק את רוח הלחימה בקרב המשרתים בצה״ל".
גורמים צבאיים מציינים עוד כי ''הציטוט שמביא הכתב אינו מתוך המסמך המעודכן. המסמך המעודכן נכתב "ברמת הדרג הלוחם כאז, כן היום, למסגרת לוחמת מוגדרת מטרות צבאיות שיש לעמוד בהם. עמידה במשימות היא ההישג המצופה מהחייל והמסגרת".