השופט בדימוס אליעזר גולדברג
השופט בדימוס אליעזר גולדברגצילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

נציב קבילות הציבור על שופטים, השופט אליעזר גולדברג, הגיש הבוקר (רביעי) את הדו"ח השנתי של הנציבות לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור.

בשנת 2016 נתן הנציב החלטות ב-857 תלונות, מתוכן בוררו לגופן 523 (61%) תלונות. 76 תלונות נמצאו מוצדקות (14% מתוך אלה שבוררו לגופן), ו-16 תלונות הצביעו על ליקוי מערכתי (3% מתוך אלה שבוררו לגופן). לשם השוואה, בשנת 2015 18% מכלל התלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות, ו-2% הסתיימו בקביעה כי מדובר בליקוי מערכתי.

בשנת 2016 הוגשו 31 תלונות נגד שופטי בית המשפט העליון, אך לא נמצאו תלונות מוצדקות. 138 תלונות הוגשו ב-2016 נגד שופטי בתי משפט מחוזיים, עלייה של כ-12% משנת 2015, אז הוגשו 123 תלונות.

כנגד שופטי בתי משפט לענייני משפחה הוגשו 175 תלונות, עלייה של כ-9% משנת 2015, אז הוגשו 160 תלונות. 10 תלונות נמצאו מוצדקות. בדומה לשנים קודמות, גם השנה לא הוגשו כלל תלונות נגד שופטי בתי הדין הצבאיים, למרות שבסמכות הנציבות לבררן.

כמעט מחצית מהתלונות שנמצאו מוצדקות (47%) היו על שופטי בתי משפט השלום.

באחת התלונות קבע הנציב, כי דברי שופטת למתלונן, כי "בבית המשפט עושים משפט ו'צדק' הוא שם של כוכב בשמיים", אינם מסוג הדברים שראוי להשמיע לנאשם. אכן, יכול שיתקיים פער בין הצדק והאמת העובדתית לבין האמת המשפטית כפי שקובע אותה בית המשפט; אולם על בית המשפט ליצור בעיני המתדיינים, ככל שניתן, את התחושה כי היושב בדין מבקש לעשות משפט צדק.

מתלונן נוסף טען שבמהלך דיון בתביעה שהוגשה נגדו לשינוי זמני השהות של ילדיו התבטאה כלפיו השופטת באופן שאינו ראוי וכינתה אותו בפני כל הנוכחים באולם "אדם שהוא לא גבר". השופטת בתגובתה לא זכרה כי אמרה את הדברים, ואילו בא כוח האישה ציין, כי השופטת אמרה למתלונן כי אינו גבר הגון לאור חוסר ההתחשבות שגילה כלפי אשתו לשעבר, שעמדה ללדת.

הנציב קבע בהחלטתו, כי כך או כך, מדובר באמירה פוגעת, גם בנסיבות המתוארות על ידי בא כוח האישה, וטוב הייתה עושה השופטת אילו נמנעה מלחלק למתלונן ציונים

מנגד, דחה הנציב תלונה הוגשה אשר להתבטאות של בית המשפט המחוזי "כי כאן זה לא שוק באר שבע", שנועדה להשיב את הסדר באולם בית המשפט על כנו. הנציב קבע, כי הערת בית המשפט לעורכת דין לא הצדיקה, בנסיבות העניין, את תלונתה. ההערה שימשה כמטאפורה וכקריאה להשלטת סדר בבית המשפט. לשוק באר שבע חן מיוחד משלו, אך מה שיאה לשוק אינו מתיישב, בהכרח, עם סדרי הדיון בבית המשפט.

מתלונן, עורך דין ששימש כתורן מעצרים מטעם הסנגוריה הציבורית, הלין על כך שבתגובה להצעתו לשחרר את החשוד בערובה, שאל אותו השופט אם הוא מוכן לקחת את החשוד לביתו. החשוד מצידו הלין על אי רישומם של דברי קצין שירות בתי הסוהר בדיון לפיהם הוא כבר הובא בפני פסיכיאטר שקבע כי אינו מסוכן.

השופט מסר בתגובתו לתלונה כי שאלתו למתלונן אם הוא מוכן לקחת את החשוד לביתו נשאלה בציניות והוא מצר עליה. לדבריו, הדבר ארע כתוצאה מכך שאיבד באופן חריג את שלוותו נוכח התנהלותו של עורך הדין בדיון. הנציב ציין בהחלטתו כי על בית המשפט לנהוג בנוכחים בדיון לפניו – בעלי דין, באי כוחם, עדים ובאי משפט אחרים – "באורח מכובד, באורך רוח, במתינות, בסובלנות, ובאדיבות" ולהשרות באולם אווירה נינוחה. עליו להימנע מהערות פוגעניות או מעליבות כלפי כל אדם. בשל העדר התיעוד בפרוטוקול של דברי הקצין ובשל העדר כל התייחסות בהחלטה שנתן השופט למידע החשוב שמסר הקצין, נמצאה התלונה מוצדקת.

מתלונן, שהיה עד לתאונת דרכים (אך לא היה צד לתביעה), העיד מטעם הנתבעים. לאחר עדותו נרשם מפי הצדדים כי הם הגיעו לפשרה לפיה הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סכום כספי מסויים והסכמתם קיבלה תוקף של פסק דין. לאחר מתן פסק הדין, ביקשה השופטת מהמתלונן לחתום על הפרוטוקול (נוסף על הצדדים לתיק). הוא עשה כן והוסיף בכתב שהוא בעל הרכב ולא צד לתביעה. בתגובה לכך, קרעה השופטת את הפרוטוקול בפני כל הנוכחים באולם, והורתה להוציא פרוטוקול חדש תוך הרמת קול על המתלונן באומרה שלא צריך את החתימה שלו ושהיא "לא אוהבת חכמולוגים".

הנציב קבע בהחלטתו, כי לא מובן מדוע היה צורך לקרוע (בזעם) את המסמך עליו חתם המתלונן; הרי אין באותה תוספת שהוסיף - שאינו צד לתביעה – כדי לשנות מאומה, שכן עובדה זו ידועה היתה לכל.

לדבריו יש הגיון בבקשה שיחתום גם הוא על הסכם הפשרה, שכן החיוב הכספי הוטל גם על הנתבעת שהייתה מבטחת הרכב שלו, ולחיוב זה עשויה להיות חשיבות ביחסים שבין המתלונן למבטחת. הנציב חזר והדגיש את חובתו של בית המשפט לנהוג בנוכחים בדיון בפניו – בעלי דין, באי כוחם, עדים ובאי בית משפט אחרים – "באורח מכובד, באורך רוח, במתינות, בסובלנות ובאדיבות" ולהשרות באולם בית המשפט אוירה נינוחה.

עוד הסביר הנציב כי עליו להימנע מהערות פוגעניות או מעליבות כלפי כל אדם. ''בנסיבות המקרה לא היה מקום לכעס שהופנה כנגד המתלונן ולאקט הקריעה של כל הפרוטוקול – התנהלות שפגעה ברגשותיו של המתלונן שלא לצורך, ולכן קבע הנציב שהתלונה מוצדקת''.

בשנת 2015, 35% מהתלונות המוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטה. הדו"ח הנוכחי מצביע על ירידה בשיעור התלונות מסוג זה (המהוות 25% מהתלונות המוצדקות), אך לצידה מופיעה עלייה בשיעור התלונות הנוגעות לליקויים בניהול משפט - 38% בשנת 2016, לעומת 23% בשנת 2015.

לפי הדו"ח, כנגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת אחת. יתרה מכך, בשנתיים האחרות הנציבות החלה לקיים מעקב שוטף אחר אופן הטמעת החלטות הנציב במערכת השיפוט. מבחינה זו עולה כי ישנה תופעה של קידום שופטים ומינוי שופטים בדימוס כשופטים עמיתים, חרף העובדה שנמצאו בעניינם תלונות מוצדקות בעבר.

"הנציבות מצפה בעניין זה לשיתוף פעולה עם מערכת השיפוט על מנת שניתן יהיה לבחון בעתיד את הקשר בין הציונים שקיבלו המועמדים לשיפוט, באותן אמות המידה הנבחנות בקורס שעורך המכון להשתלמות שופטים, לבין טיב התלונות, מספרן והתפלגותן – ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שנתמנו לשפיטה", לשון הדו"ח.