בשבע מהדורה דיגיטלית

הרב יובל שרלו: להפעיל שיקול מוסרי

האם נבחר ציבור שנחקר בחשד לפלילים צריך להשעות את עצמו?

נעמה בן-חיים , י"ד בסיון תשע"ז

הרב יובל שרלו
הרב יובל שרלו
צילום: דוברות צֹהר

הטלת חובה משפטית על נבחר ציבור להשעות את עצמו משעה שיש תלונה נגדו מסוכנת מאוד. היא מעניקה כוח לחורשי רעתו; היא נותנת למשטרה אפשרות לחסל פוליטית דמויות שאינן נראות בעיניה; היא מזינה אווירה של לינץ' ציבורי, ומקדמת מצב שבו נשפטים אנשים בכיכר העיר; היא פוגעת בבוחרים של אותו ציבור, שמאבדים מכוחם הפוליטי; היא מקדמת את השימוש בעלילות שווא, ועוד.

כל זה נכון כל עוד אנו עוסקים בסוגיה שעיקרה הוא משפטי. אולם ישנן חובות מצוותיות ומוסריות, שאף שאינן נתונות לכפייה משפטית - הן מוטלות על האדם שיוצאת עליו שמועה רעה. הוא צריך לדעת כי המשך היאחזותו בכיסאו אפשרי רק במקרה שהוא אכן טהור, נקי וזך, ומדובר אך ורק בעלילת שווא שנאמרת נגדו. במצבים אחרים הנזק שהוא גורם הוא עצום, ומוטלת עליו חובה אתית להשעות את עצמו.

מדובר בנזק בהיקפים מרובים: נזק לציבור שהוא מייצג, בכך שמוטמעת ההכרה שציבור זה מוכן לקבל אנשים לא מוסריים המייצגים אותו; נזק לאלה שהוא פגע בהן או בהם, בכך שהן רואות אותו מתחמק מקבלת אחריות, עיניהן כלות, והן הפגועות נותרות במחשכים ובלי מענה; נזק לעצמו, שכן כשמתגלה שהוא מסתתר מאחורי מניפולציות היחס אליו על ידי אנשי מוסר הוא כאל מי שלא זו בלבד שחטא, אלא שגם לא קיבל אחריות על מעשיו. זהו מעשה שלא יסולח, בשל הפגיעה החמורה שיש בו.

החלוקה הזאת בין ההיבטים המשפטיים להיבטים המוסריים נמצאת באין ספור תחומים בעולמה של תורה, ואנו חייבים לאמץ אותה ולדעת כי לא "מלוא כל הארץ משפט", ואנו מחויבים גם להיקפים גדולים מאוד שהם במערכת הסובבת את התורה, ולא חרבה ירושלים אלא מפני שדנו בה דין שכל כולו משועבד לשפה המשפטית.

הרב יובל שרלו

ראש תחום אתיקה בארגון רבני צֹהר