מבחינת הקטארים כל יום של מצור מחריף את מצבם. נמל הים בדוחא
מבחינת הקטארים כל יום של מצור מחריף את מצבם. נמל הים בדוחאצילום: Stringer, רויטרס

אֶמיר קטאר, תמים בן חמד אל-ת'אני, לא האמין שזה קורה לו. מי שדוגל בסיסמה ש"הכסף יענה את הכול", הופתע השבוע ממהלך משולב של מרבית מדינות המפרץ, יחד עם מצרים, שהפכו את ארצו למבודדת ואותו עצמו למי שצריך להתמודד עם משבר בסדר גודל שטרם נתקל בו.

זו לא הפעם הראשונה שיחסי מדינות המפרץ וסעודיה נקלעים למשבר. במרץ 2013 החליטו סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין להשיב את שגריריהן בדוחא, בירת קטאר, להתייעצויות, לאחר שטענו שהמדינה תומכת בגורמים קיצוניים ובטרור וכן מפעילה כלי תקשורת עוין, כשהכוונה הייתה לערוץ אל-ג'זירה.

חודשים ארוכים נמשך המשבר הזה, שהסתיים בסופו של דבר בהתחייבות של קטאר ליישר קו עם יתר המדינות. ההתחייבות החזיקה שנתיים-שלוש, אבל כעת היחסים שוב הגיעו לנקודת רתיחה, הפעם ברמה גבוהה הרבה יותר. ניתוק קשרים דיפלומטיים, ומצור של ממש על קטאר, שבו נוטלות חלק פרט למדינות המפרץ גם מצרים, תימן ולוב, וגירוש כלל הדיפלומטים הקטאריים.

בכל שעה שעוברת, הנזק הכלכלי והתדמיתי למדינה הקטנה בת 2.7 מיליון התושבים הולך וגדל. האזרחים הלחוצים מרוקנים את מדפי הסופרמרקטים ומביטים לעתיד בחרדה עמוקה ובציפייה דרוכה לבאות. הסיפור כולו מעמיד את המשטר הקטארי במבוכה גדולה מאוד.

איך הכול התחיל? מתברר שהדם הרע בין סעודיה ושכנתה הקטנה זורם כבר זמן רב. "הקטארים התחברו עם האחים המוסלמים וגם עם טורקיה, ורואים שהציר הזה שילב ידיים בעבר עם חמאס. הם תמכו במצרים במוחמד מורסי, כשהסעודים תמכו בא-סיסי", מסביר ד"ר ערן לרמן ממרכז בגין-סאדאת, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי.

מדוע דווקא עכשיו הגיע צעד דרסטי?

"האחים המוסלמים בשקיעה, וקטאר נמצאת בנקודה שאפשר ללחוץ עליה. גם הביקור של טראמפ הכניס רוח במפרשים של מדינות המפרץ, והן עושות מהלכים שקודם חששו לעשות. אנחנו מתקרבים לנקודה שבה דאע"ש נמצא במצב קשה מאוד, למרות הפיגועים האחרונים שראינו במנצ'סטר ובלונדון. הסעודים מרגישים את הרוח הגבית, והם פועלים באופן נחרץ יותר נגד הטרור. הם שומעים את המסר הזה מהאמריקנים ומעבירים אותו הלאה. אנחנו רואים את זה אפילו ביחסים בין הרשות הפלשתינית לחמאס בעזה, שהם לוחצים אותו חזק".

עד כמה זה קשור אלינו כאן בישראל?

"אנחנו עמוק בתוך התמונה. מבחינתנו זה חיובי, מצד אחד, כי גוברת התמיכה בנו מצד ידידינו במחנה המתון. מצד שני, אנחנו לא רוצים ללחוץ על עזה יותר מדי, כי אם היא תתפוצץ יעופו עלינו חלקים. ישראל היא חלק מאותו מחנה מתון שלא רוצה לראות עוד מהפכות שגוררות אותנו לחור שחור אסלאמי קיצוני כמו זה של דאע"ש. אנחנו לא 'עם לבדד ישכון' מבחינה זו".

למה מצפות כעת מדינות המפרץ? מה קטאר צריכה לעשות?

"הם מצפים שקטאר תכרע ברך ותאמר: 'מצטערים, לא ידענו שהרחקנו לכת, אנחנו בסך הכול האחות הקטנה. נשלח את חמאס מכאן ונפסיק את הסיוע לארגוני הטרור'. זה כמובן בצורה מוקצנת. הקטארים כבר ניסו לתרץ תירוצים שונים ולהגיד שהם לא תומכים בטרור וכבר מתחילים להתנצל, ואפילו היו דיווחים שגורשו משם גורמי חמאס ויסולקו עוד על פי רשימה שישראל תגבש. הנחת העבודה של מי שמפעיל את הלחץ היא שברור שהוא יפעל את פעולתו".

התערבות אמריקנית יכולה לשנות את התמונה?

"טראמפ ואנשי ממשלו קרובים הרבה יותר לעמדה הסעודית, אבל יש להם בסיס חשוב וגדול מאוד בקטאר. הקטארים ידעו תמיד למרוח את שני הצדדים של הפרוסה, לתמוך בטרור אבל לקיים קשר קרוב עם האמריקנים. גם ביחס לישראל הייתה להם תקופה של הסתה קשה נגדנו, במקביל לקיום יחסי מסחר ענפים איתנו. הם יודעים לשחק משחק מורכב. בשורה התחתונה האמריקנים יודעים שקשה להוציא משם את בסיס חיל האוויר המרכזי שלהם במזרח התיכון, אבל הם יכולים להפעיל לחץ ולדרוש מקטאר לעשות צעדים כדי לפתור את המצב".

מהלך מסוכן

ד"ר ערן סגל, מומחה למדינות המפרץ הערביות וחוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, מסתכל על הדברים קצת אחרת. ראשית, הוא מדבר על גורם ההפתעה בצעד של סעודיה וחברותיה. "זה מפתיע אותנו, בעיקר בעוצמה ובנועזות של המהלך. זה צעד שלא קרה אף פעם בין מדינות המפרץ. ב‑2014 היה מצב דומה לתשעה חודשים שכלל החזרת שגרירים, אבל לא היה מצור. במשך כל תשעת החודשים אז היו שמועות על מצור, אבל זה לא קרה. הפעם זה היה מיידי. לא היה מצב של החרפה הדרגתית והתניה, אלא מההתחלה הוטל מצור באופן שהפתיע את הקטארים".

הוא גם מבהיר שמדינות כמו מצרים הן שוליות בתוך הסיפור הזה. "השחקניות האמיתיות בעניין הן מדינות המפרץ, ובעיקר סעודיה שרוצה להפוך את קטאר ללא שחקנית. כלומר, שתפסיק להיות עצמאית, ולא תנהל מדיניות חוץ שמנוגדת לזו הסעודית".

הסיפור כאן הוא באמת מלחמה בטרור?

"יש הרבה שמנסים לקשר את המשבר הזה לאיראן, או לחמאס, ואפילו לחותים בתימן. אני לא מסכים לפרשנויות האלה ולדעתי הנקודה היא יישור קו. הסעודים הצליחו להכפיף חלק ניכר מהעולם הערבי לתפיסה שלהם, ואז דווקא השכנה הקטנה שלהם, שאותה הם רואים כחלק מהחצר האחורית שלהם ולא כמישהו שצריך להתחשב בו, מפגינה דעות עצמאיות. הנושא הזה הוא חלק מהתפיסה הסעודית שאומרת ששכנה קטנה כמו קטאר לא יכולה לנהל מדיניות חוץ עצמאית. הסיבה שהאירוע הזה מתרחש דווקא עכשיו היא כמובן טראמפ. אין פה איזה צעד מסוים שהקטארים עשו לאחרונה, אלא העובדה שטראמפ נותן לסעודים את מה שאובמה לא נתן להם, וזה יד חופשית לעשות מה שהם רוצים.

אתה רואה סיכוי לפשרה בין הצדדים?

"הייתה שמועה שיסגרו את אל-ג'זירה כדי לפתור את המשבר הזה, אבל אני לא בטוח שזה הכיוון. ב‑2014 הקטארים הבטיחו להפסיק לנהל מדיניות חוץ עצמאית ולתאם כל דבר עם הסעודים, והם שמרו על זה עד שלב מסוים. הבעיה היא שבניגוד ל‑2014, הפעם אין זמן. מבחינת הקטארים כל יום של מצור מחריף את מצבם. השאלה היא מה הם יכולים לתת בתוך זמן קצר כדי לרצות את הסעודים".

ד"ר סגל מעריך שארצות הברית תהיה גורם שיכול לשנות את התמונה. "האמריקנים הם פקטור כאן, כי הם יכולים לעצור את הסעודים ובצורה משמעותית יותר את הקטארים, תוך ויתור על הבסיס האמריקני המשמעותי שם. לאמריקנים יש יכולת להשפיע על קטאר, אפילו יותר מסעודיה".

"זה מהלך שעלול להיות מסוכן מאוד", אומר ברוס רידל, חוקר במכון ברוקינגס האמריקני, שטוען שהצעד שנקטה סעודיה עלול לפגוע בטווח הארוך במאבק הערבי בטרור, שאותו רוצה הנשיא טראמפ להוביל. "הסעודים ובני בריתם אמנם משתוקקים להעניש את קטאר על מגוון דברים: התמיכה באחים המוסלמים, היד החופשית לאל-ג'זירה ובעיקר הקשר עם איראן. אבל מה שמתרחש כאן עלול ליצור בסופו של דבר נתק פנים-ערבי, שיפורר את החזית האנטי-טרוריסטית מבפנים", הוא טוען.

כל המומחים מסכימים כי השאלה המרכזית כאן היא מי ימצמץ ראשון. אין ספק כמעט שזו תהיה קטאר. שאלת המחיר היא העיקרית, במיוחד לנוכח העובדה שהנשיא טראמפ הביע אמפתיה לצעדים נגד קטאר, וסיפר שמנהיגי ערב גילו לו שהנסיכות הקטנה שקועה עד צוואר במימון טרור. בניגוד לסבב הקודם לפני שלוש שנים, הסעודים רוצים הפעם לא פחות מהשפלה וכניעה. האם הדוד סם יחלץ את קטאר מהמבוכה? ספק גדול. כשהזמן הולך ואוזל, אמיר קטאר מנסה למצוא את הנוסחה שתפגע בארצו בצורה הכי פחות משמעותית, אבל שתספק את סעודיה. בינתיים, ללא הועיל.