שיחות מפגש ועומק
שיחות מפגש ועומקצילום: בית הרב

בימים שני ושלישי השבוע התקיים "מסע המושבות" העדכני שאותו יזם וארגן בית הרב קוק.

על המסע שכלל מפגשים בין דמויות שונות בחברה הישראלית-ציונית שוחחנו עם הרב אברהם טייץ מנכ"ל בית הרב קוק.

"היה מסע מדהים. מעל המצופה", מסכם הרב טייץ את האירוע ומספר: "המשתתפים היו מגוונים כשלעצמם, מנוב שברמת הגולן ועד באר שבע, ממקומות וישובים שונים, מי יותר מקפיד במצוות ומי פחות וגם כאלה שאינם שומרי מצוות. במשך המסע עצמו הדיונים היו מאוד משמעותיים סביב הסוגיות שעלו בעקבות מסע הרבנים".

יצוין כי בעוד מסע המושבות המקורי הפגיש רבנים כדוגמת הרב קוק, הרב חרל"פ והרב זוננפלד עם החלוצים הרי שבשיחזור מסע המושבות המשתתפים במסע הם בני מגזרים שונים שיצאו למפגש עם אנשי ההתיישבות. כשהוא עומד על ההבדל הזה אומר הרב טייץ: "אנחנו משתדלים לבצע את השליחות שהרב קוק עשה. המטרה של הרב קוק הייתה להיפגש עם ציבור שאינו שומר מצוות ולהפגיש גם את הרב זוננפלד עם החלוצים. לכן אנחנו, במסעות שלנו, נפגשים עם אנשי הישוב בקיבוצים ובמושבים, וגם משתדלים שהאנשים המסיירים בתוך המסע עצמו יהיו מגוונים שונים, וברוך ה' אכן במסע הזה הציבור היה מגוון, מה שתרם לפיתוח השיח שהיה מגוון ומעמיק".

על הנושאים שעלו במפגשי המסע הוא מספר: "עלו נושאי חינוך ושמירת הזהות היהודית ובכלל מהי הזהות היהודית, נושא של מבני דת כמו בתי כנסת ומקוואות, כמה משאבים יש להשקיע בהם. הדיון הנוקב והמשמעותי יותר היה עד כמה ניתן להיות פתוחים לקהלים שונים. היו שהביעו חשש מפתיחות היתר לציבור החילוני כיוון שיש בכך חשש לחינוך הילדים, והיו שאמרו שדווקא הסגירות בעייתית מבחינת חינוך הילדים כי לא מכינים אותם להתמודדות".

על הדיון הזה שבו למעשה הופך הקהל החילוני לנושא הדיון, נשאל הרב טייץ אם המציאות הזו לא הייתה מעט מביכה ולא נעימה עבור הקהל החילוני שבין הנוכחים, והוא מציין שאכן כן. "אחת המשתתפות אמרה שהיה לה לא פשוט ומורכב, אבל זה חלק מהעניין, לדעת לפתוח את הנושאים ולשמוע את העמדות השונות והדבר הזה נעשה. הדוברים הרשמיים של המקומות השונים מביעים גם הם עמדות ולא רק מספרים על המסע כפי ששמעו עליו מעדויות בישובים השונים".

על הדוברים הללו מספר הרב טייץ ומציין את אחת הדוגמאות, שלמה שדאור ממרחביה, חבר תנועת מרץ, "הוא יליד המקום, הוריו ממקימי מרחביה ומספר על המסע עצמו וההתמודדות שלהם. הוא שמע על המפגש מזקני הישוב ומצא בארכיון של מרחביה תיעוד שמספר על מסע המושבות. הדברים שעולים מהעדויות של האנשים מלמדים על הערכה רבה על עצם הגעתם של הרבנים לישובים שהיו במקומות מבודדים בתקופה שהדרכים היו קשות. הגיעה קבוצת רבנים שרוצה לראות ולפגוש אותם והדבר הוביל להערכה וכבוד. מעבר לזה היו דיונים עם הרבנים, היו גם שומרי מצוות מבין אנשי המושבים והשיח היה סביב סוגיות של חינוך".

על המפגשים הטעונים לעיתים בין הרבנים לחלוצים הוא מספר כי באחד המקרים קם אחד החלוצים במפגש שהתקיים בחדר האוכל והטיח ברבנים שאם הם באו כדי להטיף וללמד אותם הרי שאין בכך צורך והם אינם מעוניינים בזה והרב קוק השיב ואמר 'לא באנו להשפיע. באנו להיות משופעים מגודל המסירות שלכם על ארץ ישראל'. "לומר שהדברים לא סותרים את תורת ישראל זה מחזק, אבל עם זאת מבקשים בכמה דברים להתחבר למורשת הגדולה של עם ישראל. הסגנון של הדברים תפס מקום ועל כך אנחנו שומעים מהאנשים".

"אנשי המקום התייחסו לרב כרב מיקל בסוגיות כמו שמירה ועבודות בשבת. אנחנו יודעים שהרב לא היה מיקל ולא ויתר על קוצו של יוד בהלכה, אבל עם ידע לתת מענים הלכתיים כמו היתר המכירה שבער בעצמות התושבים. דמותו של הרב מתקבלת כמי שיודעת להתייחס לבעיות ומצאת את הדרכים לפתור אותם על פי ההלכה והמסורת".

על משפט זה שאותו אמר הרב קוק לאותו חקלאי חלוץ, נשאל הרב טייץ אם הדברים חלחלו גם בקרב הציונות הדתית, שהרי ידוע הסיפור על תלמידי הרב צבי יהודה קוק, בנו של הרב, שהגיעו אליו ממפגש עם קיבוצניקים וכששאל אותם מה למדו הם מאנשי הקיבוץ היה מי שהשיב לו שאין להם מה ללמוד מהם. הרב טייץ משיב ואומר כי אכן "יש עדיין הרבה עבודה לעשות גם אצלנו במובן הזה, אבל מהסיפור הזה אנחנו רואים שהדבר חלחל ברב צבי יהודה, שהוא בנו ותלמידו הבכיר של הרב. זה אחד המסרים החשובים ביותר בציונות הדתית - לחפש את נקודת האמת בכל אחד ואחד, כפי שהרב אומר. היכולת של הרב לתקשר עם קבוצות שונות ומגוונות נובע מהיכולת לאתר את הנקודה הפנימית באנשים ולהתחבר אליה, ומתוך כך הייתה להם מוכנות לשמוע את דבריו".

"אנחנו לא באים להטיף או לומר מה לעשות, למרות שאנחנו לא חוששים לומר את עמדתנו ואת כאבנו מכך שאנשים לא שומרים תורה מצוות. אנחנו חפצים בכך ואומרים זאת, אבל שהדברים נאמרים בנעימות ובסבלנות ומתוך הקשבה גדולה מאוד".

עוד נשאל הרב טייץ אודות הבדל משמעותי נוסף בין המסע ההוא למסע החדש, וזהו העדרם של גורמים חרדיים במסעות הנוכחיים לעומת המקום המרכזי שקיבלה נוכחות של הרב זוננפלד במסע ההוא. "הסוגיה הזו לא הייתה קלה אז והיא לא קלה היום. מי ששכנע את הרב זוננפלד היה הרב חרל"פ זצ"ל שהיה גם תלמידו של הרב קוק וגם תלמידו של הרב זוננפלד. כנראה שצריך כוח מחבר שיחבר בינינו לבין הציבור החרדי, למרות שיש מסעות שמצטרפים אליהם המכונים חרדים, אבל זה לא מספיק, זה תלוי בתהליכים יותר גדולים. היום יש גם פתיחות בציבור החרדי להרבה עניינים אחרים שדרכם אפשר יהיה להגיע למסע לימוד משותף".