בשבע מהדורה דיגיטלית

ארז תדמור: פתרון חלקי לבעיה עמוקה

קוד אתי לאוניברסיטאות – מהלך מתבקש או פגיעה בחופש האקדמי?

נעמה בן-חיים , כ"א בסיון תשע"ז

ארז תדמור
ארז תדמור
צילום: מאיר אליפור

הקוד האתי העומד כעת על הפרק הוא פתרון חלקי מאוד לבעיה עמוקה וחמורה. בנושאים מסוימים, כמו למשל שיתוף הפעולה בין הקליניקות המשפטיות לארגוני שמאל רדיקלי, הקוד האתי יכול להיות צעד חשוב. אך הבעיות באקדמיה עמוקות יותר ונוגעות לאופן התנהלותם של חוגים שלמים במדעי החברה והרוח.

בעיות היסוד הן שתיים: הליכי המינויים בשיטת "שמאלן מביא שמאלן", וכתוצאה מכך, הטיה חריפה בתכני הלימוד. התבטאויות פוליטיות דורסניות של מרצים הן נגזרת של האחידות הרעיונית הזאת.

המידע המחקרי שעליו מתבסס המאבק בנושא הוא בעיקר שלושה דו"חות שהפקנו ב'אם תרצו' בשנים 2008‑2011. הדו"חות בוחנים את חומרי הלימוד והמחקר ואת הרכב המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. זאת לצד חשיפת הקליניקות המשפטיות וקורסים המעניקים נקודות זכות על התנדבות בארגוני שמאל.

בדו"ח בנוגע לתוכניות הלימוד, "דו"ח הסילבוסים", הוכח שקיימת הטיה חריפה בתכני הלימוד בכל החוגים למדע המדינה באוניברסיטאות בארץ, ובייחוד במחלקה לפוליטיקה וממשל. ב‑2010 חשפנו שתשעה מתוך 11 בעלי קביעות במחלקה הם בעלי עמדות שמאל קיצוניות: תמיכה בסרבנות, האשמת ישראל בביצוע טיהור אתני וכדומה. מדובר בעמדות שמייצגות לכל היותר שלושה אחוזים מהציבור. סטטיסטית דבר כזה לא יכול להתרחש בטבעיות.

המאבק שלנו מעולם לא זכה לתשובה עניינית של ראשי האקדמיה. בשנת 2011, בעקבות החשיפות שלנו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה להקים ועדת מומחים בינלאומית שתבדוק את המצב בחוגים למדע המדינה. הוועדה הגיעה למסקנה שתוכניות הלימודים מוטות, ושהסטודנטים בחוגים למדע המדינה, ובייחוד באוניברסיטת בן גוריון, לא נחשפים לתכנים הנדרשים. עוד קבעה הוועדה כי קיים חשש "שגיוס סגל וקידומם במחלקות למדע המדינה מושפע לעתים משיקולים פוליטיים ולא אקדמיים טהורים".

המציאות הזאת קיימת גם בחוגים להיסטוריה, למשפטים, לסוציולוגיה ולפילוסופיה, אך לצערי הימין עוד לא השקיע את המשאבים המתאימים לחקר ולחשיפת ההטיה והשתקת אנשי הימין באקדמיה.

ארז תדמור

מגיש ברדיו 'גלי ישראל'. מחבר הספר 'מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?'