"על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים" (עמוס, ב:ו) מבט אמוני על פרשת ילדי תימן:
אמש (רביעי) התקיימה בירושלים עצרת צורבת של משפחות ילדי תימן שנחטפו ושעברו זוועות מצמררות כל אוזן שפוי, על פי העדויות האחרונות. זו הייתה עצרת, מחאה קשה, לא הפגנה שגרתית. על אף שלא היה לה פרסום רחב בכלי התקשורת ,הגיעו מאות איש מרחבי הארץ. היא נשאה אופי של מחאה מכמה היבטים:
לא הופיעו בה אמנים כדרכם של מארגני הפגנות למשוך את הציבור, לא נישאו בה נאומים של פוליטיקאים ומנהיגים וגם לא של רבנים, לא היו שם מחיאות כפיים. היחידים שדברו היו בני המשפחות הקרובים: הורים קשישים, אחים ואחיות.
פרשת ילדי תימן אמנם נוגעת ישירות לעדה התימנית מבחינת קרבת הדם והזהות העדתית, אך חובתנו לראות בה סוגיה כואבת וצורבת של העם כולו, של כל העדות, של כל המגזרים.
הפשעים הנוראיים שעשו להורים ולילדים עצמם הם כתם חברתי לאומי ואנו, כולנו כם וכחברה, חייבים למחוות כאחד, ולדרוש עשיית דין בפושעים.
אך, כאנשים מאמינים בהשגחה פרטית, בשכר ועונש ב"יש דין ויש דיין" חייבים אנו לתת לכך היבט נוסף ואף עיקרי.
על מה נהרגו "עשרה הרוגי מלכות"?
חז"ל במדרש "אלה אזכרה" (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תלט) אומרים:
(רבי ישמעאל מצוטט): "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו ? המלאך גבריאל, שלפי המדרש היה מעורב בהורתו של רבי ישמעאל משיב:"שמיום שמכרו השבטים את יוסף לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר :" יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו."
אכן, המשתמע ממדרש זה הוא קשה ביותר!
אם על מכירת יוסף הצדיק שזכה במצרים לגדולה והביא ישועה למשפחתו ולכל מצרים – כך, על אחרים על אחת כמה וכמה!!!
אם מבקשים אנו דרך להפסקת הקטרוג בשמים, לשקט בטחוני ולשלום של ממש – עלינו לטפל יסודית בבעיה ולנקות את העננה שמעלינו.
מהו צדק חברתי?
ישנם הרבה גופים בארץ ששמו על דגלם סיסמה זו. אך במה מתבטא הצדק? בכך שדואגים להעלאת רמתם הכלכלית של אוכלוסיות חלשות? צדק חברתי הוא גם עיסוק בפרשיות כואבות. בטיפול בעושק, בעוולות ובענייננו – בהעלמת ילדים תרתי משמע, מחיק הוריהם, ומהעולם הזה!
מהו משפט אמתי?
גם אם רוב הפושעים הלכו כבר לעולמם, עדיין רובצת טענה קשה לעשיית צדק. בשמים מצפים שכאן בארץ לא נכסה על פשעים כי "מכסה פשעיו לא יצליח", אלא לעשות דין אמתי נוקב בכל עברה, בכל סעיף בחוק ובהלכה היהודית.
"יש דין ויש דיין"
עלינו לדעת שאם לא ייעשה דין כאן בארץ, חלילה ה' יעשה דין צדק בדרכו ובחוכמתו. ודי למבין.
ובכן, לא די בפרגון, בהבעת אמפטיה, בהערכה וכו' אלא בעשייה, בהשתתפות מעשית בעצרות שעוד תהיינה ובתבעיה צבורית מקיפה של כל המגזרים לעשיית צדק ומשפט.