שמואל שטח. מנכ"ל נאמני תורה ועבודה
שמואל שטח. מנכ"ל נאמני תורה ועבודהחזקי עזרא

עמנואל שילה כתב בטורו מלפני שבועיים על מה שכינה "הקצנה ליברלית" בתוך הציונות הדתית.

בתגובה לדבריו העוסקים בשאלות של רמה דתית, אבקש להבחין בין שני צירים שאין ביניהם קשר. ציר אחד הוא הציר האידיאולוגי שנע בין תפיסה חרדית-לאומית לתפיסה דתית מתונה-ליברלית. על הציר הזה נמצאים בשני הקצוות ארגונים, תלמידי חכמים ובוגרי ישיבות ומדרשות שמנסים להתקרב לקב"ה, כל אחד בדרכו ההלכתית. ציר אחר לגמרי הוא ציר של הקפדה במצוות אל מול אי הקפדה, או "לייטיות" בלשון העם. למעשה, אנשים שמקפידים בקיום המצוות ולעומתם אנשים ש"מחפפים" במצוות, נמצאים על כל הנקודות בציר האידיאולוגי.

בתפילת ערבית שבה נכחתי השבוע, התפללה אישה שאמרה קדיש יתומה. למעשה, היא זו שבזכותה התארגן המניין. היא מקפידה מאוד, אך שייכת לצד המתון. להבנתה, היא נוהגת על פי ההלכה הצרופה. לעומתה, אם נלך למשל בערב יום כיפור למחוזות הלייט ונבדוק להיכן רבים מהם יתרמו את כספם, נופתע לראות שהתרומות יופנו דווקא למוסדות חרדיים וחרדיים-לאומיים ופחות למוסדות מתונים. כשלמישהו מהם תהיה בכל זאת שאלה הלכתית, היא לא תופנה לרבני בית הלל. יתרה מכך, פעמים רבות דווקא אנשים אלה יהיו ראשוני המתנגדים ליוזמות הלכתיות שבאות מהצד של חברי 'נאמני תורה ועבודה'.

אשר על כן, מי שרוצה לחזק את מקומה של ההלכה בחיינו אינו יכול לבוא בטענה נגד רבנים וארגונים שנמצאים בצד המתון. כשארגונים פועלים למען הקלה בגיור, למען מתן אפשרות לטבילה בלי בלנית או למען קיומה של חברה צנועה מעורבת, הם עושים זאת מתוך מטרה כנה לקרב את עם ישראל להלכה. אפשר לחלוק על כך, אך אין לפעילות זו כל קשר לאנשים שמזלזלים בהלכות נגיעה או מפסיקים להניח תפילין. יתרה מכך, לתפיסתי, דווקא הקפדות יתרות עלולות להרחיק את האדם מן ההלכה וגורמות לו לחשוב שהלכות צניעות, למשל, אינן רלוונטיות לחייו.

התופעה של אי הקפדה בקיום המצוות מדאיגה את שני הצדדים האידיאולוגיים בציונות הדתית, ובשניהם נעשים ניסיונות כנים לחיזוקה, גם אם לעיתים הם מצטיירים כהפוכים. חצי הכוס המלאה היא שאם בעבר אלו שלא הקפידו עזבו לחלוטין את העולם הדתי, הרי שכיום רבים מהם מחליטים להישאר בתוך החברה הדתית.

והערה נוספת על החטא שבו חטאתי גם אני בדברים שלעיל: העיסוק ב"מקפידים" אל מול "לייטים" מכוון למצוות שבין אדם למקום שיש להן ביטוי גלוי. אין לנו את היכולת לבחון מהי תרומתו האמיתית של כל אדם לתיקון עולם במלכות ש‑די. אני יכול להתנגד נחרצות להליכותיו הדתיות של אדם "לייט", אך אסור לי להיות שופט שמדרג אותו בסולם כלשהו של יראת שמיים.

מי ייתן ונדע כולנו לחזק את שמירת ההלכה מתוך ראיית הטוב.

הכותב הוא מנכ"ל 'נאמני תורה ועבודה'