ט., אב גרוש, ראה את בתו רק פעם בשבוע, במרכז קשר, מאז שהיתה בת שנה וחצי. מאז שהיתה בת שלוש, בית המשפט התיר לו לקחת אותה מבית האמא ב-10 בבוקר בשבת, ולהחזיר אותה בשעה שש בערב, בתנאי שייראה אותה תחת פיקוחו של אביו הישיש.
הוא ביקש רשות לדבר איתה גם בטלפון.
על מה שקרה לאחר מכן כתב בבלוג את הטקסט הבא (חלק מהמסמכים מצורפים, בלי הפרטים המזהים):
ראשית יובהר שקשר טלפוני בין הורה לילדיו הוא עניין כה בסיס וטריוויאלי שגם לאסירי עולם בכלא (בכללם יגאל עמיר) מאפשרים. לפיכך ביקשתי מפקידת הסעד שתמליץ בתסקירה על קיום קשר טלפוני עם בתי. לאחר שזו סירבה פניתי לביהמ"ש. ביום 23.11.15 הגשתי לביהמ"ש בקשה לקיום קשר טלפוני עם בתי.
ביום 24.11.15 מתקבלת החלטה לתגובה תוך 20 יום.
מדוע נדרשים 20 יום לתגובה על בקשה כה בסיסית וטריויאלית?
הרי זו בקשה שצריך היה להיעתר לה אף מבלי להעביר לתגובה.
לשופטת נאוה גדיש הפתרונים.
בחלוף הזמן שהוקצה ולא התקבלה תגובה הגשתי ביום 14.12.15 בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. לצפייה בבקשה לחץ כאן. כעבור שבוע בו לא מתקבלת החלטה על בקשתי זו למתן החלטה, ביום 20.12.15 מתקבלת תגובת המשיבה.
עוד באותו יום 20.12.15 מתקבלת החלטה.
נאוה גדיש כנראה חושבת שאני מטומטם שלא מסוגל להבין לבד שהתגובה הוגשה. מדוע לא הכריעה בבקשה בשלב זה?
שוב לנאוה גדיש הפתרונים. בכל מקרה יש בקשה לשיחות טלפון שצריך להכריע בה וביום 22.12.15 השופטת אמנם לא הכריעה אבל קבעה מתי תוכרע הבקשה.
נאוה גדיש החליטה שהבקשה תוכרע בדיון הקרוב שנערך ביום 3.2.16 למעלה משלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה. רק אז הוכרעה סופית הבקשה ואושרו שיחות טלפון של הקטינה עם אביה.
למה בכדי להכריע בכזו בקשה צריך דיון?
שוב לנאוה גדיש הפתרונים.
תלונה שהגשתי בגין התנהלות זו הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה לא מוצדקת. לצפייה בהחלטת הנציב לחץ כאן מה זה אומר על המדינה?
החליטו בעצמכם.
לאחר תקופה בה פגש את בתו בשבתות, החליט בית המשפט לאפשר לו שוב לפגוש אותה רק במרכז קשר. ט. ראה טת בתו בפעם האחרונה בינואר השנה, אז החליט שאינו מוכן להמשיך לפגוש את בתו במרכזי הקשר. מאז לא פגש אותה.
הכותב מכהן גם כיו"ר תנועת "המשפחה"
הכותב מכהן גם כראש תנועת המשפחה