ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), החלה היום (רביעי) בדיוני ההכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק קיזוז כספים לרשות הפלסטינית בגין תמיכתה בטרור, שהגיש ח"כ אלעזר שטרן.
ח"כ דיכטר אמר כי "הצעת החוק הזו, שאני אחד החתומים עליה, מחפשת דרך נוספת להבהיר לנו במדינת ישראל, לרשות הפלסטינית ולכולי עלמא שאנו לא מתכוונים להמשיך להסתכל בשוויון נפש על כך שהרשות חותמת על הסכם שלום מצד אחד, ומקדשת טרוריסטים בצורה שפלה מצד שני. קידוש המחבלים שפוגעים בנו, כגיבורים אצלם, נעשה שם אף בחקיקה, וחוצה את כל שדרת ההנהגה המדינית עד הנשיא מחמוד עבאס".
ח"כ אלעזר שטרן הוסיף, "מדינת ישראל גובה כספים עבור הרש"פ, בעוד זו מעבירה כספים למחבלים ולמשפחותיהם, על פי חומרת הענישה וכמות ההרוגים. רק טבעי שבמצב דברים זה כמעט כל סיעות הבית חתומות על הצעת החוק, שהוגשה לאחר התייעצות עם גורמים משפטיים ברמה הגבוהה ביותר, שאמרו לנו כי הדבר אפשרי. אנו נשמור להם את הכסף, בכדי ליצור תמריץ הפוך – במקום שיקבלו כסף לאחר ביצוע מעשי טרור, הם יקבלו כספים לאחר שהטרור ייפסק".
עו"ד דודי קופל מהלשכה המשפטית במשרד האוצר אמר לחברי הכנסת כי כל חודש ישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית 700 מיליון שקלים ברוטו, מהם 100 מיליון מקוזזים לטובת עלויות חשמל ומים".
הוא ציין כי "סעיף 16 בחוק יישום הסכם עזה ויריחו מאפשר לשר האוצר לקזז חובות שהרש"פ או גופים בשליטתה חבים לישראל או גופים בשליטתה. הצעת החוק הזו שונה מהמתכונת הקבועה היום בחוק, שכן כאן מדובר על חילוט כספים בשל התנהלות של הרשות, ולא קיזוז חובות, ובנסיבות הללו אנו סבורים שזה עלול לעורר קשיים מבחינת המשפט הבינ"ל".
עו"ד ענת אסיף, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הסבירה כי "המונח 'קיזוז' מחזיר את השיח באמת לחקיקה בנושא החובות, בעוד הצעת החוק למעשה מכוונת להקפאת כספים כפי שהבנו, ולכן איננו רואים כאן מניעה משפטית, מה גם שהיו כבר הקפאות שכאלה במהלך השנים ובית המשפט העליון השאיר את הדבר לשיקול דעת הממשלה. הסוגיות שדורשות ליבון ותיאומים בהצעת חוק זו מונחים רובם ככולם בשדה המדיני, למשל אותו מרחב שיקול דעת מדיני לגבי היקפי הכספים, כפי שגם אמר סגן שר הביטחון במליאה כאשר הממשלה תמכה בהצעת החוק".
עו"ד שרה וייס-מעודי, ממחלקת משפט בינ"ל במשרד החוץ אמרה שהקיזוז אפשרי. "אינני מסכימה עם נציג האוצר לגבי קושי משפטי מבחינת המשפט הבינ"ל, שכן הסכם הביניים המדבר על העברת הכספים גם מדבר על כך ששני הצדדים לא ייתמכו בטרור. לאור זאת, אפשר יהיה לעצור את ההעברה, בשל התמיכה בטרור".
עו"ד גל כהן ממשרד הביטחון ציינה כי "לקחת כספים ממבצעי טרור זה דבר שנעשה בשגרה, וכאשר יש לנו מידע מוקדם על כסף שהתקבל בשל טרור, אנו מגיעים לבנק או לבית של אותו אדם, ולוקחים את הכסף או שווה ערך לו כבר כיום, על פי חוק המאבק בטרור. כלומר, לממשלה יש כבר סמכות לבצע הרבה ממה שהצעת החוק באה לעגן, ובוועדת השרים סוכם כי נושא זה יקודם במסגרת הצעת חוק ממשלתית, אחרי דיון של כל גורמי המקצוע שישקלו את הנושא, ואכן הונחנו להכין הצעת חוק ממשלתית שכזו".
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) טען כי "עד כה לא הצלחנו להבקיע את האבסורד של גודל המימון מהרשות כגודל או חומרת הפעולה נגד הישראלים. אני מציע לא לעצור לרגע, ואם הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית תוך כדי, מצוין. אנו נותנים גזר למי שהיה צריך לקבל נבוט, ואם לא להקפיא, אפשר בהחלט להשתמש בכספים האלה לפרויקטים של חיים ולא מוות, כמו בית חולים משותף, למשל".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) הוסיף כי "הרש"פ היא ישות טרור ובראשה מחבל בחליפה. שיא האבסורד הוא שמדינת ישראל, שדם אזרחיה נשפך בשל ההסתה ועידוד הטרור מצד הרשות, ממשיכה להעביר לרשות כספים. עצירת הכספים האלה היא צעד אחד - אבל יהיו חייבים להצטרף אליו צעדים נוספים כדי להיאבק מלחמת חורמה בהסתה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, אמר בסיכום הישיבה, "היה חשוב מאוד לשמוע בדיון זה עמדה חדה וברורה ממשרד החוץ שאין כל מניעה לקדם את הצעת החוק מבחינת הדין הבינ"ל. אני מברך את משרד הביטחון על כוונתם לקדם הצעת חוק ממשלתית, ונכון יהיה שידונו במסגרת זו גם האם הכספים יוקפאו, יקוזזו או יחולטו, ומה ייעשה איתם. נשמח להתקדם עם הצעת החוק בתיאום מלא ולהשתלב עם הממשלתית, אך בתנאי שזו תקודם בלוח זמנים ריאלי, סביר ותואם את הבעיה. בעת הזו, אנו נמשיך לקדם את הצעת החוק, ונקיים גם ישיבה סגורה בכדי לשמוע נתונים ורגישויות מגופי ביטחון נוספים".