בשבע מהדורה דיגיטלית

מאבדים את הזהות

בניגוד לטענות על הדתה, מתברר כי במשרד החינוך פועלים דווקא לבטל את ההתקשרויות עם העמותות הפרטיות

אבישי גרינצייג , ה' בתמוז תשע"ז

בניין משרד החינוך (למצולמים אין קשר לכתבה)
בניין משרד החינוך (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

ארבעה ארגונים חברו בימים אלה למלחמה נגד ההדתה כביכול של מערכת החינוך: 'מולד', 'פנים', 'הפורום החילוני' ו'ישראל חופשית'. כל הארבעה זכו למענקים נכבדים מהקרן החדשה לישראל, וכמובן לרוח גבית של ערוץ 10, עיתון 'הארץ' ועיתונאים נוספים ברשתות החברתיות.

אלא שבניגוד לטענות ההדתה, גורמים במשרד החינוך טוענים שמקצוע היהדות דווקא עובר לידיהם של גורמי התחדשות יהודית ורפורמים. בימים אלה מתבסס במשרד החינוך מקצוע בשם "תרבות יהודית-ישראלית", שמטרתו המוצהרת היא לחנך לזהות יהודית-ישראלית פלורליסטית. באתר משרד החינוך אף נכתב כי בחזון החינוכי של התוכנית "אנו רואים לנגד עינינו את הבוגר הרצוי של מערכת החינוך כמי שחש שייכות, הזדהות ואחריות לתרבותו ולמורשתו היהודית-ישראלית, לא מתוך עמדה סגורה ומסתגרת, אלא מתוך גישה פלורליסטית, פתוחה וביקורתית, ומתוך נאמנות לערכים דמוקרטיים והומניסטיים כלל-אנושיים". החזון מציין שוב ושוב כי מדובר בחיבור תודעתי ומעשי "להתחדשות היהודית במרחב הציבורי".

בנוסף לכך, במה שנראה ככניעה לקמפיין ההדתה, החליט משרד החינוך לפעול למהלך שבו יבוטלו ההתקשרויות עם העמותות הפרטיות, ומי שיופקדו על לימודי היהדות של תלמידי בתי הספר של החינוך הממלכתי, יהיו מורים שיוכשרו בבתי מדרש פלורליסטיים ובארגונים וגופים העוסקים בהתחדשות יהודית. עלותו השנתית של המיזם המדובר נאמדת ב‑400 מיליון שקלים, ובמסגרתו תינתן שעה שבועית בכיתות ב'‑ט'. החידוש בתוכנית הוא שלימודי היהדות יציגו את היהדות כתרבות וכלאום, ולא כדת.

בין המוסדות שאמורים להכשיר את המורים העתידיים נמנים מכון 'כרם' העוסק בחינוך הומניסטי יהודי, 'המדרשה באורנים' המפעילה בית מדרש חילוני ליהדות ישראלית, מרכז מלטון באוניברסיטה העברית הפועל בצוותא עם התנועה הרפורמית, מכון שכטר למדעי היהדות ומכון הרטמן. מורים אלה יחליפו את העמותות הקיימות. לעומת זאת, המכללות הדתיות כמו מכללת אורות והמכללה בבית וגן קיבלו רמזים מגבוה שהן לא רצויות ולא מתאימות.

כיצד זה קורה דווקא בעידן בנט? מתברר שוועדת המקצוע נשלטת ביד רמה על ידי אנשים המשתייכים לזרם הרפורמי והפלורליסטי, כדוגמת מכון הרטמן ושכטר. בשבוע הבא תמנה ועדת מכרזים של משרד החינוך מנהל חדש לאגף מורשת במקום צילה מירון-אילון, שפורשת לגמלאות. אגף מורשת אחראי על כל מקצועות היהדות בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, ואחראי גם על המקצוע החדש תרבות יהודית-ישראלית. גורמים שונים אומרים ל'בשבע' כי כדי להתמודד עם "קמפיין ההדתה", מסרב יו"ר המזכירות הפדגוגית משה ויינשטוק למנות אדם אורתודוקסי לתפקיד, ומספרים כי המועמד המוביל לתפקיד הוא שמחה לוי, בכיר בתרבות היהודית-ישראלית. לוי כבר הצהיר בעבר שבכוונתו לסגור את מרכזי זהות יהודית ולהחליפם במורים פלורליסטים. "אם לוי ייבחר, 400 מיליון שקלים בשנה יופנו להוראת יהדות בחינוך הממלכתי ברוח היהדות המתחדשת, בניגוד מוחלט לרצון ההורים והמנהלים", אומרים גורמים במשרד החינוך.

את ההעדפות של השטח קל לראות. קול קורא של משרד החינוך פנה לגופים העוסקים בתרבות יהודית-ישראלית כדי שאלו יציעו פעילויות חווייתיות לבתי הספר הממלכתיים. מתוך 113 הפעילויות שאושרו על ידי המשרד, רק פעילויות בודדות מתבצעות על ידי גופים אורתודוקסיים. כל היתר נדחו, לדברי אותם גורמים, בטענה שהם דתיים מדי. אלא שלמרות הניסיון להטות את הכף, אור קשתי חשף ב'הארץ' שרק 30 אחוזים מכלל הפעילויות שהוזמנו על ידי בתי הספר היו של הארגונים הפלורליסטיים. כלומר, בתי הספר הוכיחו חד משמעית שאם נותנים להם זכות בחירה, הם מעוניינים בפעילות יהודית אורתודוקסית ולא רפורמית או פלורליסטית.

תקנה מימי יולי תמיר

סדרת הכתבות של הכתב אור קשתי בעיתון 'הארץ' והטענות בה על מגמת הדתה הולכת וגוברת בספרי הלימוד של משרד החינוך, הובילו לדיון חירום בוועדת החינוך של הכנסת. הכתבות של קשתי אף זכו לחיזוק בדמות כתבה שפורסמה בערוץ 10, ובה טען תחקיר של ארגון השמאל 'מולד' שעמותות המזוהות עם הבית היהודי השתלטו על החינוך החילוני-ממלכתי ומקדמות את האג'נדה של המפלגה, או כפי שהגדירה זאת ח"כ סתיו שפיר בדיון: "המטרה היא לא שהתלמידים יאהבו את א‑לוהים אלא שיאהבו את נפתלי בנט".

"רוצים כאן שיהיה דור עתיד של זומבים של צבא השם", זעקה בדיון יו"ר מפלגת מרצ ח"כ זהבה גלאון. "יש תחושה לבני נוער שמבקשים למחוק את הזהות שלהם. זו לא רק פגיעה ברגשות, הם מרגישים שיש מתקפה על החילוניות שלהם. הם חשופים לשטיפת מוח של בתי הספר הממלכתיים שלהם. שוטפים להם את המוח עם יהדות שהיא לא לרוחם. העמותות משדרות שאנחנו חיים במדינת הלכה ולא במדינה דמוקרטית וחילונית", האשימה גלאון.

גם חברת הכנסת מרב מיכאלי מהמחנה הציוני תקפה את משרד החינוך והאשימה אותו במיסיונריות דתית: "אנחנו הדמוקרטיה היחידה בעולם שעושה מסיונריות דתית בתוך בתי ספר. הרי בתוך בתי הספר יושבים ילדות וילדים שלכל דבר ועניין היינו מגדירים אותם כחסרי ישע מול המורים שלהם. זה ניצול כוח שערורייתי, שאפילו מטעמי גיל היה צריך להיות מחוץ לחוק".

אלא שמי שיבדוק את הפרטים יגלה שהתמונה מעט שונה. הנושא המרכזי בסערה הוא תקנה תקציבית במשרד החינוך התומכת במוסדות להעמקת החינוך היהודי בבתי הספר הממלכתיים. על פי התחקיר של 'מולד', "94 אחוזים מהתקציב זורם לעמותות הימין הדתי, בעוד שארגוני היהדות הפלורליסטית נאלצים להסתפק בפירורים". לטענת 'מולד', הסיבה לכך שרובו הגדול של התקציב מופנה לעמותות ימין נובעת מכך שהתקנה המדוברת נתפרה על פי מידותיו של ארגון הגג 'זהות'. אלא שפרט שמשום מה הושמט מתחקיר 'מולד' הוא שהתקנה של המשרד נקבעה בכלל על ידי יולי תמיר כשכיהנה כשרת החינוך מטעם מפלגת העבודה בשנת 2007.

יותר מכך, בניגוד לטענות על התאמת התקנה על פי מידותיו של 'זהות', תמיר דווקא דחפה בתוך התקנה קריטריונים שיסייעו לגופים הפלורליסטיים, כגון "לימוד על מנהגים ומקורות מגוונים של עדות וזרמים בעם היהודי", קריטריון שמקנה יתרון למוסד שמבקש את תמיכת משרד החינוך. יתרון נוסף מוקנה לגופים שינהלו דיון "בנושאים שנויים במחלוקת, שמטרתו גיבוש עמדה של התלמיד, תוך התייחסות והבאת עמדות שונות במערך הפעילות עצמו".

היתרונות ששתלה יולי תמיר בתקנה של משרד החינוך, גרמו לכך שהארגונים הפלורליסטיים כמו בינ"ה, התנועה הרפורמית ו'דרור ישראל', שמספר הפעילויות שלהם לתלמידים עומד על שניים וחצי אחוזים מכלל הפעילויות, זוכים לחמישה אחוזים מסך התקציב של התקנה, פי שניים מהמצופה. אך בשורה התחתונה ארגון 'מולד' צודק. רוב רובו של התקציב מופנה לעשרות מרכזים לזהות יהודית המאוגדים על ידי ארגון הגג 'זהות'. אלא שזה קורה מסיבה פשוטה - מנהלי בתי הספר רוצים דווקא את שירותיהם של הגופים הדתיים-לאומיים. המנהלים רשאים לבחור בין שלל הזרמים מי ילמד את מקצוע היהדות, ומרצונם החופשי 97.5 אחוזים בוחרים בגופים הדתיים ולא בגופים הפלורליסטיים והמתחדשים.

התקציב בתקופת בנט רק ירד

כדי להעצים את תחושת ההשתלטות הפוליטית, הדו"ח של 'מולד' מציין שאיתי גרנק, מנכ"ל 'זהות', הוא פעיל מפלגתי בבית היהודי, ולפניו שימשה בתפקיד ד"ר ענת רוט שהתמודדה ב‑2015 בפריימריז של הבית היהודי. מה ששכחו לציין בדו"ח הוא שבתקופה שבה רוט כיהנה כמנכ"לית 'זהות' היא הייתה בכלל חברת מרכז במפלגת העבודה.

גרנק עצמו תמה על הסימון שעשו לו בארגון מולד ובערוץ 10: "אותם אנשים שצווחו נגד הקוד האתי של נפתלי בנט, והתעקשו שמרצה שמזוהה עם מפלגת מרצ רשאי להטיף את משנתו הפוליטית בשיעור ביולוגיה או כימיה, מסמנים את ארגון זהות שמתעסק אך ורק ביהדות ומורשת כארגון פוליטי לא לגיטימי, כי המנכ"ל שלו חבר במפלגת הבית היהודי". כדי להוכיח עד כמה 'זהות' מחוברים היטב למפלגת הבית היהודי, נחשף בערוץ 10 שבדף הבית של 'זהות' באינטרנט מככבת תמונתו של שר החינוך נפתלי בנט, אלא שבאותה תמונה מופיע גם ראש עיריית תל אביב ובכיר מפלגת העבודה רון חולדאי.

לדברי גרנק קמפיין ההדתה נגד ארגונו הוא קמפיין פוליטי מכוון: "כל הטענות השקריות נגדנו על הדתה, מיסיונריות ופוליטיזציה בכיתות, הן ניסיון להילחם נגד העמדות המדיניות של הבית היהודי ונפתלי בנט", הוא טוען. "מולד הכניסו את ארגון זהות לקו האש הפוליטי למרות שאין לארגון שום קשר לפוליטיקה".

הטענות של גרנק לא מופרכות. הכתבה שפורסמה בערוץ 10 והתבססה על דו"ח המחקר של עמותת מולד, הציגה את העמותה כגוף אובייקטיבי ונטול אג'נדה. אלא שלמעשה מדובר בעמותת שמאל קיצוני שקיבלה מיליוני שקלים מהקרן החדשה, והדו"ח עצמו מומן על ידי ממשלת גרמניה. עורך הדו"ח, יונתן לוי, אף כתב לאחרונה כי "הציונות הדתית – במתכונתה הנוכחית – היא הגורם המסוכן ביותר שקיים כיום בחברה הישראלית... אין שום היגיון בלנסות להגיע איתם לאיזשהו סוג של קונצנזוס, צריך להביס אותם".

נתון נוסף שלא מסתדר עם הטענות של 'מולד' נגד בנט ו'זהות' מגיע מספרי התקציב. עיון בתקציב השנים 2015‑2016 מלמד כי התמיכה של משרד החינוך במרכזים להעמקת החינוך היהודי ירדה ביותר ממיליון שקלים לאחר שהבית היהודי קיבלה לידיה את משרד החינוך מידיו של שי פירון ממפלגת יש עתיד.

כשהנתונים לא מסתדרים, עוברים להשתמש באמצעים אחרים. בכתבה בערוץ 10 נחשפת שיחה של הרב שמעון סקורי מעמותת 'בית מוריה' לבנות השירות הלאומי. השיחה צולמה על ידי תחקירנית 'מולד' באמצעות מצלמה נסתרת, ובכך מנסה ליצור תחושה של חשיפה מפלילה על מאחורי הקלעים של מנגנון ההדתה. הבעיה היא שבשיחה עם התחקירנית נשמע הרב כשהוא אומר מסרים הפוכים לחלוטין: "אנחנו לא מלמדים שם מה זה ארבעת הקושיות, אנחנו לא מלמדים שם מצוות. אנחנו נמצאים במצב כזה שקודם כול, לחזק את ההבנה של הילדים. קודם כול תקשיב: אני ואתה באותה סירה... אז אנחנו באמת רוצים להטיף לאהבת הבריות, להפיץ את הרעיון הזה שאנחנו עם אחד ושאנחנו ערבים זה לזה". גרנק מותח ביקורת על השימוש במצלמות נסתרות, "אנחנו לא מסתירים כלום. את אותם דברים בדיוק הרב סקורי היה אומר גם מול מצלמה גלויה, יש פה ניסיון ציני ליצור תחושת שחיתות ואפלוליות".

פרט חשוב נוסף שהושמט בכתבה הוא שהתחקירנית של 'מולד' הציגה את עצמה כבחורה חילונית שרוצה לעשות שירות לאומי במסגרת 'זהות'. לדאבון ליבם של מולד וערוץ 10, ככל הנראה, אותה תחקירנית עברה את המיונים בהצלחה למרות שאלותיה הפרובוקטיביות. כלומר, הטענות על ניסיון להחזיר את החילונים בתשובה ולגרום להם לתמוך במפעל ההתנחלויות – הופרכו. אך כשהמציאות לא מסתדרת עם מטרת הכתבה, הפתרון הקל הוא לייצר מציאות אלטרנטיבית.

gravishai@gmail.com