הראפר החב"דניק שמתיסיהו גילה

שיר ראפ לכבוד האדמו"ר מחב"ד, חסידות במועדונים ומה דור הזד חושב על שירה של נעמי שמר – 'הכל אני יכול בחופש הגדול'

עוזיאל סבתו , ו' בתמוז תשע"ז

נתן זנד
נתן זנד
צילום: יחצ

חדשיר | נתן זנד | so long

אנחנו רגילים לשמוע על שירי רוק שמוציאים מוזיקאים ישראליים לכבוד הרבי ולכבוד ג' תמוז ('צמאה') ועל ניגונים חסידיים ושירים ממוזיקה יהודית סטנדרטית המושקים סביב אותו היום, אבל זו הפעם הראשונה, שלי לפחות, שאני שומע על שיר ראפ שיוצא לכבוד האדמו"ר מחב"ד, בג' תמוז.

"אני רוצה לחלוק את השיר הזה עם אנשים שיכולים להתייחס למסע בר המזל שהיה לי, המסע למצוא את הרבי, עם העליות והמורדות שעשיתי בדרך אליו", אמר זנד בריאיון לעיתון מקומי בברוקלין.

שיר | believers | נתן זנד ומתיסיהו

זנד (נתן יצחק, אבל מכונה 'nosson zand') נולד לפני שלושים ושש שנים בברוקלין ולמד בתיכון מקומי. את התחביב המוזיקלי, שהחל בשיעורי חצוצרה בבית הספר, לקח איתו הלאה למופעים שונים בבמות פתוחות ובערבי כישרונות שונים.

אחרי לימודים אקדמיים נוספים זנד לקח את הכישרון המוזיקלי קדימה והחל להופיע עם להקות שונות. במהלך השנים הבאות עבר לצרפת ושם הושפע מחסידי חב"ד מקומיים עד שהפך לחסיד ושינה את אורח חייו לגמרי.

השלב הבא היה מופעים במועדונים בצרפת עם ז'אנר שלו קרא 'ראפ חסידי'. ראפ לכל דבר עם מסרים חיוביים ועמוקים. במהלך סבב הופעות בבוסטון פגש זנד במתיסיהו שהתלהב מהצעיר המוכשר ולקח אותו איתו לסבב הופעות ברחבי ארצות הברית והפך אותו לכוכב.

זנד 'חימם' את הופעותיו של מתיסיהו במשך כמה שנים עם הפסקה בשנת 2007, אז 'קפץ' להוליווד לשחק בתפקיד הראשי של הסרט 'שיר דוד' המגלם צעיר חסיד שרוצה להיום רב וראפר. בראיון שהעניק אחרי הסרט אמר זנד שדמותו של דוד, שאותה מגלם בסרט, הפוכה משלו. דוד היה בחור ישיבה שרצה להיות ראפר ואילו זנד הוא ראפר שרצה להיות בחור ישיבה.

מאז שמתיסיהו נטש את אורח החיים החסידי, הפסיקו השניים לעבוד ביחד. אבל יוטיוב אינו שוכח והמונה של 'מאמינים', אחד השירים היותר מצליחים של הראפר הססגוני זנד שאותו הוא שר בדואט עם מתיסיהו, ממשיך לעלות.

שיר ילדים | החופש הגדול | חנן יובל

הילדים צוהלים, ההורים אובדי עצות ואנשי החינוך נכנסים לשנת הקיץ שלהם. חדי החושים כבר הבחינו מזמן – החופש הגדול כאן. והוא כאן כדי להישאר, לפחות חודשיים.

כשמסתכלים על הלהיט הישן של נעמי שמר, 'החופש הגדול', אפשר רק להתפלל שאלו יהיו תחביבי ילדנו בשישים ימי חוסר המעש הקרובים. אם תשאלו את דור הזד (ילידי 96'-01', תלוי לאיזה מחקרים אתם מאמינים) חלקם יגיד ש"הכל אני יכול בחופש הגדול" הכוונה לצפייה בסרטים ובסדרות מבוקר עד ערב, קצת פחות מצוות ותפילות וקצת יותר פאן. שמר דווקא כתבה בשירה: "הכל אני יכול בחופש הגדול... ככה לעמול... ניסע לכפר לרוץ שם בקציר... לקצור חציר". עמל, לרוץ בטבע, לקצור. לא ממש מחשב, משחקי טלוויזיה וסמארטפונים. נו נו.

אז הנה כמה כללים שלימד אותי פעם איש חינוך, לקראת החופש:

זמנים: אפשר לקום מאוחר, אפשר לישון מאוחר, אבל חייבים מסגרת. זו יכולה להיות מסגרת גמישה מאוד שנמתחת אפילו בשעות, אבל שלא נקרעת. זמני תפילה, שעות שינה מספיקות.

יעדים: כמה חלומות היו לנו במהלך השנה (ולא רק בשיעורי היסטוריה). רצינו ללמוד ולבשל, לערוך ולהתנדב ולטייל ולצייר. אז קדימה – קחו ארבעה-חמישה יעדים ריאליים לסוף החודשיים. ללמוד את חוברת הגיטרה של אבי ברק חלק א' או לפחות את האקורדים הבולטים. לסיים את משניות סדר מועד. לאפות חלות ועוגות בכל שישי. חסר מה?!

קביעות: משהו קטן, טוב וקבוע. שתי הלכות אחרי התפילה. עשר דקות חברותא. ריצה קבועה עם חברה בערב. עשרים דקות לעזור בבית. דברים קטנים נערמים והופכים למשמעותיים.

קוים אדומים: מה אנחנו לא עושים. לאן אנחנו לא מגיעים. ממה אנחנו לא חורגים (במסגרת כספית, בשעות מחשב או טלפון, בהתנהגויות שלנו) כל אחד והחולשות שלו.

מנוחה: טוב, לא באנו לבאס אתכם. זה החופש הגדול! בסופו של דבר ואחרי כל היעדים, הזמנים, הקביעות והקווים האדומים – חופש הוא זמן למנוחה ולמאגר כוחות חדשים, להתענן ולרענן את המוח ואת הכישרונות שלא תמיד באים לידי ביטוי במהלך השנה.

איך אומרת שמר? "לפרוח ולגדול בחופש הגדול"!