84% מהציבור הסכימו לתת טביעות אצבע

מתחילת החודש הונפקו 65 אלף תעודות זיהוי ביומטריות ו-107 אלף דרכונים ביומטריים. "יש הרבה מעגלי אבטחה למניעת זליגת המאגר".

חזקי ברוך , ח' בתמוז תשע"ז

המאגר הביומטרי. אילוסטרציה
המאגר הביומטרי. אילוסטרציה
צילום: Thinkstock

ועדת הכנסת המיוחדת שעוסקת במאגר הביומטרי קיימה היום (ראשון) דיון בעקבות תלונות רבות על ההליך להנפקת התיעוד הביומטרי בלשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ.

ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, עצמון מינס, אמר לחברי הכנסת כי "אנחנו מודעים לרגישות המאגר מבחינת ההגנה עליו ועל פרטיות האזרחים. היום יש תמונת פנים ומי שהסכים- שתי טביעות אצבע שטוחות שזו רמה יחסית נמוכה ומספר מזהה חד ערכי, לא תעודת זהות''.

הוא הדגיש: ''אין נתונים פיננסיים, דמוגרפיים, רפואיים, צבאיים. המאגר הביומטרי מנותק מהרשת ויש הרבה מעגלי אבטחה למניעת זליגת המאגר".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי "מתווה הפשרה שעליו הצביעה הוועדה קבע תמונת פנים כחובה וטביעת אצבע כרשות. עמדנו על כך שלכולם תהיה בחירה חופשית ושידעו בבירור שטביעת האצבע אינה חובה. דרשנו שהדברים יפורסמו בשש שפות בצורה בהירה. אנחנו מקיימים את הבדיקה בדחיפות נוכח שמועות על חוסר היערכות של המשרד, מחסור בתקנים, דיווחים על תורים ארוכים וחוסרים בנושא השפות.

"הזדרזנו לאשר את המתווה בגלל הקיץ ואם אתם עובדים עד 12 בצהריים אז ברור שלא תספיקו. אם תהיה תוכנת זימון תורים זה מייעל אבל אסור להגיע למצב שחצי מהמבקשים לא יתקבלו ויישארו בחוץ".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) טענה כי "היה קמפיין מיותר שעודד להגיע להחליף דרכון כשהמדינה שלחה את כל הציבור ללא כל צורך אמיתי. לאחר שנים של דיונים וחששות מהסכנות, נבקש לדעת האם ההסבר לציבור נעשה כמו שצריך והאם אנשים הבינו את ההשלכות של מתן טביעות האצבע.

"קיבלנו דיווחים על כך שבשדה התעופה צומצמו העמדות לדרכונים הרגילים וזו עוד דחיפה לאנשים לאגירה בזמן שיש על זה עדיין מאבק ציבורי ופוליטי", טענה.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הזכיר בדיון "דרשנו שלא ייעשו פעולות שיארכו זמן רב ויפחידו אנשים מלעשות דרכון, ובסוף הבירוקרטיה כרוכה בהמתנה כה רבה שאנשים יחששו לעשות זאת שוב כעבור חמש שנים. אנחנו מקבלים תלונות על תורים ארוכים ועל דלתות שנסגרות מוקדם''.

מקלב ציטט מכתב מנערה בת 17 שמנסה במשך מספר שבועות לחדש את הדרכון, וכן חייג במהלך הדיון למוקד המידע של הרשות והדגים כיצד הוא מחכה 20 דקות למענה. "אסור לפגוע ככה בשירות לאנשים ולהחזיר אותנו 20 שנים אחורנית. הלכתם רוורס".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה כי האזרחים לא צריכים לסבול מחוסר ההיערכות של המדינה. ''צריך לספק פתרונות של הוספת שעות, ימים, לשקול תעודות מעבר זמניות. בנוסף, זה פותח פתח לשחיתות כי אנשים מחפשים מאכערים שיעזרו להם להיכנס לתור. דרשתם כמשרד הפנים למהר במקום להיערך עד החורף ולמנוע את הבלגן.

''אתם מבקשים שאנשים ישלחו מיילים אבל גם זה לא נגיש לכל אחד, וגם לא חוזרים למיילים שנשלחים אליכם. כל ההסברים הם הסברי סרק. האפשרות היחידה שנשארת היא לשלם פי שלושה ולעשות דרכון בשדה התעופה ב-800 שקלים", אמרה.

אמנון שמואלי, ממלא מקום מנהל רשות האוכלוסין, סיפר לחברי הכנסת כי "זמן הטיפול בתיעוד הביומטרי הוא רבע שעה, שזה פי שלושה או ארבעה מבעבר, וכן מחייב הגעה ללשכה. מתחילת החודש הנפקנו 107,000 דרכונים ו-65,000 תעודות זיהוי. זה כ-8% יותר מבשנים הקודמות. 17% אנשים הגיעו כשדרכונם עדיין בתוקף ובנוסף, אנשים זימנו תורים בכל הארץ.

''בגלל בעיות אבטחת מידע עלינו באיחור עם מערכת זימון התורים האוטומטית ועד סוף יולי היא תיפרס בכל הארץ ותיתן מענה ל-95% מהאנשים. לשאר נמצא פתרון. מבחינת היערכות המצב נרגע והפאניקה חלפה. הדלתות נסגרות ב-12 אבל כל מי שנמצא בלשכה מקבל שירות. אין ספק שצריך עוד כוח אדם ועוד לשכות ולכן נפתח עוד לשכות שלנו ולשכות משנה באמצעות המועצות האזוריות והעיריות בדגש על פריפריה, שם המצב יותר קשה", סיפר שמואלי.

עו"ד עירית וייסבלום, היועמ"שית של רשות האוכלוסין, סיפרה כי "מתוך כלל התיעוד הביומטרי כ-84% מסכימים לטביעות אצבע, כאשר שיעור ההסכמה לאגירה בקרב קטינים (גילאי 18-16) נמוך יותר ועומד על כ-59%".

ח"כ סלומינסקי אמר בסיום הדיון, "אנחנו לא יוצאים רגועים אבל רואים את הכוונה הטובה והרצון. נגיע שוב ונערוך ביקורת שוטפת", הבטיח.






הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il